חיפוש - תגובות , חדשות , מאמרים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אש , בינוי ערים |1| - דף 11

• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...גובה שלהם. תחשבו רגע על שדירות רוטשילד ללא אנשים בכלל, ללא מכוניות או צמחיה. הופ! משהו נדפק במערכת. זה כבר לא רחוב מזמין בכלל. "האם זה יכול להיות?" חשבתי. "האם יכול להיות שמה שהופך רחוב לטוב יותר אינו קשור בכלל לאדריכלות ובינוי ערים?" ניסיתי, תאמינו לי שניסיתי המון ערים ורחובות. עם מבנים קשיחים ואפורים כמו שלטון טוטליטרי, לבנים ומעוגלים כמו אייפד, רגולריים וגבוהים ומונחים על גריד כמו מנהטן, או נמוכים ומפוזרים וערוכים על מבוך כמו רחובות יפ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... לוותר על רווחי מס מחברות בינלאומיות עשירות. את התועלת לא נראה אבל את העלות נשלם גם נשלם. מנהלת עיר עולם שהוקמה על ידי עיריית תל אביב הציגה מסמך המתאר את תהליך העבודה המתוכנן לטובת הפיכתה של תל אביב לכזו. על פי חזונו של ראש העיריה היעדים אמורים ליצור שינוי מבוקש בשני תחומים מרכזיים המשלימים זה את זה: * מרכז פיננסי בין-לאומי, עם דגש על שירותים בתחום ההיי-טק - ערכי חדשנות ויזמות* מרכז תרבות בין-לאומי עם דגש על חיי לילה - לאווירה תוססת ובועטת ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  קרב אדריכלים בין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנש...
• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  האדריכל עמי שנער מפרסם ב Ynet כתבה המציגה את תפיסתו לגבי התכנית לפתיחת חלקו המערבי של נמל חיפה, תכנית שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה "כאשר האתגר הקשה מכולם הוא סוגיית הרכבת"."אולם כיצד ניתן ליישם את התוכנית" שואל שנער בכתבה, "כאשר כל החסמים לפיתוחה, קרי שיקוע המסילה, פינוי ממגורת דגון או המתקנים הביטחוניים, אינם בשליטת העיר? כיצד ניתן לחבר את רחובות העיר לקו המים גם בטרם יוסרו חסמים אלו? בגישה יישומית בשלבים, לקחנו על ...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  כתבות שונות עוסקות השבוע בגלגוליהן של תחנות. תחנות רכבת, תחנות אוטובוס, תחנות שיהרסו ותחנות שישוקמו. מלבד עשן דיזל וריח של כישלון, שתי שאלות עולות לדיון: האחת, האם באמת תחנות תחבורה צריכות להיות ממוקמות במרכז העיר? והשניה, איך צריך לשקם את המקומות שהוזנחו? האם שימור הוא הדרך? הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל א...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  "משך מרבית שנות קיומה הייתה ישראל למעבדת ניסויים בתחום התכנון העירוני." כותב האדריכל פרופסור הלל שוקן בכתבה בכלכליסט. "אך שלא כמו ברפואה, בתחום התכנון לא נדרשים אישורים לניסויים בבני אדם. המשבר הנוכחי הוא עדות לכישלונם של כל הניסויים האורבניים בישראל ולצורך דחוף להחליף דיסקט." שוקן מציג 8 טענות המושמעות כעת ומפריך אותן אחת לאחת. חלק מהטענות פופוליסטיות ולא רציניות ("דפני ליף היא ילדה מפונקת מכפר שמריהו"), חלקן כבר הופרכו מזמן ("מאגר קרקע עצום...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ..., "מה בדיוק הבעיה פה? לוקחים כסף של קבלנים ובונים איתו את הרכבת בתל אביב".אז זהו, שלא.האדמות בהן מדובר הן אדמות מנהל מקרקעי ישראל. מקרקעי ישראל... כל ישראל... כלומר שלי ושלך - של חיפאים ושל טבריינים, של חדרתים ושל תל אביבים, אשדודים ובאר שבעים. אדמות ששיכות לאזרחי כל מדינת ישראל ימכרו ובכסף שיתקבל... נבנה את הרכבת הקלה בתל אביב.למי שלא קולט את התרגיל - האוצר לוקח משאבי מדינה, משאבים כלכליים בצורה של זכויות בנייה, מממש אותם לכסף ומעביר אותם בצורה ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...חרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה ל...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  צדיק אליקים, מי שהיה עד לפני שנה אדריכל נמל ת"א מבקר את ההנהלה החדשה של הנמל בכתבה בכלכליסט : "המתחם הפך לעמק האלכוהול... החזון של נמל תל אביב התחלף ב'בוא נעשה כסף'". ביקורתו של אליקים חשובה במיוחד לקראת הרחבתו של הנמל והתחלת פעילותו של אזור "יריד המזרח" ביולי.בכתבה מציג צדיק את הדרך בה הוא רואה את התפתחות נמל תל אביב: "בתחילה הכל שגשג, ההכנסות זינקו ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר, אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ב...
• 

  תכנית לנתיב תחבורה ציבורית על רכס הכרמל

  28.10.12
  ...יהנו מעדיפות ברמזורים. שני מקטעים מהציר יבוצעו במנהרות של כ 500 מטר בהם יסעו הרכבים הפרטיים כשהנת"צ עובר מעליהם.הכתבה סוקרת את הפרויקט ואת פתרונות החנייה שיוצעו לתושבים. תנועת הרכבים הפרטיים תואט עוד יותר משהיא כיום וההעדפה לתחבורה הציבורית בציר אמורה להיות משמעותית. יש לציין שבחיפה ציר הכרמל אמנם מרכזי אך השכונות "תלויות" עליו כמו ענבים על אשכול. יצירת תחבורה ציבורית מהירה לאורך הציר אינה מספיקה אם לא יסגרו גם "מעגלים קטנים" יעילים בתוך השכונות.
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...ופי התכנון העירוניים, הם לוקחים אחריות על עצמם. בימים אלה מנסים וועדי השכונות המדוברות להקים ארגון של "שומרי המסילה". מתנדבים שיסייעו לעירייה בפעילויות השמירה על המתקנים, הניקיון והפארק בכללותו. לתושבים משימה כזו קלה פי כמה מאשר לעיריה. ראשית, הם גרים במקום ועוברים בו, שנית - להם זה אכפת יותר.מעורבות ברמה כזו מבורכת אבל כבר כעת ברור שזה לא סוף התהליך.שיתוף הציבור - גרסה 2.0הצורה החדשה של "שיתוף הציבור" היא למעשה לא שיתוף אלא ממש לקיחת האחריות. בל...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  עם ההתקדמות בשיפוץ מתחם התחנה הירושלמי סוקרת קשת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך את...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ין, שבתשוקתם הלוהטת להגן על המורשת האדריכלית בעולם מדרדרים אותה בכך שהם יוצרים מראות יפים לעין לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוציאלי: השימור מביא לשחזור יקר, הופך את המבנה למיועד לעשירים בלבד. התושבים המקוריים נמחקים ונדחקים החוצה. לדוגמה - בגבעתיים המתחם הנמצא בין הרחובות לביא לבן גוריון בגבעתיים זכה בשבועיים האחרו...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה...