חיפוש - חדשות , אל , גז |1| - דף 6

• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות ש...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  "במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות העיצוב העירוני - תחרות בין ראשי ערים, עיריות ורשויות. התחרות מהווה ביטוי להערכה והוקרה על הישגי הרשויות המקומיות, המתכננים, האדריכלים, אדריכלי הנוף וכל העוסקים במלאכה, לתרומתם לש...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...קמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה הייתה אחת הפעילות ביותר בארץ ושימשה מקום בילוי במשך שנים. מיקו...
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  ...רדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מלאה לגבי מידע תכנוני, ובעל קרקע יזהה את כל התוכניות שחלות עליו. חשוב מאוד שדברים יקרו מהר הרבה יותר". שימו לב לחידוש הכי חשוב במערכת - המשלוח נעשה אוטומטית לכל הגופים הנוגעים לתוכנית! כלומר אם התוכנית קרובה לחוות גז, מסילת רכבת, או שטח אש, אם התוכנית צריכה להיות מוגשת למינהל, לקק"ל, או לחברת החשמל, כל הגופים האלה מקבלים אותה בו זמנית. בנוסף אנחנו אמורים לקבל חזרה מכל הגופים האלה מיילים על כל תגובה או התנגדות.
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  עיצוב בצבע רווי

  14.09.11
  מינימליזם אפור - לבן, כך אפשר לכנות סגנון העיצוב השולט היום בארץ ומוצג כשיא הקידמה במגזינים לעיצוב. אבל יותר ויותר מעצבים חושבים שהסגנון הזה משדר ניכור, התנשאות ונפיחות עצמית. את האלטרנטיבה החזקה ביותר לסגנון המינימליסטי מציג בצבעים חזקים, מרובי פרטים והנאה, המעצב האמריקאי John Willey. במשך מספר כתבות אנו מנהלים כאן את הדיון ביתרונותיו ובעיקר בחסרונותיו של העיצוב המינימליסטי. "יוקרתי ומתנשא" קורא גיורא אוריין לסגנון ומשווה אותו לאייפון - סמל ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...לם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות ע...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ... הרמוני הוא המראה של הדירות המסוגננות שלנו." אוריין צודק בהחלט, הסיגנון המינימליסטי שנפוץ כל כך ומצוטט במגזינים משדר ניכור והתנשאות. הדירות ה"אפורות - לבנות" נקיות ממגע יד, ממטען היסטורי או אישיות. אנו מסתכלים על הדירות האלה ואין לנו מושג אם אנו בדלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות....
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  בית המשפט קיבל את טענותיה של צברית שפאן, הנדסאית אדריכלות כנגד הבעלים של הוילה שתכננה וחייב אותו לשלם 407 אלף שקל הכוללים את שכר הטרחה שלה, וכן פיצוי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  מזמן לא הופגן זילזול גדול כל כך באדריכלים בארץ ועוד מצידו של מוסד אקדמי. הנהלת האקדמיה בצלאל ביטלה באפריל את תוצאות תחרות התכנון מ 2006 ובחרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בש...
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...תר" ואחרות. במקרה של הסדרה "אדריכלי החלומות" המפיקים יודעים עד כמה חברות מסחריות מחזרות אחרי האדריכלים והם מנצלים את זה. אדריכל שרוצה להיות מוצג בסדרה צריך לגייס חמש חסויות. לא תשיג חסות - לא תצולם. כל נותנת חסות משלמת כ 25 אלף שקל ובתמורה משולבות בפרק כשתי דקות של תוכן שיווקי של החברה. כולם יודעים שתוכן שיווקי של שתי דקות בתוכנית עם פחות מ 2% רייטינג לא שווה את הסכום הזה. הסיבה היחידה שהחברות המסחריות מסכימות לתת חסות היא שהן לא רוצות להרגיז את...