חיפוש - חדשות , אור , לד , מע |1| - דף 14

• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...ת הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה).....
• 

  הבלנדר בן 4! יש מתנות לחוגגים!

  2.01.12
  אתר ארכיבלנדר המוכר והמוערך חוגג 4 שנים לקיומו ולרגל המאורע גם מחלק מתנות לכולם - קופונים לספרי אדריכלות מכל הרשתות הגדולות והקטנות. ארטא, זהזהזה, סטימצקי, תולעת ספרים... רק תכנסו ותדפיסו לעצמכם קופון הנחה. אם לא הכרתם את ארכיבלנדר עד היום, זו ההזדמנות. ארכיבלנדר הינו בלוג ויזואלי שהתחיל כיוזמה של סטודנטים מויצו חיפה ובמהלך השנים הלך והתרחב. אופי הכתבות בו צעיר וכיפי והוא בהחלט אחד מהמקומות המומלצים לבלות בהם. אגב, לכל מי שתוהה לגבי הפרגו...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפר...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות הדירה, ואין ספק שבישראל היא מהגבוהות בעולם: לכל דירה פה יש חמישה כיווני אוויר (...) אלא שתרבות הדיור האיכותית הזו, באה על חשבון איכות חווית הרחוב (...) אין רצף בנוי כמו בערי אירופה וארה"ב וה...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו.
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת ע...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... הזו והם תוקפים כל עמדה אחרת ב"להט משיחי" כדברי טוראל. טוראל מציג את אחת מנקודות התורפה של עמדת מרחב כך: "... ואם כבר אנו עוסקים בתדמיות, מצטיירים שני מחנות: המודרניסטים של מגדל בגן, עם החניה וכיווני האויר אך ללא שמץ של אורבניות – ומנגד הטורקים הצעירים של ספיבק/יונה/סילברמן, הלל/יודן, ודרור/אירית, המציעים אורבניזם אירופי מסורתי. הטורקים מאמינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנ...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...דה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון רוקפלר בירושלים, המבנה שלטעמה הוא הבנין הכי יפה בארץ. בראיון עם כרמי נפרשת גם תפיסת העולם שלה לגבי אדריכלות, לגבי הדרך בה נתפסת החוויה האדריכלית:"... אני מסוקרנת לא פעם להבין למה אני...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...וזכר בתנ"ך ומונה, ללא ועדה או תחרות, לבניית אוהל מועד (ספר שמות): וידבר ה' אל משה לאמר. ראה קראתי בשם, בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. וָאמלא אֹתו רוח אלהים, בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה. "טוב, זה רק אוהל" חשב לעצמו אלוהי ישראל הפרובינציאלי, "בשביל אוהל המשכן אפשר למנות את בצלאל כאדריכל. כשנגיע לארץ ונקים את בית המקדש, אז נביא כבר מישהו יווני, מישהו יפני, מישהו שיביא משהו פיצוץ עולמי, עם מתכנן מבני ישראל כל המיתוג הזה של ירושלים לא יתפוס."
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  תחרות פתוחה... או אי תחרות פתוחה עם פרסים לזוכים, לתכנון... מה שתרצו בעצם. אתם מציעים את הפרויקט, אתם מתכננים אותו ואתם מציגים איך תגרמו לפרויקט להבנות. תיאור התחרות תחרויות משרתות מטרה חשובה בקהילת העיצוב - הן נותנות למעצבים מסגרת לבחון רעיונות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. ז...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...לו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו...