חיפוש - חדשות , אור , לד |1| - דף 15

• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ... לוועדת השיפוט נציגים של הספרייה ויד הנדיב. חברי הצוות: פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), ספרד. משמש כפרופ' בביה"ס לאדריכלות באונ' הפוליטכנית של מדריד. הוא עורך עיתון האדריכלות הגדול בספרד - Arquitectura Viva . שימש כפרופ' אורח באונ' ייל ורייס בארה"ב וכן כחוקר אורח במכון גטי. פרופ' רפאל מוניאו, ספרד. זוכה פרס פריצקר לשנת 1996. שימש יו"ר ביה"ס לאדריכלות באונ' הרווארד ועד היום פרופ' אורח שם. תכנן בניינים בעיקר בספרד ובארה"ב, בין היתר את ההרחבה ש...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...פקד באופן טוטליטרי ותחת מנדט מלא ,להוביל כראות עיניו את תכנון ובניית בנין ספריה לאומית - מוסד בעל חשיבות עצומה הממוקם בקרית הלאום. בחירת שמונת האדריכלים ופטירתם מהצורך להתמודד בשלב הראשון כמו כולנו, מצביעה על אפלייה משפילה.לאור נסיונך העשיר, הן באדריכלות והן בתחום האקדמי, אתה ודאי מודע לחשיבות מעמד האדריכל, ההולך מדחי אל דחי אל דחי. אין לנו שום מליץ יושר, פרט לאינטגריטי שלנו. אם אנחנו נוותר, על כבודנו, אין לנו מה לצפות מאחרים, והעובדות מדברות בע...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ... שעולה מהפרוטוקולים) את סדרי ההתמחות החדשים. הועדה היא גם זאת שלא דאגה לברר האם קיימות הוראות מעבר להתמחות החדשה (עבור מי שכבר התחיל את לימודיו) או האם ההתמחות החדשה מתאימה למציאות השוק בארץ (כל הארץ, לא רק בתל אביב). נקודת האור היא שכנראה הועדה היא גם זאת שיכולה להורות לרשם להתייחס לנקודות האלה. החלטנו ליזום פניה לועדה מתוך רצון לנסות את כל האפשרויות לפני שיוצאים להליך של בג"צ. אז מה אנחנו עשינו עם זה:(החלק שלכם מגיע בהמשך) א. פנינו ליו"ר הועדה...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...ת הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה).....
• 

  הבלנדר בן 4! יש מתנות לחוגגים!

  2.01.12
  אתר ארכיבלנדר המוכר והמוערך חוגג 4 שנים לקיומו ולרגל המאורע גם מחלק מתנות לכולם - קופונים לספרי אדריכלות מכל הרשתות הגדולות והקטנות. ארטא, זהזהזה, סטימצקי, תולעת ספרים... רק תכנסו ותדפיסו לעצמכם קופון הנחה. אם לא הכרתם את ארכיבלנדר עד היום, זו ההזדמנות. ארכיבלנדר הינו בלוג ויזואלי שהתחיל כיוזמה של סטודנטים מויצו חיפה ובמהלך השנים הלך והתרחב. אופי הכתבות בו צעיר וכיפי והוא בהחלט אחד מהמקומות המומלצים לבלות בהם. אגב, לכל מי שתוהה לגבי הפרגו...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפר...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות הדירה, ואין ספק שבישראל היא מהגבוהות בעולם: לכל דירה פה יש חמישה כיווני אוויר (...) אלא שתרבות הדיור האיכותית הזו, באה על חשבון איכות חווית הרחוב (...) אין רצף בנוי כמו בערי אירופה וארה"ב וה...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו.
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת ע...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... הזו והם תוקפים כל עמדה אחרת ב"להט משיחי" כדברי טוראל. טוראל מציג את אחת מנקודות התורפה של עמדת מרחב כך: "... ואם כבר אנו עוסקים בתדמיות, מצטיירים שני מחנות: המודרניסטים של מגדל בגן, עם החניה וכיווני האויר אך ללא שמץ של אורבניות – ומנגד הטורקים הצעירים של ספיבק/יונה/סילברמן, הלל/יודן, ודרור/אירית, המציעים אורבניזם אירופי מסורתי. הטורקים מאמינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנ...