חדשות אדריכלות

שוב ושוב עולות טענות על שחיקת מעמד האדריכל הישראלי ומסירת הדובדבן שבקצפת למשרדים מחו"ל והנה אנחנו מתבשרים על עוד פרויקט בשרשרת - משכן אומנויות הבמה באשקלון. אז איך זה קורה? ולמה עמותת האדריכלים מהמהמת לעצמה ומגלגלת עיניים בתמימות?כתבה ב Ynet אשקלון מציגה את הפרויקט החדש שדוחף ראש העירייה בני וקנין. משכן לאמנויות הבמה שיכלול חדרי סטודיו ושני אולמות קונצרטים, בעלות של 60 מליון שקל. לתכנון הפרויקט נבחרה האדריכלית הצרפתיה מנואל גוטראן, שתיכננה, בין ה...

"במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...

רון שושני הוא צלם תל אביבי שעבודותיו מציגות מבט חדש על העיר, מבט אופטימי וצבעוני. גם מתושבי העיר שעל פי רוב מכירים את המרחב שבהם הם גרים, המבט החדש הזה גורר התפעלות והפתעה בזכות הבחירה בנושאים המוכרים תוך משחק עם צורת ההצגה."כשרואים את העבודות שלי יש איזה בלבול, ועצירה לרגע" אומר רון, "התמונות אינן נראות כמו צילום סטנדרטי: העבודות נראות יותר כמו ציור, או אולי כמו שילוב של צילום וציור. בכל עבודה אני מנסה להביא תמונה מלאת חיים וצבע, אופטימיות ואהבה...

שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח...

בהודעה לעיתונות של החברה לבניין הספרייה הלאומית בע"מ, פורסם צוות השופטים שמונו לתחרות וכן נמסרה הודעה על הארכת שלב א', שלב התחרות הפתוחה, עד ל 16 באפריל 2012. להלן ההודעה במלואה ובה גם סקירת צוות השופטים: הודעה לעיתונות שלב א' של התחרות הוארך לבקשת האדריכלים בשלושה שבועות. תאריך ההגשה החדש: 16.4.2012 על פי תקנון התחרות, בסיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארב...

"השילוב הקונטקסטואלי שמכיל: מגורים, מסחר קל ואירוח הוא שילוב מנצח, פורה ומפרה." כותב יוסי מטלון ב archinotes, "למרות זאת, יש לבדוק את המינון של מספר מבני הארחה שיוספו ללב העיר (...) ואולי עדיף למקם בתי מלון אורבאניים צנועים דווקא במעגלים הרחוקים מלב העיר, במקומות חלשים מבחינה כלכלית ולא במרכז העיר המבוסס".בפוסט מתאר יוסי את השינוי שיכול מלון "בוטיק" ליצור סביבו - פעילות אינטנסיבית וויזואלית בכל שעות היום, מפגש אוכלוסיות שונות ושיקום מבנים ישנים. ...

בבלוג "המרפסת" פורסם מכתב גלוי לראשי הראשויות בנוגע לדיור בר השגה כמטרה ציבורית על רקע הדרישה שלהם מהשלטון המרכזי לאפשר להם להוביל פתרונות לדיור בר השגה בערים השונות. במכתב נטען שלמעשה כבר היום יש לראשי הרשויות סמכויות וכח בנושאים של פתרונות דיור, וכי יש בכוחם של ראשי הרשויות, להוביל מהלך יצירתי, ולקחת אחריות גם בנושא זה.בלוג המרפסת נכתב על ידי עורך הדין רון צין העוסק בתחומי המקרקעין ותכנון ובנייה, ולכן כשהוא כותב שיש לראשי ערים את הסמכות החוקית,...

קבוצת "מנרב" זכתה בפרויקט עיר הבה"דים ואיתה זכה גם משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין. פרויקט עיר הבה"דים הינו פרויקט בהיקף כספי של 2 מיליארד שקל להקמה ויבנו בו 250 אלף מ"ר אשר ישרתו כ 10 אלפים חיילים. קבוצת מנרב זכתה בפרויקט אחרי שהימרה על תכנון מחודש שאותו כאמור הוביל משרד קולקר.הליך המכרז של משרד הביטחון איפשר לקבוצות המתחרות להציע הצעה משלהן לתכנון הפרויקט ולא להסתמך על ההצעה המקורית. התכנון מחדש של קבוצת מנרב בהובלת קולקר, קולקר, אפשטיין כלל...

"אתה יודע מה הבעיה בעיר? אין תעסוקה איכותית. אין עבודה לצעירים. בגלל זה הצעירים עוזבים. מקימים פה מרכזי קניות בלי סוף וזה הופך אותנו לעיר של חנוונים. איכפת לי ממה שקורה בבאר שבע. אני אומר את הדברים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מ...

יובל כהן מפרסם בבלוג "הרחובות שלנו" את העבודה של קבוצת מרחב ביצירת תוכנית אלטרנטיבית לשכונת מנשיה. מחר (7.2) יתקיים בקבוצה דיון מתקדם יותר וקהילת המתכננים מוזמנת."אם אתם מעוניינים לקחת חלק בסיום תכנון רשת הרחובות המוצעת, בואו להאיר ולהעיר על הסקיצה המצורפת ולהציג שינוים מנומקים." כותב יובל, "במפגש נשאף לסיים את שלב זה של התכנון ונתחיל בתהליך יצרת קוד תכנון מפורט לרחובות הספציפים, קביעת גובה, אחוזי בניה, חזית רחוב, שימושים מעורבים ומתחלפים ועוד. כ...

האדריכל ארד שרון, מיוזמי העצומה נגד תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, פרסם מכתב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש ד...

לאחר שהממשלה אישרה אתמול (5 פברואר 2012) את פינוי שדה דב לטובת בניית שכונות מגורים, עולה וחוזרת הצעה לבנות נמל תעופה על אי. תוכנית נמל התעופה הימי מתכוונת למעשה להחליף אפילו את נתב"ג ובכתבה בדה-מרקר דנים בה כאילו היא באמת סבירה.תוכנית האי הושקה בחודש שעבר על ידי איחוד האינג'ינרים והארכיטקטים לשיפור איכות הבנייה בישראל, קבוצת מומחים בינלאומית בתחום התעופה ובניית נמלי אוויר, ובתמיכת ראשי הישובים סביב נתב"ג. האדריכל ישראל גודוביץ, המוביל את הצוות, א...

בפוסט מעניין מנתח יוסי מטלון בבלוג שלו את התמתנותו של סגנון הדה-קונסטרוקציה עם העליה לגובה. יוסי עוקב אחרי כמה מבנים של פרנק גרי ומראה איך דברים שהיו אפשריים במבנים קטנים ואולי אפילו בינוניים אינם אפשריים עוד בגורדי שחקים."בגין מגבלות החומר וההמשכיות הקונסטרוקטיבית הבלתי מתפשרת, חזרו אדריכלי הדה-קונסטרוקציה בתכנון גורדי שחקים, למבנה נפחי שיטתי, ברור ומגובש, ללא שברים נפחיים ופריצות קונסטרוקטיביות." כותב מטלון ומסכם "השמרנות הזאת (הקונסטרוקטיבית)...

כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מספרת על בנין אמיר בירושלים - בית דירות שזבה בזמנו לתואר "הבניין הכי מכוער בעיר" וכעת נראה שעומד בפני הריסה בעקבות תכנית פינוי - בינוי חדשה. למרבה צערו של נועם, הבניין אינו מוכרז לשימור ודינו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצור...

יו"ר עמותת האדריכלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך פרסם אתמול את תגובתו לטענות שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית ג...

22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...

אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...

איפה יותר משתלם ללמוד אדרכלות? באוניברסיטה או במכללה? מי מרוויח יותר בשנה הראשונה ולאחר מכן - נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגים את הפתרון במספרים.עם סיום הלימודים שכר בוגרי תואר ראשון באדריכלות ועיצוב שלמדו באוניברסיטאות היה 6,411 שקל עבור גברים ו-5,750 שקל עבור נשים בשנה הראשונה. שכר הבוגרים במכללות היה גבוה יותר עבור הגברים (6,526 שקל בשנה הראשונה) אך נמוך עבור הנשים (5,150 שקל בשנה הראשונה).לאחר שלוש שנים של תעסוקה עלה שכר בוגרי אדריכלות ב...

בכל הביקורת שנשמעת על תחרות הספרייה הלאומית ועל תחרויות בכלל נעלם קולה של עמותת האדריכלים. איש לא עונה, איש לא מתייחס, בקשות לתגובות נתקלות בקיר אטום. במקום לרטון, להפגין או להתחיל עוד עצומה, החלטתי לכתוב מה אני מצפה מעמותת האדריכלים לעשות.קצת היסטוריהעמותת האדריכלים הסכימה בעשרים השנה האחרונות לנוהג פסול של תחרויות. במקום תחרויות פתוחות, תחרויות בין מוזמנים. זה היה נוח למשרדים הגדולים, לאדריכלים המוכרים, ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - ...

כתבה משעשעת כתמיד מפרי עטה של אסתר זנדברג פורסמה ב"הארץ" ודנה במחאות האדריכלים. כרגיל היה בה את כל ה"בושה, עוון, אפרטהייד, התנחלויות!" וכרגיל היא התחילה בטיעון אחד, נסחפה לאחר ומאז אבדו עקבותיה. עם זאת, למרבה ההפתעה, יש בה נקודה אחת מעניינת וכמה טוקבקים ששווה לקרוא.הכתבה המדוברת דנה בתחרות הספרייה הלאומית ובמחאות נגדה. זנדברג מתרעמת במלוא הקיטור על כל מחאה שלא מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצ...