חיפוש - חדשות , שונות , משאבים , אש , זית |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
להחיות מחדש את כיכר העצמאות
26.12.11במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש... -
סיפור של כישלון אדריכלי
7.12.11... הסיבה ברורה. היה הימור שנלקח על חשבון השימושיות וההימור כשל. רם כרמי אינו משתייך לקבוצה הזו. יש לו כמובן סגנון מובחן אבל הבניינים שלו אינם כאלה שהונחו על ידי צורה, להיפך הם מונחי פרוגרמה בעיקרם... אולי מלבד התכנון לבית ראש הממשלה שנגנז ועוד פרויקט או שניים. בכל מקרה איך קורה שאדריכל הפועל לפי פרוגרמה מפיק פילי לבנים? אני מפנה אתכם לפיסקה קטנה במאמר של יעקובסון: "על פי בקשת החברים, הוחלט כי בבית הנעורים החדש יושם דגש על אווירת ה"ביחד", וב... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11... אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את ה... -
העולים לשלב ב' בתחרות בית העירייה של נתניה
10.11.11...יוצר כיכר עירונית ציבורית איכותית בה חולקים בית העירייה, היכל התרבות הקיים ומבנה המדיאטק. הכיכר מחוברת היטב לרח' הרצל ולפארק העירוני. מבנה בית העירייה פונקציונאלי עם חלק עליון מקורי ובעל פוטנציאל." קליש צ'ציק אדריכלים, קימל אשכולות אדריכלים, בשיתוף עם צוות: איתן קימל, מיכל קימל אשכולות, לירן צ'ציק, ניצן קליש, גיא אייזיק. מדברי השופטים: "הצעה זו מצטיינת בעיצוב מקורי וטכנולוגיה מתקדמת למבנה הגבוה המיועד לבית העירייה." מאיר ניר אדריכלים, בהשתתפות... -
מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים
6.11.11..., האמנות - הם כבר יישבו לבד בחושך." אז שתי מסקנות יש לנו כבר. הראשונה - המוזיאון בהחלט מעורר חלק ממה שמכונה "אפקט בילבאו" כשהוא הופך לחשוב יותר מהאמנות המוצגת בו. והמסקנה השנייה - חייבים ללכת לראות. את הבניין יהיה ניתן לשפוט רק בעוד כמה שנים ואחרי מספר תערוכות. אם בעוד חמש שנים כשתוגש התחזית של ערוץ 10 האייקון ליד המילה "תל אביב" יהיה המוזיאון הזה ולא שלושת העזריאלים, מטרת הנהלת המוזיאון הושגה במלואה. *התמונה מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן. -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11...דריכלות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדריכלות העממית של כפרים ערביים. נושאים כאלה ואחרים נדחקים שוב ושוב מהשיח העכשווי שמתקיים במוזיאונים המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) וה... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים." -
המשולש הירושלמי וטליתא קומי
4.10.11..."המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים אליהן לב, תופעות של עלייה ונפילה של מבנים ומתחמים בעיר. קרויאנקר עבד בעיריה תחת סגן ראש העיר לעניני תכנון ועסק בעיקר בשימור מבנים. במהלך הקריירה שלו הוא היה שותף לשורה ארוכה של מאבקים ציבוריים על השימור של בניינים ושל מרקמים עירוניים בירושלים. לפעמים הוא ניצח אך לעתים קרובות הוא נחל כישלון, כמו למשל במאבק על ... -
תחרות דיור מחר – D3
5.09.11...ישות חדשות כדי לחבר צורה, מרחב וחומריות עם תפיסות ורעיונות חדשניים בקני מידה שונים. מועד אחרון להרשמה: 6 ינואר 2012 מועד אחרון להגשה: 20 ינואר 2012 דמי הרשמה 50 $ אתר התחרות: שאילתות: [email protected] הגשות: [email protected] פרסים מקום ראשון 1000 $ מקום שני 500 $ מקום שלישי 250 $ ציון לשבח מיוחד לקטגוריות: צפיפות דיור גבוהה, צפיפות דיור בינונית, צפיפות דיור נמוכה, פוד נפרס, פנים מודולארי, העיר ניו-יורק. -
מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק
8.08.11... כמתחם בילוי". אז בית המגורים הראשון יהיה חנות קונספט לתכשיטים, בית משפחת גינטנר יהיה חנות אופנה, בית המורה יהפוך לחנות נעליים והמרכז הדתי, בית הקהילה של הטמפלרים יהפוך לחנות של אדידס (בתמונה). ואם זה כך, למה לטרוח לשמר? הרי אין מניעה להוריד כמה מהבתים או להוסיף כמה באותו הסגנון. אין באמת משמעות לבית או להסטוריה שלו מלבד שלט יפה בחזית. והאם זה באמת מה שתל אביב צריכה בין כל מרכזי הקניות הממוזגים? אולי פארק היה משרת את העיר טוב יותר? -
האם אתה יען?
3.08.11יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ... -
קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר
20.07.11אתמול (19 יולי) הוכרזו הזוכים בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2011 - משרד קימל-אשכולות. הפרס יוענק לאיתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית, על תכנון "בית הלוחם" בבאר שבע. בכתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet מוזכרים חלקים מנימוקי השופטים: "המבנה מציג מצוינות אדריכלית החל מהכלל ועד הפרט ומהווה דוגמה חשובה לתכנון אדריכלי של סביבה נגישה לבעלי מוגבלויות מסוגים שונים"... "הבניין מתווה דרך וסמן לסטנדרטים של מצוינות בבנייה הציבורית קהילתית, שלעתים קרובות ח... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11... הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ידיו יותר מרומזים שמטרת היזמים היתה להפגין נוכחות הרבה יותר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך... -
אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה
6.07.11...ברקוד כדקורציה לחזית מוכר מפרויקטים שונים וצרפתי כאן שתי תמונות בנושא אבל אני חייב לציין שהפרשנות של ניר לנושא יחודית יותר. גם הבחירה בחומרים וגם השימוש של הברקוד כמסנן תאורה הופכים את המשחק למשהו מתוחכם יותר. עצם הבחירה של ברקוד כחזית לגלריה ועוד בכיכר המדינה יש בה אפילו מעשה חתרני והומוריסטי יחד. "בואו, בואו. אתם הרי מבינים בקניות יותר מאשר באמנות אז הנה מה שאנחנו מראים לכם - תגית מחיר." אותי זה שיעשע ועל אדריכלות כזו אני בהחלט אומר - שאפו! -
תדי קיסלוב והעיר אילת
20.06.11...פתו, בין השאר במגזינים יוקרתיים ובתערוכות בארץ. עבודתו ראויה לעיון מחודש וללימוד מעמיק, בפרט כאשר בוחנים את האדריכלות העכשווית של אילת שאינה שונה במאומה מבנייה במרכז הארץ ואינה משקפת את סביבתה היחודית." תמונת בית הספר המופיעה כאן מציגה את התכנון הרגיש לאקלים, הצללות טבעיות של קומה על קומה, מגדלי קירור, המחשבה על החצר הפנימית - כל אלה מקדימים בהרבה חלק גדול מהמבנים ה"ירוקים" אותם אנו רואים כיום. * תמונת בית הספר נלקחה מאתר משרד קיסלוב-קיי.







