חיפוש - חדשות , רגל , תמ |1| - דף 3

• 

  תערוכה - אנשים ועיר

  30.12.14
  ... הלל שוקן, ב'אנונימיות אינטימית'. תצלומיו של נחום שוץ, שצולמו בישראל ומחוצה לה, תופסים את האינטראקציה המתמדת בין האנשים והעיר ומחזירים את האנשים – פרט או המון – אל מרכז המבט. אך האנשים אינם קפואים אלא מצויים בתנועה מתמדת - ברגל, בדרגנוע או ברכבת התחתית. שהרי המרחבים הציבוריים של העיר הם בסופו של דבר מרחבים של תזוזה ולא של השתהות. המגע העירוני, האנונימי, הוא במידה רבה מגע המתאפשר רק בזכות התנועה המתמשכת, ואילו העצירה -שיוצרת היכרות - מערערת את ה...
• 

  מפגן ראווה או אהבה לסביבה?

  17.04.14
  ...לי? אינטרדיסציפלינרי?? מצויין!! אז אפשר ללמוד פה ושם.. ללכת קצת ברגל ולנצל חללים קיימים באוניברסיטה הקרובה כל כך. להקדיש את המבנה כולו עבור הסביבה, כגורם מאזן לעומת כל הבניינים באוניברסיטה שמשמשים את "האדם"- בדמות סטודנטים וסגל. כי נוצרת תחושה חזקה ולא פשוטה של בניין מן המניין, רק שהושתלו בו אינספור חידושים הכי אחרונים בתחום. וכמה מרשים שזה לא יהיה, או בעל התקן הירוק הכי יוקרתי, אפשר היה הרבה יותר ירוק. גם בלי תקן.לכתבתה של טלי שמיר על הענק הירוק
• 

  הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)

  1.04.14
  ...ת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות אורתוגונאליות המקבילות לנתיבי התנועה, והשני הוא הקירוי המוצב במאונך לכיוון התנועה ומתקבל בחזיתו כאי רגולרי ומנוגד לסדר שבו מאופיינות הפריזמות. כמו כן, חיפוי תחתון רפלקטיבי מעצים את תחושת התנועה על יד שכפולה ובזכות הגאומטריה אליה הם מתחברים.
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... מכובס ומשאבי עתק המושקעים בבנייה "ירוקה". עץ בוגר מפחית את הטמפרטורה בסביבתו ב-2-5 מעלות ומצמצם משמעותית את הצורך במזגן בקיץ. עצים מספקים חמצן, סופחים זיהום אוויר, מקטינים את כמות רעשי העיר ואת קרינת השמש, מעודדים הליכה ברגל וגם מסווים כיעור אדריכלי. וזוהי רשימה חלקית."להמשך קריאה ובאופן מאוד רלוונטי לכתבה, הנה כתבה נוספת - מאבק גינת דרויאנוב בפלורנטין. או- כיצד קורה שהשטח הירוק הכל-כך נדיר בשכונת פלורנטין היום, נמצא על הכוונת של עיריית תל אביב.
• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ...עיצוב מחדש."קשת רוזנבלום מביאה בפנינו את הדילמות והאינטרסים, שלא מאתמול מנהלים לנו את המרחב הציבורי העירוני- ובעצם את החיים. הפזמון תמיד חוזר והפתרון שלו חייב להיות תחבורה ציבורית איכותית, לצד דרכי גישה נוחים לאופניים והולכי רגל."הדילמות והקשיים נובעים מאינטרסים חופפים של הרבה שחקנים על שטחים מצומצמים." "על הקרקע הציבורית העירונית מתחרים רבים: בקצה אחד מכוניות (כבישים) ובשני הולכי רגל (מדרכות), וביניהם שורה מתווכת של חניות, שבילי אופניים, תחנות א...
• 

  עיר קטנה ומכוניות בה... רבות

  7.10.13
  ... משנות ה-30 ועד לשיא בשנות ה-70, כדי להבין את השפעותיו ההרסניות של הרכב הפרטי על איכות חיינו. המסקנות האלה נוחתות בישראל באיחור, אבל הן מתחילות לחלחל". הפרויקט החדש, הוא אולי סנונית ראשונה ושונה מסוגה, במאבק על המרחב להולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר. זאת בהיותו "דוגמה נדירה למבנה מגורים שהוא ירוק באמת: הוא קרוב לעיר ולא מוסיף אפילו חניה אחת, ולכן ייאלצו דייריו ומבקריו להשתמש בתחבורה ציבורית, באופניים או ברגליהם כדי להגיע אליו".המאבק הקורם עור וגי...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ... ישנם שני הבדלים בין שוק העבודה בתל אביב לבין שוק העבודה בפרוורים ושניהם נובעים מהעובדה שבמרכז השוק צפוף:1. איתור עבודה מהיר - משך הזמן למציאת עבודה קצר יותר בתל אביב מאשר בפרוורים.2. נגישות גבוהה לעבודה - ניתן להגיע לעבודה ברגל ובתחבורה ציבורית בקלות רבה יותר בתל אביב מאשר בפרוור.לכאורה אלה טיעונים מנצחים אבל אני רוצה לקחת אתכם רמה אחת גבוה יותר בדיון.למי לא אכפת מזה? על מי זה לא משפיע?בסקר שנערך לא מזמן מתברר כי היעד המועדף לרכישת דירה על ידי ע...
• 

  הרצאתו של האדריכל רוק אומן

  6.06.13
  ...כלים אופיס OFISהמשרד 'אופיס ארכיטקטים' נוסד בשנת 1998 ע"י רוק אומן (יליד 1970) וספלה וידנצ'יק (יליד 1971) בוגרי אוניברסיטת ליובליאנה וה- AA. עוד בזמן לימודיהם זכו השניים במספר תחרויות חשובות וביניהן התחרות לבניית אצטדיון הכדורגל במריבור, סלובניה והתחרות לשיפוץ והרחבה של המוזיאון העירוני של ליובליאנה. כיום פועל המשרד בכל רחבי אירופה, מפעיל משרדים בפריס ובמוסקבה, ומתכנן פרויקטים מגוונים בכל קני המידה.עבודתו של משרד 'אופיס' מתאפיינת בשימוש נועז, משח...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...יאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלושה רבעים ממנו כבר הושלמו, שוכן על תוואי המסילה בין מלחה לחאן ומשמש טיילת להולכי רגל, חובבי ריצה ורוכבי אופניים".'המייל התרבותי' היה רעיון שהגה טדי קולק - מתחם שנמצא מחוץ לעיר העתיקה אך יכול ליצור מרכז עיר חדש. השם נראה שנבחר כדי לעודד תרומות מיהודי ארצות הברית אבל המרחב לא הצליח להתרומם. 'המייל התרבותי' ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...וט זול). אבל מה קובע את מרחק הדיכוי? הנחת היסוד השנייה מתחילה מנקודה ברורה – לכל מוצר או שירות יש מרחק מסוים שאנחנו מוכנים לנסוע כדי לקבל אותו. אנחנו למשל מוכנים לנסוע בערך 30 דקות כדי להגיע לקולנוע, מכסימום 5 דקות ברגל בשביל לחם שחור, וכדי לראות את גמר ליגת האלופות נהיה מוכנים לנסוע אפילו עד ספרד (אוקי, חלק מאיתנו). העניין הוא שה"מרחק" הזה אינו משהו שנמדד בקילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כ...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...יעים הצעות ולא מבינים למה ראשי ערים שמים להם רגליים כל הזמן. חייבים להבין את ראשי הערים, הם מגינים על האינטרס של כלל התושבים שלהם.אני רוצה לסיים את המאמר במחשבה נוספת והיא שאולי לא צריך בכלל להתערב כך בשוק. ישנן דרכים רבות לסייע לאוכלוסיה חלשה. אפשר למשל לפעול להצפת השוק בדירות באופן כללי כדי להוריד מחירים, לסייע לחלשים דרך השתתפות בשכר דירה ועוד. ישנן דרכים רבות להפוך דיור לבר השגה גם בלי לבנות פרויקטים יעודיים.... מצד שני, יכול להיות שאני טועה.
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...מוע את תגובותיכם לנושאים שאציג. עירוניות מתחדשתבויקיפדיה הגישה מוצגת כך: "עירוניות מתחדשת או עירוניות חדשה (New Urbanism) היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון קיימות, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל, כחלופה למגמות הפרבור ולתכנון עירוני מוטה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית. יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה קוריטיבה אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ... קיימת זיקה מקצועית ועסקית בין חלק מהמוזמנים –דבר המעניק יתרון לחלקם, כאלו היו מגישים שתי הצעות במקביל. (בין מוזמן מקרב ה"ישראלים" לבין מוזמן מקרב ה"בינלאומיים").4. עד כה, טרם פורסם מיהם נציגי העמותה בפאנל השיפוט..הורגלנו אמנם לקומבינות והתנהלויות "בלתי תקינות" בכל תחומי החיים במדינה, אבל אין זו סיבה לאמץ אותה גם בין שורותינו כנורמה מקובלת. כמו-כן כמי שטוען שמייצג אותנו ב "מאבקים בנושאי קניין רוחני, תנאי שכר, תחרויות פרועות , תנאי מכרזי...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  .... אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקב...