חיפוש - אור , כנס , לד |1| - דף 10

• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ירוני : עיר גדולה מדכאת פעילות כלכלית בכל הערים שנמצאות במרחק טרחה סביר. ועכשיו לבאר שבע העיר הזו הייתה במרחק של 75 דקות מתל אביב. עכשיו עם כביש 6 והרכבת המהירה היא במרחק של 55 דקות בלבד. מה זה אומר? שלמעשה באר שבע נכנסה לשטח הדיכוי של תל אביב לכל המוצרים שמרחק הטרחה שלהם גדול מ 55 דקות! אם עבור קניית חולצה לילד מרחק הטרחה הוא 30 דקות, ברור שאף באר שבעי לא יסע לתל אביב בשביל זה. שרותי פרסום ארציים הן כבר מזמן מוצר תל אביבי בלב...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...תבנה, או תסבסד. המדינה תהיה הבעלים ותשכיר או תמכור... נשארה רק שאלה אחת קטנה - איפה? איפה בדיוק נבנה את כל זה? באופן מעניין אף ראש עיר לא רוצה פרויקטים כאלה אצלו. מוזר לא? למה בעצם הם לא רוצים?הטיעון של ראשי הערים הוא טיעון "אורבניות דינמית" טיפוסי, טיעון המבוסס על תהליך כלכלי ותחרות לאורך זמן. כדי להסביר אותו נשתמש במודל הבא: דמיינו לעצמכם שתי ערים דומות סמוכות, משהו כמו חולון ובת ים, או אולי רעננה וכפר סבא, בכל אופן אנחנו עוסקים בתיאוריה ולכן ש...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ל אנשים ופעילויות. אנשים הכפופים להחלטות כלכליות, תרבותיות וכדומה. אם אני צריך להדגים את הבדלי הגישות בינה לבין העירוניות החדשה בקליפת אגוז אפשר להסתכל על המע"ר של נתניה.המע"ר הישן של נתניה נפרש ברחוב המרכזי המוביל אל הים. לכאורה, על פי "העירוניות המתחדשת", התכנון שלו מעולה. הוא במרכז העיר, נגיש ברגל לכמות גדולה של אנשים. ואכן המרכז הזה היה מוצלח מאד אבל בשנים האחרונות הוא הלך והתדרדר. אם האדריכלות קובעת את ההתנהגות של האנשים, איך מקום כזה מוצלח ...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ... לוועדת השיפוט נציגים של הספרייה ויד הנדיב. חברי הצוות: פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), ספרד. משמש כפרופ' בביה"ס לאדריכלות באונ' הפוליטכנית של מדריד. הוא עורך עיתון האדריכלות הגדול בספרד - Arquitectura Viva . שימש כפרופ' אורח באונ' ייל ורייס בארה"ב וכן כחוקר אורח במכון גטי. פרופ' רפאל מוניאו, ספרד. זוכה פרס פריצקר לשנת 1996. שימש יו"ר ביה"ס לאדריכלות באונ' הרווארד ועד היום פרופ' אורח שם. תכנן בניינים בעיקר בספרד ובארה"ב, בין היתר את ההרחבה ש...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ... שעולה מהפרוטוקולים) את סדרי ההתמחות החדשים. הועדה היא גם זאת שלא דאגה לברר האם קיימות הוראות מעבר להתמחות החדשה (עבור מי שכבר התחיל את לימודיו) או האם ההתמחות החדשה מתאימה למציאות השוק בארץ (כל הארץ, לא רק בתל אביב). נקודת האור היא שכנראה הועדה היא גם זאת שיכולה להורות לרשם להתייחס לנקודות האלה. החלטנו ליזום פניה לועדה מתוך רצון לנסות את כל האפשרויות לפני שיוצאים להליך של בג"צ. אז מה אנחנו עשינו עם זה:(החלק שלכם מגיע בהמשך) א. פנינו ליו"ר הועדה...
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ... מכשיר מתחרה, מנהל שיווק של חברה אחת עבר לעבוד בחברה המתחרה, רופאים ממרכזי מחקר שונים נפגשים ומדברים בכנס... בכל המקרים האלה יכול לעבור ידע שיגביר את היצירתיות ויקל על הפיתוח.גלישות ידע אפשריות גם בין תחומים, למשל בין חוקר מטאורולוגיה לפיסיקאי כשרעיון של אחד בתחום מזג האוויר מצית רעיון של השני בתחום אחר. אז מה הטענה?הטענה אומרת שגלישות ידע מתרחשות יותר בערים גדולות יותר. כלומר ככל שהעיר יותר גדולה כך יהיו בה יותר גלישות ידע ולכן יותר יצירתיות לכן...
• 

  הבלנדר בן 4! יש מתנות לחוגגים!

  2.01.12
  אתר ארכיבלנדר המוכר והמוערך חוגג 4 שנים לקיומו ולרגל המאורע גם מחלק מתנות לכולם - קופונים לספרי אדריכלות מכל הרשתות הגדולות והקטנות. ארטא, זהזהזה, סטימצקי, תולעת ספרים... רק תכנסו ותדפיסו לעצמכם קופון הנחה. אם לא הכרתם את ארכיבלנדר עד היום, זו ההזדמנות. ארכיבלנדר הינו בלוג ויזואלי שהתחיל כיוזמה של סטודנטים מויצו חיפה ובמהלך השנים הלך והתרחב. אופי הכתבות בו צעיר וכיפי והוא בהחלט אחד מהמקומות המומלצים לבלות בהם. אגב, לכל מי שתוהה לגבי הפרגו...
• 

  עיצוב הדירה של ליאור סושרד.

  1.01.12
  פרוייקט עיצוב הדירה של ליאור סושרד, האמן העל חושי, הסתיים לפני כחודשיים. שטח הדירה 78 מ"ר והיא ממוקמת באיזור כיכר המדינה בתל-אביב. הדירה במקור, היתה מחולקת בסגנון הישן של תל-אביב: חללים צרים וארוכים, מסדרון, מקלחת בנפרד ושירותים בנפרד , מרפסת שירות סגורה ומטבח מופרד וסגור משאר החללים. דרישותיו של הלקוח היו ליצור דירה שתזכיר לופט במבנה שלה, ז"א שיהיה חלל פתוח עם חלונות גדולים והרבה אור אך עם זאת לדאוג לכך שיהיו שני חדרים נוספים ושני חדרי רחצה מ...
• 

  צילום בית באיזור המרכז

  18.12.11
  צולם עבור מגזין בית ונוי ופורסם ככתבת שער בגיליון מספר 121, נובמבר-דצמבר 2011. אדריכלים: וי-סטודיו. לכאורה, הבית הזה שממוקם בשכונה פסטורלית באזור המרכז נראה כמו עוד בית מודרני רגיל, אך הוא טומן בתוכו הפתעות בדמות אלמנטים שונים שהופכים את החללים השונים של הבית למעניינים. המוטיב המרכזי של הצילומים היה הדגש על אותם אלמנטים בחללים השונים של הבית. אלמנט כמו קיר העץ האלכסוני עם פס התאורה, פינת האוכל עם המנורות העגולות, דלת הכניסה הלבנה והמרשימה,...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפר...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... הזו והם תוקפים כל עמדה אחרת ב"להט משיחי" כדברי טוראל. טוראל מציג את אחת מנקודות התורפה של עמדת מרחב כך: "... ואם כבר אנו עוסקים בתדמיות, מצטיירים שני מחנות: המודרניסטים של מגדל בגן, עם החניה וכיווני האויר אך ללא שמץ של אורבניות – ומנגד הטורקים הצעירים של ספיבק/יונה/סילברמן, הלל/יודן, ודרור/אירית, המציעים אורבניזם אירופי מסורתי. הטורקים מאמינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנ...