חיפוש - אס , נח |1| - דף 13

• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...לת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני. את הטענות שלי אני מבסס על מודלים שבניתי בעצמי, כחובב בתחום. בתור חובב יש לי יתרון וחיסרון. החיסרון ברור והיתרון? היתרון הוא שכלי העבודה שלי בנוי מדברים שאספתי לעצמי, דברים שעניינו אותי. אני לא מוגבל בתפיסת העיר לקו המרכזי בתיאוריה האדריכלית. אני נאלץ להמציא מונחים לתופעות מסוימות שאני מאבחן ולכן הדרך בה אני מציג את התופעות אינה שגרתית. למרבה הצער (או השמחה) הקצו לי את משב...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...קי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה ראשויות מקומיות ומתכננים. עם עוזי שמיר מנהל מחוז גליל במשרד השיכון, שלומית דוטן לשעבר יו"ר ועדת משנה להתנגדות בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, דוד אמגדי מתכנן המחוז מרכז בממ"י, יוסי ברודני ראש העיר גבעת שמואל, אוהד דנוס יו"ר לשכת השמאים. הצגת הנושא פרופ' הלל שוקן אדריכל שותף במשרד שוקן אדריכלים, מרצה באוני' תל-אביב, חבר ועד המנהל המייסד של מרחב.
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...ך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כלכלי נחשב סוגיה ארצית או אזורית. תעשיות וענפי תעשייה מסוימים מזוהים כמנועי הצמיחה העיקריים. טרם הוכר תפקידן החיוני של הערים ביצי...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ...הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר." למרבה הפלא יש בעיריה גם קולות שפויים (תקדים שראוי שיחקר!): "ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה במבנה המנדטורי ערכים אסתטיים חשובים וסברה כי פתיחת חזית הנמל אל הים עשויה להביא לשיפור בתכנון הטיילת." צריך להזכיר שוב, המבנה מכוער. אין קשר בינו לבין המבנה העותומני המקורי (כאן בתמונה), אין קשר בינו לבין נמל יפו שקיים הסטורית כבר יותר משנה א...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...בריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו לא מחפשים להקים אייק...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכ...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ימא למקומות ברחבי העולם. התחרות מיועדת לאדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבי פנים, מהנדסים וסטודנטים. ניתן להשתתף בצוותים, אין מגבלה על מספר ההגשות לצוות. דיור מחר D3 בחינתם של תהליכים תרבותיים וקונטקסטואלים מציעה מבט יחודי לתכנון אסטרטגיות דיור חדשות למגורים בעתיד. תחרות דיור מחר – D3 מזמינה אדריכלים, מעצבים, מהנדסים וסטודנטים לחקור, לתעד, לנתח, לשנות, ולהציג גישות חדשניות של אורבניזם מגורים, אדריכלות פנים, ואובייקטי. התחרות קוראת לפתרונות יצירתיי...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ל שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המג...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ותה, הוזילה אותה כמקצוע, והוזילה את האדריכלים שהוצגו בה". לביקורת על הסדרה מצטרף גם המבקר ברייטינג מעריב וכותב "לאוהבי אדריכלות והחיים הטובים הסדרה 'אדריכלי החלומות' יכולה להיות פנינה אמיתית: מבנים יפים, אנשים יפים ובכלל אסתטיקה להמונים. הניסיון הזה לא צלח. דווקא סדרה על אדריכלים גדולים ראוי שתביא חומרים נוספים על האדריכל עצמו ופחות נאום חוצב להבות מפי האדריכל. לא היה מזיק אם היו משולבים בה פרטי ביוגרפיה, נקודות ציון מקצועיות ובכלל פרספקטיבה ...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאול...
• 

  קורס Solar Decathlon

  3.07.11
  ...לאומית של מוסדות אקדמאיים בנושא בניה ירוקה. התחרות מתקיימת כל שנה אי-זוגית ב-Mall בוושינגטון DC בארה"ב, ומפגישה צוותים מכל העולם למשך כשבוע, בו מורכבים המבנים שנבנו במדינות השונות. המבנים מתמודדים ב-10 תחרויות שונות, הבוחנות אספקטים שונים של עיצוב, ביצועים, כלכליות, תנאי נוחות ועוד. הקורס מכוון לגיבוש קונספט תיכנוני כמענה ל-RFP המזמין הצעות להשתתפות אוניברסיטאות מרחבי העולם, וישאף להוכיח עמידה בכל הקריטריונים הנדרשים על מנת להתקבל לשלב הגמר בתחר...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ... "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכתבה, "הפסד הפרטיות שהעניקו המרפסות המקורות - במרפסות הקופצות לכל אחד יש מבט ישיר למרפסת השכן; הפסד היתרון של המרפסת המקורה במזג האוויר הים תיכוני הישראלי; וגם פגיעה אסתטית - המרפסות הקופצות גרמו למבנים להיראות מוזרים ויצרו מראות לא חינניים וחסרי שקט." בסופו של דבר התקנה בוטלה במרץ 2008 כשאושרה תקנה חדשה שמאשרת מרפסות חופפות - "גזוזטרה ששטחה עד 14 מ"ר לא תבוא במניין השטח המותר לבנייה". ...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  השימור הוא מגפה מסוכנת ההורסת את מרכזי הערים - את הדעה הזו משמיע האדריכל רם קולהאס בתערוכה אותה סוקרת כתבה ב"הארץ". קולהאס מציג תמונה של צבא של אנשי שימור בעלי כוונות טובות אך נאיביים לחלוטין, שבתשוקתם הלוהטת להגן על המורשת האדריכלית בעולם מדרדרים אותה בכך שהם יוצרים מראות יפים לעין לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוצ...
• 

  תחרות Perspective Awards 2011

  1.06.11
  ...להכיר ולתגמל אדריכלות, עיצוב פנים ועיצוב מוצר יוצאי דופן, ולעודד רעיונות חדשים בתחום. מי מוזמן להשתתף? תחרות זו פתוחה לכל מקצועות העיצוב -אדריכלים, מעצבי פנים וסטודנטים , עבור פרויקטים שנוצרו, נבנו או יוצרו במיוחד באזור אסיה. פרויקטים שהושלמו או יושלמו בין תאריך 1 ביולי 2009 לתאריך 30 יוני 2011. מועד אחרון להגשה – 31 יולי 2011 קטגוריות הגשה לאדריכלים 1. מסחרי, קמעונאי ומשרדים. 2. מבנה "ירוק" 3. מבנה לשימור 4. מבנה מוסדי 5. תכנון נו...