חיפוש - חדשות , אב , צבע |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הרכבת שמחלקת את חיפה
14.03.12...שמעותו לעיר היא הרס בלתי הפיך. לבעיה הנוצרת שלושה פתרונות וכפי הנראה - נבחרה החלופה הגרועה.האם יש בכלל בעיה בחשמול הרכבת בחיפה?מתכנני הרכבת מציגים הדמיות מחמיאות בהן העמודים אסתטיים ומרוחקים והקו כולו נבלע ואינו חוסם את הנוף אבל המציאות תהיה כנראה שונה. בזמנו דנה בנושא הועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) וקבעה: "תכנית החשמול מקבעת את המציאות הקיימת ויוצרת מכשול פיסי וויזואלי משמעותי. אין מקום להמשיך ולחזק את הפגיעה של הרכבת בקשר בין העי... -
אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית
11.03.12בתכנית The Voice השווה אביב גפן את המתמודדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי ה... -
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12...רת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11...לם להכנס לדיון בפוסט ולקרוא. גם אם אתם מסכימים עם צד זה או אחר, כדאי לכל אחד לקרוא ולנסות לפחות להבין את הטענות של הצד השני. לטעמי (יובל) הטיעון של ירון חזק יותר. תן לאנשים את האפשרות לגור בבית צמוד קרקע בקדימה, מגדל בתל אביב או בית בשדירות רוטשילד ורובם יבחרו במגדל וגם יהיו מוכנים לשלם על זה. לעירוניות הצפופה יש חסרונות לא מעטים שכל מי שגר בתל אביב מכיר - שני כיווני אוויר, חלונות שפונים לשכן במרחק חמישה מטרים. נכון, הרחובות הופכים טובים יותר... -
עיצוב בצבע רווי
14.09.11מינימליזם אפור - לבן, כך אפשר לכנות סגנון העיצוב השולט היום בארץ ומוצג כשיא הקידמה במגזינים לעיצוב. אבל יותר ויותר מעצבים חושבים שהסגנון הזה משדר ניכור, התנשאות ונפיחות עצמית. את האלטרנטיבה החזקה ביותר לסגנון המינימליסטי מציג בצבעים חזקים, מרובי פרטים והנאה, המעצב האמריקאי John Willey. במשך מספר כתבות אנו מנהלים כאן את הדיון ביתרונותיו ובעיקר בחסרונותיו של העיצוב המינימליסטי. "יוקרתי ומתנשא" קורא גיורא אוריין לסגנון ומשווה אותו לאייפון - סמל ... -
הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט
25.08.11...וי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם דבר ופניות רבות הגיעו מגורמים שונים המעוניינים לצלם ולבקר בוילה, לרבות תוכנית הטלוויזיה "קחי אותי שרון" שצולמה בוילה. בהמשך פורסמה כתבה על הוילה במ... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...רמטרים שהוא עובד איתם והוא מוציא לי את המרחב על מסך המשחק. וזה שם אותי מול השאלה הפשוטה – מהם הפרמטרים שקובעים שאזור בעיר הוא נעים או מאיים? מתי רחוב "מרגיש" טוב? נסו את זה רגע אתם. נגיד שכולנו מסכימים ששדרות רוטשילד בתל אביב הן מרחב נעים ומזמין. למה הן כאלה? עזבו את כל ההסטוריה, הסביבה והתרבות. גם אם נראה תמונה שלהן למישהו מפנסילבניה הוא יסכים שזה מקום נעים. למה? מה יש בתמונה? מה במרחב הוירטואלי הזה הופך אותו למזמין יותר או פחות? בו... -
ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון
10.04.13...ל להקליד יותר.ביקורת אדריכלות ופוליטיקהאדריכלות אינה פוליטית. רגע, אני מבקש שוב מכל מי שהולך לקפוץ, לחכות עוד שנייה עד לסוף הטיעון (אסתי זנדברג, תעזבי את הסכין).ברור שהקמת מבנים, שכונות, כבישים, עמודים וגדרות הן מעשה פוליטי. אבל המעשה הפוליטי נעשה על ידי השלטון והיזמים ואין לו קשר לארכיטקטורה. אם מחליטים לבנות מתנ"ס לשכונה אחת ולא לאחרת, זה פוליטי. צורת המתנ"ס אינה פוליטית. בתכנון ערים יש המון פוליטיקה. ההחלטה איזה כביש יחצוץ או יחבר, ההחלטה על ה... -
בטון חשוף וביקורת אדריכלות
2.04.13...ום שאנו חיים בו ולהעריך אותו, אחרת נמשיך לחיות וללמוד בבית כלא".אדריכלות ותקשורת חזותיתלנו האדריכלים יש טעם שונה מאשר לשאר הציבור, טעם שנרכש על ידי לימוד והתמחות. הטעם הזה שלנו מטעה אותנו. זה יפה ונחמד לשחק בחללים ובתיאוריות אבל מישהו אחר צריך לגור שם. מישהו אחר יתחזק את הבניין ויעבוד בו והיחס שלו למבנה יהיה על פי הטעם שלו ולא שלנו. אם הוא ירגיש ששמו אותו בכלא, הוא יתייחס לבניין בהתאם.אני לא יודע למה, אבל אדריכלים רבים מתעלמים לחלוטין מהעובדה שהמ... -
בדרך אל הים: אדריכלות בין הכרמל לחוף
11.02.13התערוכה "בדרך אל הים" המוצגת כעת במוזיאון העיר חיפה נסקרת בכתבתה של קשת רוזנבלום בהארץ ומציגה מספר אבחנות מעניינות בנוגע לאדריכלות בעיר הצפונית. התערוכה עוסקת במרקם העירוני של חיפה והיא בוחנת מבנים אשר עם הזמן הפכו לאיקונים בשטח שבין חופי הים התיכון להר הכרמל."הריחוק של האוצרות מן השיח האדריכלי תורם לכך שהתערוכה נמנעת מהאדרה אדריכלית" כותבת קשת "ושומרת לכל אורכה על ספקנות בריאה. לדבריהן, אף כי מבנים מסוימים כמו למשל ממגורות דגון, נתפשים בקונסנזו... -
אייקונים בחיפה, הישן והחדש
15.10.12...ם בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את איצטדיון הכדורגל ההולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של ... -
הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית
9.10.12...עט מבלי ששמים לב הולך ועולה לאחרונה גורם חדש המשתתף בעיצוב העיר - עיצוב "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים בע... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב...







