חדשות אדריכלות

גליון הארץ מעדכן אותנו שהספרייה הלאומית עומדת לפתוח תחרות אדריכלים לתכנון משכנה החדש בינואר 2012. המבנה יוקם מול מוזיאון ישראל בירושלים, על מגרש של 14 דונם והוא יהיה בגודל של 40 אלף מ"ר. ההרשמה טרם נפתחה אבל באוויר יש כבר הרבה באז. על פי הכתבה התחרות תכלול שני שלבים: "השלב הראשון יהיה פתוח לכלל האדריכלים בארץ ואילו בשלב השני ישתתפו ארבעה עולים מהשלב הראשון, ארבעה משרדים מוזמנים מישראל וארבעה משרדים זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפו...

בלי תכנון אין חלוקת משאבים נכונה, אין צדק חברתי, אין צדק סביבתי, אין פיתוח, אין שימור, אין צמיחה כלכלית, אין פיתוח תשתיות, אין חברה ומדינה. יש אנרכיה וכאוס. בלי רישוי לא ניתן להשיג את יעדי התכנון. בלי אכיפה, לא ניתן לאכוף את הרישוי והתכנון גם יחד. לא ניתן להבטיח כי השטחים הפתוחים ישארו פתוחים. לא ניתן להבטיח שאזורי התעשיה ישמשו לתעשייה ולא למסחר. לא ניתן לוודא שמאגרי המים לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנ...

ראיון מסקרן עם האדריכל דני קייזר התפרסם היום בגלובס. קייזר היה מהנדס העיר תל אביב ומנקודת מבטו ברור שהאשמה במרבית הבעיות בעיר היא המכונית. "אני מעדיף שלמכוניות יהיה לא נוח לנסוע בעיר. כשלמכוניות נוח לנסוע ברחוב, זה סימן שחציית הכבישים פחות בטוחה. כשלמכונית יש איפה לחנות, זה סימן שלמי שהולך על המדרכה יהיה פחות נוח. המכונית אינה מלכת העיר, מלך העיר הוא הולך הרגל - והתכנון צריך להתכוון אליו". קייזר מספר על ראשי הערים המעוניינים לבנות שדרות רחבות...

השבוע יוצא הסרט "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" להפצה מסחרית בסינמטקים . אריך מנדלסון היה אדריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. ראיון עם במאי הסרט, דוקי דרור פורסם אתמול ב"הארץ" ובו הוא מציג את הדרך בה הרכיב את הסרט מקטעים של מכתבים ועובדות אך גם מקטעים בדיוניים שחוברו לצורך השלמת היריעה. "אני לא חושב שיש כזה דבר דוקו טהור", אומר דרור בכתבה. "אנחנו ה...

האם כפתור ה Send יחסל את תופעת המאעכרים? את ההמתנה במסדרון לחדווה שתחזור מההפסקה? כתבה ב"הארץ" מציגה את המהפיכה השקטה שהחלה במשרד הפנים ונמצאת כעת בפיילוט בירושלים, מערכת שתאפשר לנו להגיש את התוכניות לוועדות בלחיצת כפתור. "מדובר בשינוי גישה ולא רק בשינוי טכנולוגי", אומרת בכתבה ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, "המטרה היא לפשט תהליכים ולהקל אותם. בשיטה החדשה כל משרד ממשלתי שיגיב לתוכנית יעדכן מיד את שאר המשרדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מ...

בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...

איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...

האדריכלים גידי וטל בר אוריין, בשיתוף משרד מהנדסים רוקח-אשכנזי זכו בתחרות סגורה לתכנון גשר להולכי רגל ורוכבי אופניים באורך 180 מטרים בבאר שבע. כתבה ב Xnet מציגה את הגשר וראיון קצר עם המתכננים, ובמגזין ArcHeb מוצגות גם תוכניות וחתכים. הגשר שתוכנן אמור לקשר בין תחנת הרכבת שבאוניברסיטה לפארק הטכנולוגי המוקם כעת בסמוך. "הסכמה ההנדסית והעיצובית של הגשר מושתתת על ארבע קשתות פלדה המתעקלות ומתפתלות, ויוצרות ביניהן שתי 'עיניים' מרחביות", מסביר בר אוריי...

מה יש לילדים שבכל פעם שהם רואים מדרגות מתעורר בהם חשק לרוץ, לגלוש, לקפוץ? איך זה שהם מתעקשים להמציא בכל פעם שימוש אחר לחדר המדרגות? שני פוסטים מאד משעשעים פורסמו השבוע ומציגים את הדברים המפתיעים שילדים עושים ומה המדרגות מהוות בשבילם. האדריכל איתי הורוביץ מציג את הבת שלו שמתעקשת לעשות שיעורים דווקא במדרגות. "כנראה שזה די נוח, במיוחד לעומת החלופה של פינוי מקום על שולחן שבעומס-יתר או פינוי אח המרותק למסך המחשב." מיקי סטיינר בבלוג שלה "כל הדברים ...

ביום שני הבא (12 בדצמבר), תוכרע בוועדה המחוזית דרום התוכנית לגבי פרויקט המלונאות בתמנע. "מדובר בפגיעה בלתי הפיכה בשטח ייחודי ורגיש" טוענים הגופים הירוקים והחברה להגנת הטבע ומציגים חלופות שונות לפיתוח המלון. התכנית להקמת המלון בבקעת תמנע, בין גבעת ססגון להר מכרות, אושרה בשנת 1995. החברה להגנת הטבע התנגדה להקמת מתחם המלון בטענה שמדובר בשטח פתוח ורגיש, ואת עיקר הפיתוח יש לכוון לתוך היישובים או בצמוד אליהם תוך שמירה על רצפים של שטחים פתוחים. ההתנ...

ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...

הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....

"עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ...

האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן ש...

כתבה שפורסמה על ידי אדריכלית ד"ר עינת קליש רותם בעיתון עיצוב מציגה את פרוייקט "העור הירוק" שתכננה בשיתוף עם אדריכל ארי נשיב וזכה ב"פרס מיוחד" בקטגוריית "שיקום מרקמים קיימים והסביבה הבנויה", בתחרות בניה ירוקה 2007 מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. "פרויקט ה'עור הירוק' (eco-skin)" כותבת קליש במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרו...

במסגרת סטודיו מעניין מאד בשם "ארכיטקטורה ספונטנית"במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, ממציאים הסטודנטים טכניקות שוטטות נסיוניות, חוקרים חומרי בנייה מאולתרים ומפתחים מהם טכנולוגיות מיידיות. במהלך הקורס עליהם להקים את המבנה הראשון בחייהם ולבלות בו את הלילה האחרון של הסמסטר. במסדרת הקורס הגיעו הסטודנטים באוקטובר אל עיירה קטנה בהודו לחוות לימוד חקלאית והתבקשו להוסיף לה פינת ילדים עם ארבע כיתות. היו להם רק 20 יום לתכנון וביצוע כשהעבודה בוצעה בידים, ללא מכונו...

האדריכל אשר אלבז כותב באומץ באתר שלו על עמלות אדריכלים. הנושא שכולם מכירים וכולם מתחמקים מלדבר עליו. "עמלת תיווך" /"גזירת קופון" לא משנה איך נקרא לזה, אולי הגיע הזמן שנדבר על זה קצת. אשר מציג את הדרך בה הוא פועל, ממי יקח עמלה וממי לא. "לדעתי במידה והאדריכל מספק גם שירותי פיקוח על העבודה, עלול להיווצר מצב של ניגוד אינטרסים כאשר האדריכל מקבל עמלה מהקבלן" כותב אלבז וממשיך, "מצב שעלול להוביל לניגוד אינטרסים בין ייצוג הלקוח וטובת הפרויקט לבין חוסר...

האם זו צורת ההגשה המיוחדת? אולי העובדה שהפרויקט כל כך שונה מהנהוג בסיום הלימודים? פרויקט נמוך, צנוע, ללא חזית חיצונית ועם יותר שאלות מתשובות. מה בדיוק הקסם של הסטודנטית ליעד מלכי שזיכה אותה בפרס חביב הקהל במסגרת פרס עזריאלי לאדריכלות? הפרויקט במזרח ירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה וכ-150 מ' מהכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של לי...

אחת הביקורות האדריכליות הטובות ביותר על האגף החדש במוזיאון תל אביב פורסמה אתמול על ידי ערן טמיר בבלוג שלו "ערסיטקטורה". ערן מנתח את המבנה וסביבתו, החל מהיחס בין פנים וחוץ ועד לדימויים שעולים בו מהסתכלות בבניין. "הבניין החדש" כותב שרון, "נמצא בהתכתבות הלא-מודעת(?) עם מבנים ועם דימויים צבאיים. יאמר לזכותו שהוא מקדם את המסורת הזו אל הטכנולוגיה הצבאית של המאה ה-21. את המבנים בכיכר המוזיאון ניתן להבין בהקשר של ביצורים: האטימות הכבדה של בית-אריאלה,...

האם האדריכל נועד לשרת את הציבור, את המקום והעיר בה הוא בונה? או שהוא אמור להיות בולדוזר שמאדיר את שם עצמו? שתי כתבות מדגימות השבוע יותר מכל את הדילמה המובנית באדריכלית.... וגם את התפיסה הגברית יותר והנשית יותר של עבודת העיצוב. שתי כתבות פורסמו השבוע ודרכן אפשר לראות תפיסות שונות של אדריכלות. אדריכליות הנוף ברוידא ומעוז מתראיינות ב Xnet על פארק רידינג, עבודתן שזכתה בפרס קרוון, וכתבה בכלכליסט מציגה את הפרוייקט החדש אותו דוחף עכשיו האדריכל נורמן...