חיפוש - חדשות , אחד , דק |1| - דף 5

• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...ו, אשר נבחרו משם שהם הרבו לעצב גלריות ומוזיאונים. חלקו השני של הספר סוקר מעצבים שעבודתם קשורה בחלל ובמימד. למרות שלכאורה מדובר בשני תחומים חופפים אך נפרדים, פוסטר מצליח להעביר את התחושה שהגבולות מטושטשים עד כדי כך שאף אחד מהצדדים לא עוסק במלאכתו כראוי. הרי את אדריכלי העל כמו נורמן פוסטר, רנזו פיאנו וריצ'רד רוג'רס- פוסטר מתאר בזלזול בתור מעצבים דקורטיביים, כאלה שלא נשארים נאמנים למהות של האדריכלות, אלא מאפשרים לתרבות הפופ המודרנית להשפיע ...
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...בוע האחרון ב"הארץ" חושף כי שיטת מכרזים חדשה של משרד השיכון מאלצת משרדי תכנון לעבוד גם מעבר לקו הירוק אם ברצונם לזכות במכרזים ממשלתיים: "המשרד פרסם באחרונה מכרז לתכנון שכונות במספר ערים ויישובים בישראל, המקובצים באשכולות, שכל אחד מהם כולל גם התנחלות. המכרז כולל בניית יותר מחמשת אלפים יחידות דיור בהתנחלויות גבעות, מעלה אדומים ואפרת."מספר משרדי תכנון כבר החליטו לא להשתתף במכרזים מסוג זה, וכפי שהדברים נראים מאגר האדריכלים הזמינים שיכולים לגשת למכרזי ...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ניון, זה לא יקרה במרכז העיר. נעליים, קפה, ספרים, חולצות, צעצועים לדורון, עגילים לחתונה של נורית... אם ריקי כהן תוציא את הכסף בקניון, היא לא תוציא אותו ברחוב המסחרי של העיר.החלק הגרוע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי שבו הולכים האנשים סתם כי משעמם, סתם כדי להיפגש, סתם לצאת קצת. זה למעשה המגנט העיקרי שלו - שטח ציבורי, רחוב "קארדו" קלאסי, הולכי רגל וילדים בלי תנועת מכוניות שמפר...
• 

  אולי זו סתם בהמיות

  12.03.13
  מיכאל יעקובסון מבקר בהיכל יהדות ווהלין שתוכנן על ידי האדריכל ישראל לוטן ומנצל את הביקורת על המבנה להגיד לא מעט על האדריכלות הברוטליסטית וגם על האדריכלות בת ימנו. "בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד. אולי בשלב הזה כבר היה עדיף שישתקו אבל היתה להם דעה"."האם היום יעז מישהו לתכנן כזה בניין?" שואל יעקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיב...
• 

  האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?

  22.10.12
  ...ל הצרות מנסים הקבלנים לדחוף יוזמה שתאפשר ניוד זכויות בניה בין ערים. ראשי הראשיות המקומיות עומדים כרגע ומונעים את הנושא אבל האינטרס של הקבלנים מתיישב טוב עם האינטרס של משרד האוצר וההכרעה עלולה להיות כואבת.ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ ("התאחדות הקבלנים והבונים בישראל" לשעבר), כותב: "תמ"א 38 היא תוכנית שמתאימה רק לאזורי הביקוש והיא מחזקת בעיקר את מדינת תל-אביב. מדובר בתוכנית לא שוויונית שמפלה את תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז". עד כאן הוא ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדריכלות של גדס אגב, זו תכונה של העיר. התכונה הזו מושפעת מכמה גורמים אבל אחד החשובים שבהם הוא סקס.אחת הסיבות שהעיר מושכת צעירים היא שבעיר יש יותר סקס. מבין השיקולים החשובים לצעירים בבחירת מקום המגורים או הלימודים הרצון למצוא שידוך, אהבה או סקס עומד במקום גבוה. באופן טבעי הסיכוי הזה עולה ככל שיש סב...
• 

  ונזכור את כולם! את כולם!

  4.07.12
  ...ה את כולם? הרי היה היגיון כלשהו בתוכנית המקורית בה הוחלט לשמר רק 19 מהם? איך קורה שמיד לאחר אישור תוכנית שימור, כל תוכנית שימור, באים כל מני צדקנים ומיד נלחמים מחדש על הכנסת עוד ועוד מבנים לרשימת הקפואים?האם זכור למישהו מקרה אחד בו יצא מבנה מרשימת השימור? לא.לשימור יש מחיר גבוה מאד שהצדקנים מתעלמים ממנו. שימור פוגע בזכותו של בעל הקרקע לפתח אותה. שימור פוגע ביכולת של העיר לגדול. שימור מקפיא נכסים במצב מחריד בו לא משתלם לטפל בהם. אני בטוח שאם עיריי...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...בה - כל אלה הן בעיות שהעלה המחקר, איך מתוך כל אלה הגיע הפתרון הזה? האם אין אינטרנט כמעט בכל בית בקריית גת? בוודאי שיש. מאכזב לגלות שההצעות מהסדנאות האלה הן תמיד פוטוריסטיות, עתידניות, קוליות. אף אחד לא מציע למשל להשקיע בחינוך. זה מוזר כי אחד הדברים שקובעים את מיקום המגורים לאנשי מעמד הביניים בגיל העבודה הוא איכות החינוך. אנשים גרים ליד בית הספר של הילדים ולא ליד העבודה. מפעל אינטל למשל היה תקווה גדולה לעיר אבל מרבית עובדי אינטל לא גרים בקריית גת.
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...בות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלקים נרחבים במרכזה. משום כך הורשו היזמים להמשיך בקידום התוכניות ולבנות מגדל באחד מהאזורים הרגישים ביותר בעיר מבלי להיות מוטרדים מתקנות השימור או לטפל בהתנגדויות מטעם הציבור."האדריכל יוסי סיון עונה לו כך "תראה, יש מודל של פריז ומודל של טוקיו, זה שני צדדים הפוכים להתייחסות לבנייה לגובה ואת שניהם אני מאו...
• 

  בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת

  16.04.12
  מאמר מאד מיוחד בגלובס מציג ראיון עם האדריכל עמי מור. "אני אדריכל מספר אחד בארץ" הוא אומר בישירות ובהמשך מתבטא נגד האגו שיש לאדריכלים... אבל בין השורות מתגנבת עמדתו לגבי הדרך בה עובד המשרד הגדול ביותר אצלנו - יסקי מור סיוון. זו עמדה לא שגרתית ורק בגללה שווה לקרוא את המאמר ולא להתרגש ממה שנתפס במבט ראשון כשחצנות.יסקי מור סיוון הם הצלחה. על העובדה הזו אי אפשר להתווכח או לערער ולכן נראה מוזר לכאורה שמיד עם פתיחת הראיון מור יוצא בהתקפה על האדריכלות של...
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ...מתוך הבלוג "המרפסת". בלוג שעוקב אחר תהליך האישור של החוק החדש מקרוב, בדרך כלל במבט מפוקח של עורך דין אבל הפעם, אפילו במרפסת צועקים. והוא ממשיך: שלושת היסודות של חוק התכנון והבניה, הם לפיכך, תכנון, רישוי ואכיפה. אין קיום לאחד ללא האחר. גם אם יאשרו את החוק החדש על כל 600 סעיפיו, ומנגנוניו המורכבים. גם אם יעמידו בראש המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הרכב מנצח ובלתי תלוי של אנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה. גם אם יפעילו את כל מוסדות התכנון ביעילות גר...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  תופעת התיעוד האדריכלי הולכת וגדלה. כיום, כשכל אחד יכול להקים אתר בחינם, הרשת מתמלאת באתרים קטנים המופעלים על ידי אנשים פרטיים ובהם מסופר על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סי...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ... שבסוף עיר טובה היא עיר צפופה. ציפוף הוא טוב לעיר וטוב לשטחים הפתוחים. זה טוב לנגישות". אבל התושבים חשים שלא משתפים אותם, הולכים ופותחים אתרים, מביעים את דעתם ומתאגדים יחד לפעולה מול העיריה. הטקסט הבא והתמונה כאן לקוחים מאחד האתרים האלה המדבר על התחדשות עירונית בשכונת גוננים:"שפר עליכם גורלכם ואתם חיים בשכונה שצפיפות האוכולסיה בה נמוכה. אבל לעיריית ירושלים זה לא משתלם. אין מספיק משלמי ארנונה בגוננים. ובכלל, לעיריית ירושלים יש כל מיני צרות על ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמ...