חיפוש - חדשות , אי , שער |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14מריאן מאירוביץ', סטודנטית שנה ה' במחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה, יחד עם האדריכל יניב מאירוביץ', זכו במקום הראשון בתחרות פומבית לתכנון שער הכניסה המערבי לטכניון - מסלול סטודנטים ואדריכלים רשומים. תיאור ההצעה הזוכה:העדר התכנון של שערו המערבי של הטכניון מאופיין בעיקר על בטלאים רבים ובשל כך תפקודו כמערכת כניסה מתערער. ייחודיותו של השער הקיים מתקיים תודות לחזית ההר הדרמטית הנוכחת בעת המבט אליו. עקרונות התכנון נבנים תוך ניצול יתרון זה וה... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14...עו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה ההיסטורית שהוא יוצר, שמירה על המזח מהצפות והערך הכלכלי הבלתי... -
חופש יצירתי ותקציב בלתי מוגבל: חלומו של כל אדריכל?
2.02.14האדר' ירון בירנבאום , החי ועובד בשנחאי (סין) מבקר במתחם סיפאנג, ובמוזיאון החדש של האדריכל הניו-יורקי סטיבן הול ומדווח בכתבה מרתקת ועשירה ב-Xnet: המוזיאון, שתכנונו החל לפני כעשור ונפתח סוף סוף בנובמבר האחרון בעיר נאנג'ינג "משמש כשער למתחם פסטורלי בן 465 דונמים שבו פוזרו שלל מבנים המרכיבים את פרויקט סיפאנג ("ארבעה כיוונים"), עשרה אדריכלים סינים ועשרה אדריכלים בינלאומיים מובילים הוזמנו לתכנן 20 מבני תרבות, תיירות ומגורים בשטח המוזיאון: מרכז כנסים, מ... -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13המהנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ... -
תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון
9.10.13... – יו”ר חבר השופטיםאדר’ ברכה חיוטין - שופטתאדר’ תאה קיסלוב - שופטתאדר’ יניב פרדו - שופט פרופ’ ארנון בנטור, משנה לנשיא ומנכ”ל – שופטגב’ זהבה לניאדו, סמנכ”ל תפעול – שופטתפרופ’ יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה – שופטפרופ’ שמאי אסיף, הפקולטה לארכיטקטורה - שופט אדר’ אריה גונן – מזכיר חבר השופטיםפרסים במסלול האדריכלים:פרס ראשון: 40,000 ₪. פרס שני: 20,000 ₪. פרס שלישי: 10,000 ₪.שני ציונים לשבח 5,000 ₪במסלול הסטודנטים:פרסים בסך 20,000 ₪. סך הכל הוקצב... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן ש... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11...ת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים ה... -
כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית
9.11.11כנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני 29 נובמבר - 30 נובמבר, 2011 דמיינו ישראל מוצלחת – עם איכות חיים גבוהה לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הע... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו... -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11"אדריכלי מוזיאון הסובלנות המתוכנן במרכז ירושלים, ברכה ומיכאל חיוטין, התפטרו השבוע, פחות משנתיים לאחר שהאדריכל פרנק גרי משך את ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקצ... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוצ... -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה... -
ספר הסקיצות של האדריכלים הגדולים
21.04.11... שמעמדה של הסקיצה נותר חזק ומבוצר. הסקיצה היא אותו רגע מופלא שבו רעיון עיצובי או אמנותי מקבל ביטוי ראשון באמצעות כמה קווים מהירים או מודל רעיוני מפיסות של קרטון ביצוע, הרבה לפני תוכניות העבודה והמדידות." עורך הספר, העיתונאי ויל ג'ונס, כותב "לאדריכלים יש פורטפוליו מרתק של עבודות שמעולם לא נחשפו לעולם ועם זאת הן מהותיות מאוד לתהליך העבודה שלהם. אנחנו נוהגים לחשוב על סקיצות כמשהו של אדריכלים קשישים אבל למען האמת כמעט כל האדריכלים, ללא קשר לגיל, ... -
עושים סדר בשיפוץ
13.12.22סוף מעשה במחשבה תחילה - המאמר שיציל אתכם מ"הפתעות" ואלתורים יקריםמתכננים שיפוץ? עשו לעצמכם טובה וקראו את המאמר הזה. הוא עוסק בסעיפים שכדאי לתת עליהם את הדעת בזמן התכנון ולפני תחילת העבודות בשטח. אנו מזמינים אתכם ללמוד מניסיונם של אלה שחלמו לשדרג משמעותית את מערכות הבית ואיכות החיים שלהם, אך מצאו את עצמם נאבקים שוב ושוב מול שורה של מחסומים שנבעו מכך שלא תכננו מראש את התשתית הנכונה למערכות הרצויות. כאשר תהליך התכנון נעשה על ידי אדריכל.ית או מעצב.ת ...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
