חיפוש - חדשות , פרט , שטח |1| - דף 5

• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...ה למינהלMapping the Common -פרויקט גנים ורקעבמסגרת פרוייקט גמר של החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למנהל, הגו ויצרו הסטודנטים סטודיו בשם "Mapping the Common". הסטודיו עסק במרחבים המשותפים ,commons, שטחים השייכים לכלל, ולפרט כחלק מהכלל, אשר השימוש בהם משותף או מתחלק בין קהילות . הרעיון שעמד בבסיס הסטודיו הוא מושג העיצוב האוניברסאלי – הרחבת קהל היעד המשתמש במרחבים המשותפים, תוך התחשבות בנקודות התורפה של המרחבים המשותפים, אשר רבים מהם מוזנחים כ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... מכובס ומשאבי עתק המושקעים בבנייה "ירוקה". עץ בוגר מפחית את הטמפרטורה בסביבתו ב-2-5 מעלות ומצמצם משמעותית את הצורך במזגן בקיץ. עצים מספקים חמצן, סופחים זיהום אוויר, מקטינים את כמות רעשי העיר ואת קרינת השמש, מעודדים הליכה ברגל וגם מסווים כיעור אדריכלי. וזוהי רשימה חלקית."להמשך קריאה ובאופן מאוד רלוונטי לכתבה, הנה כתבה נוספת - מאבק גינת דרויאנוב בפלורנטין. או- כיצד קורה שהשטח הירוק הכל-כך נדיר בשכונת פלורנטין היום, נמצא על הכוונת של עיריית תל אביב.
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ויר. * צילום - מיכאל יעקובסון.אז רגע, אולי בכל זאת זה טוב? אולי פשוט מרכז העיר צריך לעבור לקניון וזהו?לא. בקניון ישנה מלכודת סמויה. כדי להבין אותה צריך לראות מה אין בו. מה הדבר שהרחוב המסחרי מאפשר והקניון אוסר.הקניון הוא שטח פרטי. אסור לקבצנים להיכנס אליו. אסור לחלק בו פלאיירים, לקיים משאל בין העוברים ושבים, אסור להפגין בו, אסורה ההתקהלות (שלא לצורך קניות או פעילות יזומה). הקניון אינו באמת רחוב ציבורי, הוא רק מתחזה לכזה. הוא אינו מאפשר עירוב שימו...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים תכנו...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצים דוגמה? אתם לבד מכירים הרבה מקרים כאלה. חישבו על הרחוב המ...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...בבירה, כך או אחרת ועדי פעולה מקומיים התארגנו ושותפו בתהליך. פארק המסילה הנו פרויקט מתמשך, בשבוע הבא למשל יוצגו לציבור החלקים הגובלים בגוננים.עיצוב מוגמר ועיצוב מתפתחבכתבה משווה דביר את הפארק ל High Line במנהטן, פרויקט שהציג "פרטי עיצוב איכותיים - ספסלים, מזרקות, מעקות ועוד - שהפכו את המסילה לגן עדן עירוני-אקולוגי" ושואל "מדוע ירושלים לא ראויה לעיצוב ברמה דומה?"התשובה האמתית לשאלה אינה גובה התקציב, כפי שטוען האדריכל בכתבה. התשובה היא שיטת התכנון. ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ג'נטריפיקציה. אוכלוסיה קיימת החוצה, אוכלוסיה עשירה ונעדרת - פנימה. מדרחוב נחלת בנימין יהפוך למקום פריזאי, מטופח ומשומר. משומר בפורמלין עד כדי סטריליות.עיריית תל אביב מתחמקת כאן מאחריות. "נגזר עלינו שהשיפוץ ייעשה על ידי ידיים פרטיות" אומר בדמעות תנין יואב דוד, אדריכל העיר בכתבה. לא נגזר ולא כלום. לעירייה מאד נוח להעביר לידים פרטיות אחריות על חלקים בעיר ועוד לגבות על זה היטל השבחה וארנונה גבוהה. במקום לבצע את חובתה ולתחזק את המקום ולשמר את מה שחשוב...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...ות משלושה חודשים כולל שיפוט!) פתיחת שלב ב' - אפריל 2012 הכרזה על האדריכל - המועדף יולי 2012 קריאה להשתתפות בתחרויות כאלה לא משתתפים רק כדי לזכות. תחרויות כאלה הן הזדמנות לקידום המשרד, ליחסי ציבור, להתנסויות חדשות. כן, זה דורש התארגנות, כן זה דורש זמן ומאמץ, אבל הזדמנות כזו באמת שלא מגיעה בכל יום. אנו באתר Saf נשמח לפרסם כל הצעה שתשתתף בתחרות. גם אם לא תזכו, לפחות תקבלו במה. פרטים נוספים, הרשמה וכל השאר אתר התחרות נמצא כאן: בהצלחה.
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכל...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...פעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה סיפרו לי, אנחנו לא עשינו כלום!). התנועה הצירית במרכז השדרה הוחלפה בתנועה מתפתלת דרך שדה רווי מוקדים אלו ובחיכוך מתמשך בפרוגראמות המתחלפות. בדומה למרחב הוירטואלי של הרשת, הגדרות כמו "פרטי" ו"ציבורי" איבדו בתוך שדה זה את מיקומן הקוטבי אחד ביחס לשני לטובת היבריד (בן תערובת) מסוג חדש. לא בדיוק צורה במובן שזה אובייקט אלא בדיוק להפך. נגיד אם תסכימו שמרק זה גם כן צורה להבדיל מסטייק. אם ככה אז לצורה הזו יש פ...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...דה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכתבה, "ה...
• 

  שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט

  8.05.11
  ...יחס ולחנייה הוא במקרים רבים כאל רכוש פרטי - "זאת החניה שלי והכביש של אבא שלי". התושבים לא זוכרים שלמעשה הרחוב כולו שייך לעיר וזו אינה מחוייבת לתת להם חניה בשטח הציבורי. אבל האמת לא שוכנת רק בצד אחד. למרות שהעיר יכולה להחליט לבטל חניות ברחוב מסויים, כדאי לעשות את זה בשיתוף עם התושבים. להלן שני מקרים, בירושלים ובתל אביב מוצגים משני צידי המטבע. על שבילי אופניים בגבעה הצרפתית בירושלים על המאבק בין שביל האופניים והחניות ברחוב בלוך בתל אביב
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ...ה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנות מאבק. בניגוד לנושאים פוליטיים, כשזה נוגע לבית הפרטי, לשכונה, קל לגייס אנשים. אבל לא תמיד זה מצליח, למעשה בדרך כלל לא, ולפעמים הכשלון גם כואב. דוגמה להצלחה של התארגנות שכונתית הוצגה כאן במאמר על הפארק בקריית ספר. במקרה זה הצליחו התושבים לגייס גם את העיריה לנושא ובפ...