חיפוש - אח , זיז , כתבה |1| - דף 8

• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  האדריכל עמי שנער מפרסם ב Ynet כתבה המציגה את תפיסתו לגבי התכנית לפתיחת חלקו המערבי של נמל חיפה, תכנית שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה "כאשר האתגר הקשה מכולם הוא סוגיית הרכבת"."אולם כיצד ניתן ליישם את התוכנית" שואל שנער בכתבה, "כאשר כל החסמים לפיתוחה, קרי שיקוע המסילה, פינוי ממגורת דגון או המתקנים הביטחוניים, אינם בשליטת העיר? כיצד ניתן לחבר את רחובות העיר לקו המים גם בטרם יוסרו חסמים אלו? בגישה יישומית בשלבים, לקחנו על ...
• 

  איך משפצים מקדש שצריך להחזיק 300 שנה?

  12.04.11
  ...לונות. מעל לאחרונה קבועה כיפת המבנה המוזהבת. הכיפה עשויה מ-12,000 אריחי זהב מזוגגים בחמישים צורות וגדלים, אשר יוצרו בהולנד. חמישים ושש שנה לאחר השלמתו באוקטובר 1953, נדרש למבנה המקדש טיפול יסודי, שכלל חיזוק מבני כנגד רעידות אדמה אפשריות, שיקום עבודות האבן, החלפת אלמנטים מברזל בפלדת אל-חלד, שדרוג מערכת החשמל וחידוש הכיפה באריחים חדשים. עיצובו, ייעודו ומראהו הכללי של המקדש לא השתנו לאחר השלמת עבודות השיקום. התמונות כאן מאתר הקהילה הבאהאית.
• 

  אנרגיה ירוקה בעמק יזרעאל

  6.03.11
  ביום שישי האחרון (04.03.2011) קראתי כתבה בעיתון כוכב יזרעאל שמייד תפסה את עיניי.כותרת הכתבה אמרה : תושבי הישוב הפסטוראלי התקינו מערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל, כאשר מחברת חשמל התחייבה חרכוש את החשמל הזה במשך 20 שנה. הכתבה מספרת על התארגנות של מספר משפחות בישוב תמרת שבעמק יזרעאל, אשר הקימו קבוצת רכישה להתקנת מערכת פוטו וולטאית ביישובם.פעילות זו נוצרה בעקבות תקנה הממשלתית המזכה את בעל המערכת בתשלום מוגדל עבור יצור חשמל נקי.חשמל נקי משמעו, חשמל...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...מדי. אפשר להרגיש את הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...ו מיד נחלק הקהל לשניים, לאלו שאומרים "סוף סוף בית ולא מוזיאון" ואלו שאומרים "חסר טעם!". אבל הסיבה אינה רק טעם אישי. זה לא המקרה שבו על טעם אסור להתווכח. הטעם הישראלי הוא בוודאות מה שהלקוחות רוצים. בלי לנהל מחקר מעמיק, כל אחד מכיר לפחות עשרה חברים שגרים בבית בסגנון הזה לעומת אחד שבחר לעצב את הבית שלו באפור-לבן מינימאלי. לעומת זאת זה בהחלט לא מה שבדרך כלל מראים לנו במגזינים. עורכי מגזינים (ואדריכלים) אוהבים בתים שמצטלמים יפה ויוצרים קומפוזיציות...
• 

  יפני, איקוני ומבטון לבן

  3.03.11
  ...ים היפאנים זוכי פרס פריצקר, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה. בכתבה בגלריה של הארץ מתאר נועם דביר את המפגש שלו עם צמד האדריכלים היפנים שזכו בפרס פריצקר לאדריכלות ב 2010. הפרס הוענק להם על עבודתם בסטודיו SANAA בו הם שותפים (כל אחד מהם מחזיק גם משרד עצמאי). אחד המבנים המוכרים יותר שלהם הוא המוזיאון החדש לאמנות עכשוית בניו יורק. בניין לבן שנראה כמורכב מקופסאות המונחות זו על גבי זו. מבנה נוסף מעניין הוא מרכז הלימוד רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלו...
• 

  צבעים בדירה שכורה

  16.05.12
  ... לקהל במסגרת פרויקט "בתים מבפנים" בסוף השבוע. "אני מאוד אוהב לבנות, לעשות, ליצור דברים מאפס", אומר די בכתבה. "מבחינתי זה לא להיכנס לפרויקט שיפוץ בית. כשאני לא נהנה - אני מפסיק. לא צריך להיכנס לסטרס. בינתיים עושים גינה, ומשהו אחר בסטודיו. יש דינמיות, וזה גורם הנאה וסיפוק. בגלל שההתהוות של הבית היא משהו שצומח מאיתנו, כל שלב מוביל למשהו חדש, אחר, לא מתוכנן, והדברים משתנים כל הזמן"."זה לא תהליך של שיפוץ דירה אלא סוג של אורח חיים", מוסיף שותפו ברק, "א...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתח...
• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  ...כזכור מחאה בקרב קהל אדריכלים רחב למדי שהחליט לא להשתתף בתחרות.אז איך קורה שפרויקטים חשובים שיכולים לקדם את האדריכלות בארץ נמסרים, ללא כל תחרות לאדריכלים מחו"ל? מה גורם לעמותת האדריכלים לשבת בשקט ולא לצאת נגד החלטות כאלה?אולי אחת התשובות היא השותף הישראלי לפרוייקט? משכן אומניות הבמה באשקלון מתוכנן אמנם על ידי האדריכלית מנואל גוטראן אבל מי שייצג אותה בארץ היא האדריכלית בתיה סבירסקי מלול (משרד באה אדריכלים) מחולון, יו"ר סניף תל אביב של עמותת האדרי...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...ות העיר, או ליתר דיוק דעיכתה, קובל נועם על איבוד זהותו של הבנין כפי שיקרה בעתיד הקרוב. השיפוץ מתוכנן על ידי האדריכל מיקי מנספלד והוא כולל פירוק החזיתות וחיפוי המבנה כולו בלוחות אלומיניום וזכוכית. נועם מחבר בין מבנה זה למבנים אחרים שעברו שיפוץ דומה ושואל " האם מדובר בניסיון למחוק מורשת של תקופה שלמה? והאם שיפוץ של בניין, הכרחי ככל שיהיה, מחייב גם שינוי של החזיתות?".מנספלד הבן משיב לו "לא כל בניין שנעשה על ידי אדריכל גדול הוא בעל ערך שימורי לעולמי...
• 

  על הנגשת כיתות לימוד

  13.09.18
  ...מחים בתחום ליקויי השמיעה לביקור במסגרת החינוכית בה לומדים התלמידים הללו. על פי הדו"חות שיופקו בעקבות הביקור, ייקבע סדר העדיפויות של צורות ההתאמה ויוגש טופס בקשה לאישור ביצוע הנגשה לאגף בינוי ותקצוב במשרד החינוך. חשוב לציין שלאחר ביצוע ההנגשה, יש להגיש טופס בקשה להחזר הוצאות. תכירו את Sound Field, המערכת החדשנית שמטרתה להעניק פתרון אופטימלי לתלמידים וסטודנטים לקויי שמיעה ללא יוצא מהכלל. בין אם הינם נושאים מכשיר שמיעה, שתלים ועוד – המערכת מת...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  ...הגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את גשר ג'ורג' וושינגטון לכיוון ניו ג'רזי ותראו שזה מה שקרה שם. המון קניונים בפאתי ערים, קופסאות הנטועות כאי במרכז מגרשי חניה עצומים, רצף שלהם בזה אחר זה. וביניהם, עוד ועוד מגה-פלקסים. ופה ושם, ממש כמו ביס פלאנט, לונה פארק, סיקס-פלאגס כזה או אחר. מקום התכנסות לכל בעלי המכוניות הכל העיירות הסמוכות. אבל הערים עצמן מיובשות וגוססות בתוכן. העסקים נוטשים לטובת הקניונים, וכשהח...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...לית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספת מרפסת הגן הן מיועדות למעשה לפנטהאוזים לעשירים בלבד.למתכננים אותם מראיין קנטי לכתבה יש תשובות (ואפילו טובות) לטענות. למרבה הצער אף אחד מהם לא עוסק בעובדה שהחוק יוצר סגנון עיצובי חדש. סגנון בו תכנון המבנה מתחלק למעשה בין שני אדריכלים, עם לקוחות שונים. תל אביב של מטה ותל אביב של מעלה, שפשוט יושבות זו על זו והחיבור הסגנוני תלוי רק ברצונו של האדריכל המאוחר יותר והסכמתו של היזם.