חיפוש - תגובות , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אח , בינוי ערים |1| - דף 9

• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...ות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה; שימוש הולך וגובר בכלי רכב פרטיים, ששיעור ההחזקה בהם בעיר כיום הוא הגבוה ביותר מבין בירות המחוזות בברזיל; הזנחה של שבילי הא...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...בות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלקים נרחבים במרכזה. משום כך הורשו היזמים להמשיך בקידום התוכניות ולבנות מגדל באחד מהאזורים הרגישים ביותר בעיר מבלי להיות מוטרדים מתקנות השימור או לטפל בהתנגדויות מטעם הציבור."האדריכל יוסי סיון עונה לו כך "תראה, יש מודל של פריז ומודל של טוקיו, זה שני צדדים הפוכים להתייחסות לבנייה לגובה ואת שניהם אני מאו...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...עושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות או...
• 

  מלכת העיר, אופניים ושדרות רחבות

  11.12.11
  ...תמשכה שיחתנו ירד אט-אט הערב, אורות הרחוב נדלקו בזה אחר זה, וההתרחשות באזור התחלפה מדגש מסחרי לדגש בילוי, היזם הביע את התלהבותו מהאווירה ואני אמרתי לו: אתה רואה? אותו דבר נעשה אצלך". היזם נרתע מיד, עירוניות וחוויה ברחוב זה דבר נחמד, אבל אם זה אומר בית קפה וירקן בחלק התחתון של הפרוייקט,ירד ערך הדירות. עכשיו ברור גם למה כל המגדלים שצומחו בתל אביב בשנים האחרונות לא מספקים לרחוב שום תמורה. זכוכית אטומה ובטון במפלס הולך הרגל הם השקעה טובה מסתבר.
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  גוף חדש שמטרתו להתנגד לתוכנית מתאר 3700 של תל אביב הולך ומתגבש. קואליציה של שומרי טבע עם שוחרי פיתוח, אנשי נדלן ואחד ישראל גודוביץ' חוברים יחד במטרה לעצור את תוכנית הפיתוח של רובע עירוני חדש בצפון תל אביב, מצפון לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...שילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתי...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  יואב לרמן מתמקד בפוסטים האחרונים בבלוג שלו בהרחקת המכונית הפרטית ממרכזי הערים. הפקקים, בעיות החניה וההשפעה של המכונית על האדריכלות הם נושאים ידועים ומוכרים ולמרות הבעיתיות, עדיין מקבלת המכונית את העדיפות על הולכי הרגל. בפוסט האחרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המער...
• 

  על גני סביון באור יהודה ושיווק אגרסיבי

  14.03.11
  שתי כתבות סקרו לאחרונה את פרויקט גני סביון באור יהודה, פרויקט שתוכנן לפני שלושים שנה על ידי האדריכל ישראל גודוביץ' עבור היזמים האחים גינדי. מסתבר שכבר אז ידעו היזמים למכור את כל הפרויקט בשעה אחת - אירוע מכירות + "מבצע מיוחד" + דירות על הנייר = תופעת עדר. אבל הכתבות מתעסקות גם במה שחשוב באמת, בפרויקט כמו שהוא מתקיים לאורך זמן. נועם דביר מראיין בגלריה של עכבר העיר את המתכנן גודוביץ' שכיהן כממונה על התכנון הכפרי במשרד השיכון. "גני סביון" נולדו כ...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד...
• 

  הומור ואדריכלות בדרך אל הים

  20.04.11
  ...כונה התיאוריה שאומרת שמשחק הוא חלק מהמציאות שלנו, ולא לוקסוס". מעניין לקרוא את דעתם של אדריכלים שהתחנכו בחו"ל והתחילו בעבודתם שם על הדרך בה עובדים בארץ. כצפוי, יש להם מה להגיד על היתרונות והחסרונות של האילתורים הרבים מצד אחד לעומת היתרונות והחסרונות של תכנון איטי, מסודר ומובנה. לטעמי האישי הפרויקט בטיילת בבת ים מסכם את יכולותיו של המשרד הרבה יותר טוב מהמלל בכתבה. החסרון העיקרי במרבית הכתבות ב Xnet הוא המנעות הכתב מדעה אישית, ביקורת או מחמ...
• 

  מסלול המכשולים לרישוי בנייה

  21.08.11
  ... שלא ברור כלל אם אמנם נפתרת בעיית העיכובים בוועדות התכנון השונות. עמותת "במקום" טוענת שהחוק דווקא מאריך את משך הזמן להוצאת היתר. לדוגמה, על פי החוק המוצע תתוגבר המערכת על ידי מכוני רישוי פרטיים, בדומה למכונים לרישוי רכב. אך מאחר ואף אחד לא מוכן לוותר על פיקוח הוועדה המקומית, לא ברור שההפרטה הזו תקצר את התהליך. בעיה נוספת היא שמוקצה למגיש הבקשה זמן מוגדר להגשת תיקונים. למרות שהאינטרס לקידום התוכנית הוא שלו, אם לא עמד בזמן המוקצב, יאלץ מגיש הבק...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...מבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ער...
• 

  domusCity ועידת ישראל לתכנון עירוני 2011

  20.06.11
  ...מהוות כיום את מרכז החיים והפעילות הכלכלית, החברתית והתרבותית, של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם ובמיוחד בארצנו, בה התחרות על משאב הקרקע המצומצם משפיעים על תהליכי עיור מואצים ולאינטנסיפיקציה של המרחב העירוני. במהלך שני העשורים האחרונים דפוסי החיים בערים עוברים תהליכי שינוי מפליגים המחייבים אותן להיערך, הן במישור המרקם הפיזי הבנוי והן במישור של הארגון וההפעלה של מערכות השירותים הציבוריים ושל מערכות התחבורה והתשתיות ההנדסיות. הערים והרשויות המקומיות נ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  בואו, בואו, אדריכלים הולכים מכות!

  7.03.11
  ...ארכיטקטורה עדכנית - מהי דמותה של העיר במאה ה-21? עולם האדריכלות בארה"ב גועש. באוניברסיטאות, בעיתונות הכתובה, בדיונים וגם במישור האישי - הויכוח בין שני הזרמים העיקריים באדריכלות העירונית כולל יצרים ואנרגיות גבוהות. בפינה האחת של הזירה - "האורבניזם החדש" המכונה גם "התנועה לעירוניות חדשה", ובפינה ממולו - "אדריכלות הנוף העירוני". (אגב, למי שלא עוקב, דווקא התנועה השנייה היא הצעירה יותר בעוד שזו המכונה "חדשה" היא האסכולה הותיקה). בכתבה אסתר סוק...