חיפוש - חדשות , אין |1| - דף 11

• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ... האנושי ומבין שישוב ללא קניון אינו ישוב כלל. ואת כל השטויות הללו אנחנו מכרנו לו. השתתפות אמיתית ואיכותית במחאה החברתית מחייבת אותנו, בראש ובראשונה, לחשבון נפש מקצועי עמוק וכואב ככל שנדרש. עד שלא נחליף, אנחנו, את הדיסקט, אין לנו בסיס לטענות כלפי המערכת. עד שנחדול ממונחים שקריים כ"פארק תעשיות עתירות ידע" או כ"שכונה ירוקה" או "יישוב קהילתי" ועוד מונחים רבים כאלו, עד שנחדל לחשוב ש״מיתוג״ יפתור את בעיית העירוניות, אין לנו בסיס מוסרי להשיא עצות למ...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...ר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הערים חיפה, ירושלים ובאר שבע בהחלט מודעים למצב ומנסים לבלום את הגירת הצעירים והכוח...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של ...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...רעב, מוכן לאתגר; אתה מגיע לציור אחרי חצי שעה של בהייה / תהייה / התפעלות / סלידה. אתה מגיע מלא, שבע, עייף מהקרב שניהלת זה עתה. התהום היא האויב של הציור, של הפסל, של התמונה. התהום היא האויב של היש, כי היא אינה מקבלת את תפקידה כאין. 'מפל האור' מאיר בעיקר את עצמו. הציור, הפסל, התמונה, האמנות - הם כבר יישבו לבד בחושך." אז שתי מסקנות יש לנו כבר. הראשונה - המוזיאון בהחלט מעורר חלק ממה שמכונה "אפקט בילבאו" כשהוא הופך לחשוב יותר מהאמנות המוצגת בו. והמ...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...ת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. השאלות ששאלנו נשארות פתוחות ואת התשובות נדע רק כשיעברו מספר שנים. ביקורת אדריכלית נשמעה גם בפתיחת האופרה בסידני שהתגלתה כאייקון תרבותי. עם זאת קצת צורמת לעין העובדה שהתערוכה הראשונה שתוצג בפתיחה החגיגית אינה של אמן ישראלי. גם אדריכל זר וגם אמן זר... כנראה למישהו במוזיאון תל אביב אין באמת אמונה בתרבות המקומית. * התמונות כאן מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן.
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ...רה כי פתיחת חזית הנמל אל הים עשויה להביא לשיפור בתכנון הטיילת." צריך להזכיר שוב, המבנה מכוער. אין קשר בינו לבין המבנה העותומני המקורי (כאן בתמונה), אין קשר בינו לבין נמל יפו שקיים הסטורית כבר יותר משנה או שנתיים. המבנה הוא הדבקה מאוחרת יחסית, מכוערת יחסית, זר למבנים סביבו, וכוחני לנמל כמו שרק מבנה ציבורי ממשלתי יכול להיות. בניגוד לטענות מומחי השימור, אין לו ערך תרבותי או היסטורי. המבנה הוא פלולה שמודבקת לנמל יפו כבר שנים, הגיע הזמן לנתח.
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ...נו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק ...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...ורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בתחילת הדרך. בניגוד לעבר, כיום מאפשרת רשת האינטרנט לתושבים להתאגד ולדרוש את שיתופם בהחלטות והתחשבות ברצונם. ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנחנו לא מחזיקים באמת אחת נחרצת ואין בלעדיה, אנחנו מדגישים בלהט אולי את מה שמביא להצלחה מלימוד ניסיון ומלקחי מה שקרה כאן ב60 שנה האחרונות וזאת בניגוד למדיניות התכנון של ממשלת ישראל ושולחיה כולל המתכננים העובדים בשרותיה בחיים בתיאוריות שגיבשו לעצמם כנכונות וא...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ... ולהעביר ביקורת על כך שאין 'ערים אמיתיות' בפריפריה. זו התייפייפות. כדי שעירוב שימושים יצליח, כפי שהוא מצליח בתל אביב, צריך עוצמות פיתוח שיניעו אותו, עוצמות כמו שיש בתל אביב. לא כל ישוב הגיע לסף הכניסה הצרכנית, שמאפשרת עירוב שימושים. אם יש מסחר שלא ממריא מבחינת האיכות, ויש מעט תעסוקה שלא ממריאה - דבר משליך על דבר, ובסופו של יום - מוליך גם לאיכות מגורים נמוכה, שמושפעת מאיכות המסחר והתעסוקה הירודה." * התמונה כאן מתוך הכתבה המומלצת, צלם: איל יצהר
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  סוף סוף אנחנו נהנים מתשובתו של נשיא בצלאל לדרך בה נבחרו המתכננים למתחם הקמפוס החדש. לאחר פרשת התחרות שהייתה ובוטלה, הבחירה ב sanna וכל המהומה מסביב, העניק כבוד הנשיא פרופסור צוקרמן ירום הודו ראיון לנועם דביר מ"הארץ". אין לי כח לשחזר כאן שוב ושוב את כל הטענות, וההסטוריה של הויכוח מי שרוצה יכול לקרוא את זה בכתבה המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרו...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...ז משקפיים שחורים יצר את פרויקט לא-תחרות: המצא פרויקט, עצב אותו, ושלח את העיצוב שלך לדף שלנו בפייסבוק, עם וידאו של 60 שניות. אנו רוצים לשמוע איך הגעת לפרויקט שלך, מה העיצוב שלך, ואיך אתה הולך לקבל את זה בנוי. אז, לא, אין בריף תחרות, ולא, אנחנו לא עומדים לבנות לך את הפרויקט. אתה ממציא את הפרויקט בעצמך, גדול או קטן, אתה מוכר את זה ואתה זה שמתכנן איך לקבל את זה בנוי. תעד את זה בווידאו ואנחנו נראה לעולם. ואז, לאחר שיתקבלו כל ההגשות, משקפיים ש...