חיפוש - חדשות , קוב , שיש |1| - דף 4

• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... וצפופים אבל זה על חשבון הדירות. בתל אביב אפשר לשווק ולמכור דירות גרועות ברחוב רוטשילד, בלוד זה לא ימכר. בתל אביב לרחוב יש משיכה עצומה שללוד אין ולא תהיה לעולם. למרות החשיבות העצומה שאנחנו האדריכלים מייחסים לעצמנו, אנחנו לא קובעים. גם אם נקים את כל מה שנרצה מי שיקבע הם האנשים עצמם והם רוצים להצטופף בתל אביב. עדיף במגדל מגורים ברוטשילד אבל אם זה יקר מדי - אז בבית ישן וצפוף עם דירה גרועה. לגבי המיתוג הנדרש כדי לקדם עיר, אני מסכים עם ירון שזו ד...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...יד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא על הר...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...ר הפגישה התקבל בעמותה מכתבו המסכם של נשיא בצלאל, אנו מביאים אותו כאן כלשונו: ----- ----- שלום רב, שקלנו את הצעתכם ולא נוכל לקבלה. אנחנו נמצאים בסופו של התהליך אין אנו רואים בעיה של שקיפות או התנהלות שלא על פי הכללים המקובלים במקרים דומים. להזכירכם קיימנו מכרז בינלאומי פתוח שזכה לשבחים רבים אך לצערי לא הניב תוצאות רצויות. נשמח להמשיך ולשתף אתכם בתוצאות ההליכים ככל שיתקדמו. בברכה, ארנון צוקרמן תשובת עמותת האדריכלים לאקדמיה בצלאל יור...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ...וני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. שיפור התכנון והבינוי העירוני מהווה הזדמנות לקידום פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העולם התמקדו בתפקיד הקריטי של ערים לפיתוח כלכלי. רבות מהתובנות שנלמדו ניתן לנצל לטובת הישובים בישראל. הכנס יכלול: הרצאות של מרצים אורחים מחו"ל ,מושבים מקבילים של הרצאות של מקבלי החלטות, חו...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...לעומת הכח של היזם והמחוקק. האם פעם תהיתם לאן נעלמו חדרי המדרגות המרווחים והמוארים שהיו נהוגים בבנינים בשנות החמישים והשישים? הם נפלו ונעלמו עם הקביעה שהם שטח החייב בארנונה. ומה עם התקופה (הקצרה למרבה המזל) שבה נקבע שבתי תל אביב יצופו בחומרי גמר רחיצים ופתאום גילינו כולנו את חסרונותיו של החיפוי בפסיפס? כאדריכלים אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו הקובעים והמחליטים אבל כתבות כאלה מציגות את יכולתה הגדולה של הבירוקרטיה לעצב בניינים... והיא גדולה וחזקה מאיתנו.
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...ת התוכניות לעתיד. השניה, הערותיה של אסתר זנדברג, מבקרת האדריכלות של "הארץ" לגבי האפשרות למנף את העיר בעזרת אוכלוסיית הסטודנטים שבה. זנדברג כותבת בעקבות מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב הקובע כי בניגוד לציפיות, הסצינה הסטודנטיאלית לא הפכה למנוף הצלחה בעיר. מסתבר שהסטודנטים חיים במעיין קולוניה סגורה ונוכחותם בבאר שבע כמעט ואינה מורגשת. מרבית הסטודנטים מקבלים דימוי שלילי על העיר ונוטשים אותה בסוף לימודיהם. בכתב...
• 

  יוצאים מהכיתה, לומדים בשטח

  16.07.13
  ...חלק מהפרויקטים האלו היו יכולים לעבור בקלות בסטודיו רגיל, בלי לחשוף את הבעיות שגרמו להם לא להתרומם. מכיוון שאלה בעיות שהן מתוך המציאות- ושלא ניתן להבין אותן ללא פעולה בתוך המציאות. חוץ מזה, קורה שפרויקטים לא מצליחים. אלו יכולים להיות כשלונות מפוארים".טוב לדעת שיש מרצים לא מקובעים באקדמיה, שאינם חוששים להתלכלך ולהזיע בעצמם בשטח, ללמד וללמוד יחד עם הסטודנטים את הבעיות האמיתיות שיכולות להתעורר בבנייה ואת המרחק הגדול שבין התכנון וההדמיות לבין המציאות.
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ר ואני צריך לבנות כמויות עצומות של רחובות ומבנים לא זהים, החלטתי להשתמש בגישה "פרמטרית" - כלומר אני מגדיר למחשב מהם הפרמטרים שהוא עובד איתם והוא מוציא לי את המרחב על מסך המשחק. וזה שם אותי מול השאלה הפשוטה – מהם הפרמטרים שקובעים שאזור בעיר הוא נעים או מאיים? מתי רחוב "מרגיש" טוב? נסו את זה רגע אתם. נגיד שכולנו מסכימים ששדרות רוטשילד בתל אביב הן מרחב נעים ומזמין. למה הן כאלה? עזבו את כל ההסטוריה, הסביבה והתרבות. גם אם נראה תמונה שלהן למי...
• 

  חתן פרס ישראל, האדריכל רם כרמי, הלך היום לעולמו

  11.04.13
  ...ים בצער המשפחה. פרופ' אדר' רם כרמי ז"ל היה אדריכל, מורה וחבר, חתן פרס ישראל לאדריכלות, ומבכירי אדריכלי ארצנו.יהי זכרו ברוך.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - * תמונה: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -ההלוויה תתקיים מחר, יום שישי, ה- 12.04.13, בשעה: 12:00 בבית העלמין במושב בני ציון.שבעה יושבים ברחוב הקוממיות 30, הרצליה פיתוח. חברי עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל.
• 

  ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון

  10.04.13
  מיכאל יעקובסון עולה לי על העצבים. בעיקר כי הוא כותב ביקורת אדריכלות יותר טוב ממני. אני רוצה לנצל את הפוסט האחרון בבלוג שלו כדי להסביר מה לדעתי צריכה להיות ביקורת אדריכלות ולאחל לו שישבור את כל האצבעות ולא יוכל להקליד יותר.ביקורת אדריכלות ופוליטיקהאדריכלות אינה פוליטית. רגע, אני מבקש שוב מכל מי שהולך לקפוץ, לחכות עוד שנייה עד לסוף הטיעון (אסתי זנדברג, תעזבי את הסכין).ברור שהקמת מבנים, שכונות, כבישים, עמודים וגדרות הן מעשה פוליטי. אבל המעשה הפוליטי...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  מיכאל יעקובסון ממשיך בסיוריו בבלוג והפעם מבקר בתיכון ליידי דיוויס שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי. גם הפעם לא חוסך יעקובסון ביקורת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...וכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים חדשים, הם יעדיפו מגורים במרכז הארץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווי...
• 

  קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל

  5.02.13
  ... משורטטת – לא יותר משבעה עקרונות.ד. תמונות הפרויקט – עד עשר תמונות.ה. תכניות וחתכים – שניים מכל סוג.ו. הדמיות וסרטונים – אם יש, ולא יותר משניים.גודל מקסימלי לקובץ – 2 מגה-בייט.את הקבצים יש לשלוח אל: [email protected]לדוא"ל זה ניתן להפנות שאלות.העבודות יבחרו ע"י חברי ועדת התערוכות של עמותת האדריכלים.המציגים יתבקשו לשאת בחלק מעלויות הפקת התערוכה. הנחה לחברי העמותה.לוחות זמניםהתערוכה מתוכננת לדצמבר 2013 את החומר יש לשלוח אלינו עד 15.05.2013
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  ...נות צבועים בכחול, ואת הסמטאות האחידות בפאריס".בטוקבקים לכתבה מוצגות הגישות הסותרות בצורה חדהנעמה כותבת "זוועה. עצוב. מזכיר לי את האיור מ"מומו" ספר הילדים המופתי של מיכאל אנדה, בו מתוארת עיר חד-גונית שמשתרעת עד מעבר לאופק, כל קוביות הבניינים זהות וכך גם הרווחים ביניהם. השכונות החדשות מגעילות אותי, הן מרגישות כמו העתק גרוע של לגו.מגבלות בדרך כלל גורמות לפתרונות יצירתיים, אם קורה להפך זה משום שהעוסקים במלאכה אינם מוכשרים די הצורך, או פשוט מפני שהם כ...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".