חיפוש - פרטי בנין , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , כתבה |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר
20.07.11אתמול (19 יולי) הוכרזו הזוכים בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2011 - משרד קימל-אשכולות. הפרס יוענק לאיתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית, על תכנון "בית הלוחם" בבאר שבע. בכתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet מוזכרים חלקים מנימוקי השופטים: "המבנה מציג מצוינות אדריכלית החל מהכלל ועד הפרט ומהווה דוגמה חשובה לתכנון אדריכלי של סביבה נגישה לבעלי מוגבלויות מסוגים שונים"... "הבניין מתווה דרך וסמן לסטנדרטים של מצוינות בבנייה הציבורית קהילתית, שלעתים קרובות ח... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11...ן מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בתחילת הדרך. בניגוד לעבר, כיום מאפשרת רשת האינטרנט לתושבים להתאגד ולדרוש את שיתופם בהחלטות והתחשבות ברצונם. כתבה ב דה-מרקר, מציגה את התוכנית להתחדשות עירונית בירושלים. עיקר התוכנית מתמקד בשכונת גוננים (שכונות הקטמונים) ועמית פוני, מנהל תחום התחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים, אומר בכתבה לגבי חששות התושבים: "החששות ברורים ואנו מנס... -
לא אמן ולא יזם - מוכר שירותים
20.04.11איזה אדריכל ישראלי מפורסם אומר את הדברים הבאים? "מאז ומעולם אדריכלות הייתה ביזנס. צריך להתפרנס מזה, אבל אני לא איש עסקים, אני מוכר שירותים: שירותי ייעוץ, שירותי שרטוט ושירותי פיקוח. בזאת מסתכמות יכולותיי. אין לי סגנון משלי. אני לא אמן, ואיני מצפה שהקליינטים יממנו את האמנות שלי. אני מייצר בתים לאנשים לאחרים." כתבה בגלובס המוצגת כנאום "אני מאמין" ארוך מציגה את דבריו של האדריכל המאד מצליח עודד חלף. על אדריכלים שהם מותג, על קולגות כמו שרם ופיבקו,... -
איך משפצים מקדש שצריך להחזיק 300 שנה?
12.04.11מקדש הבאב (כיפת הזהב) בחיפה, שהיה מכוסה ביריעת הגנה במהלך שיפוצו, נחשף כחצי שנה לפני הזמן, במלוא הדרו ועם אריחים חדשים מצופים זהב. השיפוץ הבא יתקיים בעוד כ 200 - 300 שנים. כתבה באתר חיפה חיפה מספרת על עבודות השיקום של המקדש שהגיעו בסוף חודש מרץ לסיומן, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן, עם השלמת קירוי כיפת המקדש באריחים חדשים בצבע זהב. מקדש הבאב משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי, וניצב בלב הגנים הבהאים. מעליו מטפסות תשע טראסות במעלה ההר המוליכות א... -
חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?
12.06.11כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד... -
ביקורת על תפאורה ותיאטרון
5.01.12...דרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצור... -
שכונות מתארגנות לשינוי
2.03.11...הצליחו התושבים לגייס גם את העיריה לנושא ובפעילות יצירתית שינו החלטות קודמות והצליחו במאבק על שטחים פתוחים. מאבק יצירתי אחר מתרחש בשכונת ג'סי כהן בחולון. כתבה של אסתר זנדברג בהארץ מספרת על תוכנית דו שנתית משולבת של אמנות ואדריכלות קהילתית בשכונת המצוקה הוותיקה. למרבה הצער כאן תורמת העיריה רק מחצית מעלות הפרויקט ואם לא ימצאו תורמים נוספים לא ברור עתידו. לתכנן זה נחמד אבל לממש כנראה עולה יותר. אבל הכשלון הגדול לאחרונה הוא של תושבי שכונת נווה... -
שינויים והתחדשות באוניברסיטת חיפה
29.05.11...ין שנקבעו על ידי נימאייר. שמחוני מציגה את ההתערבות המתוכננת בגג המבנה ואת הצבתה של הספריה החדשה. בימים אלו הושלמה בניית הפטיו והמשרדים. בנייתו של "גרעין" הספרייה החדש תושלם בשלב השני. "אסטרטגיית ההתערבות שנבחרה משקפת את האופן בו מגדיר לרמן את המונח שימור" כותבת שמחוני. "המבנה המחודש מבקש לחזור אל הערכים שעמדו בבסיס התכנון המקורי ולא לשמר את המבנה שהוקם לימים, בו שובשו והופרו אותם עקרונות." כתבה מומלצת, הצילום כאן של עמית גרון מתוך הכתבה. -
על שימור ועל בית צים בחיפה
25.12.11" להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגו... -
בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?
15.03.12...גמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדריכלית שולמית נדלר.* התמונה כאן מהבלוג של יעקובסון ובצילומו. "בית אגד הוא... -
לגור בבנין מיוחד כמו כולם
9.12.12שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת... -
משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.
20.02.12...מים אלה בישראל על ידי אדריכלים זרים. גם תחרות הספרייה הלאומית מזמנת ישירות לשלב הגמר ארבעה אדריכלים מחו"ל והדבר עורר כזכור מחאה בקרב קהל אדריכלים רחב למדי שהחליט לא להשתתף בתחרות.אז איך קורה שפרויקטים חשובים שיכולים לקדם את האדריכלות בארץ נמסרים, ללא כל תחרות לאדריכלים מחו"ל? מה גורם לעמותת האדריכלים לשבת בשקט ולא לצאת נגד החלטות כאלה?אולי אחת התשובות היא השותף הישראלי לפרוייקט? משכן אומניות הבמה באשקלון מתוכנן אמנם על ידי האדריכלית מנואל גוטרא... -
קומות בנסיגה, אור וצל
22.01.12כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
