חיפוש - חדשות , אי , אין |1| - דף 11
לא מצאת? פשוט חפש.
-
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל... -
גם אני שונא את תל אביב
16.11.11...אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...לובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של ... -
מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים
6.11.11......) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקרים, מצטלמים יפה מאוד. זהו מוזיאון של צלמים ועבור צלמים. ב'מפל האור', במסלולי ההליכה סביבו, המוארים בתאורה טבעית, יש הרבה אנרגיה וויזואלית שסוחטת רגשית את המבקר וגורמת לו להרגיש שאיכות האומנות המוצגת בחללי התצוגה המוצמדים אליו מסביב, פחותה באיכותה בהשוואה לחוויה הממגנטת סביב ה'מפל'." אלון עידן ציני יותר ובכתבה ב"הארץ" כותב כך :"אחר כך, כשקראתי על אירוע הפתיחה בעיתון, הבנתי שזה היה 'מפל האור'. וחשב... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא... -
פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב
30.10.11לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו... -
מקום תחת השמש הוירטואלית
25.10.11...נו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק ... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11...ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת ההנדסה של העיריה ואפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11... המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים לעיר טובה יותר הרי שיש בעמותת מרחב קיבעון שלילי לגבי אפשרויות אחרות או מקרים שסותרים את ההנחה הזו והם תוקפים כל עמדה אחרת ב"להט משיחי" כדברי טוראל. ... -
הפלצנות של החוג המקצועי
26.09.11"אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז... -
פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים
21.09.11סוף סוף אנחנו נהנים מתשובתו של נשיא בצלאל לדרך בה נבחרו המתכננים למתחם הקמפוס החדש. לאחר פרשת התחרות שהייתה ובוטלה, הבחירה ב sanna וכל המהומה מסביב, העניק כבוד הנשיא פרופסור צוקרמן ירום הודו ראיון לנועם דביר מ"הארץ". אין לי כח לשחזר כאן שוב ושוב את כל הטענות, וההסטוריה של הויכוח מי שרוצה יכול לקרוא את זה בכתבה המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרו... -
לא תחרות - The Un-Competition Project
19.09.11תחרות פתוחה... או אי תחרות פתוחה עם פרסים לזוכים, לתכנון... מה שתרצו בעצם. אתם מציעים את הפרויקט, אתם מתכננים אותו ואתם מציגים איך תגרמו לפרויקט להבנות. תיאור התחרות תחרויות משרתות מטרה חשובה בקהילת העיצוב - הן נותנות למעצבים מסגרת לבחון רעיונות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. ז...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
