חיפוש - חדשות , משאבים , מאמרים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי ערים , חבר |1| - דף 11

• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...גובה שלהם. תחשבו רגע על שדירות רוטשילד ללא אנשים בכלל, ללא מכוניות או צמחיה. הופ! משהו נדפק במערכת. זה כבר לא רחוב מזמין בכלל. "האם זה יכול להיות?" חשבתי. "האם יכול להיות שמה שהופך רחוב לטוב יותר אינו קשור בכלל לאדריכלות ובינוי ערים?" ניסיתי, תאמינו לי שניסיתי המון ערים ורחובות. עם מבנים קשיחים ואפורים כמו שלטון טוטליטרי, לבנים ומעוגלים כמו אייפד, רגולריים וגבוהים ומונחים על גריד כמו מנהטן, או נמוכים ומפוזרים וערוכים על מבוך כמו רחובות יפ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ל הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עו...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  קרב אדריכלים בין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנש...
• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ... לתכנון ובנייה חיפה "כאשר האתגר הקשה מכולם הוא סוגיית הרכבת"."אולם כיצד ניתן ליישם את התוכנית" שואל שנער בכתבה, "כאשר כל החסמים לפיתוחה, קרי שיקוע המסילה, פינוי ממגורת דגון או המתקנים הביטחוניים, אינם בשליטת העיר? כיצד ניתן לחבר את רחובות העיר לקו המים גם בטרם יוסרו חסמים אלו? בגישה יישומית בשלבים, לקחנו על עצמנו התמודדות עם אתגר תכנוני מורכב לאין שיעור, מאשר אם היינו מניחים כאילו המטרדים הללו נעלמו באורח פלא".התכנון של מן-שנער לגבי המכשול הבעיית...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  כתבות שונות עוסקות השבוע בגלגוליהן של תחנות. תחנות רכבת, תחנות אוטובוס, תחנות שיהרסו ותחנות שישוקמו. מלבד עשן דיזל וריח של כישלון, שתי שאלות עולות לדיון: האחת, האם באמת תחנות תחבורה צריכות להיות ממוקמות במרכז העיר? והשניה, איך צריך לשקם את המקומות שהוזנחו? האם שימור הוא הדרך? הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל א...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  "משך מרבית שנות קיומה הייתה ישראל למעבדת ניסויים בתחום התכנון העירוני." כותב האדריכל פרופסור הלל שוקן בכתבה בכלכליסט. "אך שלא כמו ברפואה, בתחום התכנון לא נדרשים אישורים לניסויים בבני אדם. המשבר הנוכחי הוא עדות לכישלונם של כל הניסויים האורבניים בישראל ולצורך דחוף להחליף דיסקט." שוקן מציג 8 טענות המושמעות כעת ומפריך אותן אחת לאחת. חלק מהטענות פופוליסטיות ולא רציניות ("דפני ליף היא ילדה מפונקת מכפר שמריהו"), חלקן כבר הופרכו מזמן ("מאגר קרקע עצום...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  בדרך כלל זה מוסווה, מטושטש, אין הרבה מקרים בהם התרגילים הכלכליים של הממשלה והאוצר גלויים, אבל הנה הזדמנה לנו האפשרות ולרגע אפשר להציץ מעבר לכתף של שטייניץ ולראות איך תרגיל כלכלי פשוט לוקח כסף של כל האזרחים ומשמש לחיזוק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחו...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ר או שניים ב'אופי הקיים' של מקומות בעיר. כי מהו שימור אם לא של האופי הקיים. יהיה מה שיהיה הפשר - דבר אחר בטוח, ההשתלחות הפומבית במדרחוב מתירה את דמו, גם אם בתום לב ובבלי דעת ובלי כוונת זדון. היא מכשירה את הקרקע לג'נטריפיקציה חברתית ודיסינפיקציה אדריכלית של המדרחוב ומשחקת לידיהם של יזמי הנדל"ן הלוטשים אליו עין, כאמור בשיתוף פעולה עם סמוק עצמה, וכל זה במסווה של שימור ו'החזרת עטרה ליושנה'."אם נפרק ונפרוט את הטיעון של זנדברג נגיע לנקודה העיקרית עליה ...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...וג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרבה?"התופעה אותה מתאר צדיק בדבריו אופיינית למקומות רבים...
• 

  תכנית לנתיב תחבורה ציבורית על רכס הכרמל

  28.10.12
  מגזין כלבו מדווח על התכנית המהפכנית שצפויה לשנות את התחבורה לאורך רכס הכרמל. על פי התכנית שהציג מהנדס העיר אריאל וטרמן, לאורך כל הציר, מתחנת הכרמלית בגן האם ועד לאוניברסיטה, תכשיר העירייה נתיבי נת"צ בלעדיים לשני הכיוונים. הנתיבים יוקמו על חשבון מקומות החנייה לאורך הציר שגם כך מועטים יחסית לתנועה בו.הנת"צ יעבור בציר הרכס, לאורך שדירות הנשיא, שדירות מוריה, רחוב חורב ושדירות אבא חושי. כלי הרכב המתוכננים לנסוע בו באופן בלעדי הם אוטובוסים ומטרוניות שג...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...ת ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על שיתוף הציבור ובמיוחד בהקשר של המחאה החברתית אבל ממעטים לשים לב לתהליכים המתרחשים. אותם הכלים ששימשו את המחאה משמשים כבר מספר שנים את תושבי השכונות והקהילות להתארגנות עצמאית, ופארק המסילה בירושלים מהווה מקרה מבחן מעולה. אולי בגלל אופי השכונות הקהילתיות והמובחנות ...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  עם ההתקדמות בשיפוץ מתחם התחנה הירושלמי סוקרת קשת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך את...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...יים המתחם הנמצא בין הרחובות לביא לבן גוריון בגבעתיים זכה בשבועיים האחרונים לכבוד מפוקפק - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב הכריזה עליו כמתחם לשימור, ובכך הנציחה את עליבותן של דירות השיכון הקטנות שבו. "אני שומע את החברים בשכונה, שמרגישים שכל עולמם חרב עליהם." מספר אדריכל משה ורשבסקי, אחד ממתכנני הפרויקט שגם נולד במקום בכתבה בדה מרקר. "12 שנים יש הבטחות שלטוניות לפרויקט חדש וחיים טובים יותר, וביום בהיר אחד אומרים להם ששנת 1933 יותר חשובה...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ... שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את האזור בשנים האחרונות ...