חיפוש - בד , גל , כנס |1| - דף 9

• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...רשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. בדרך כלל, לאחר שאני מציג את תפיסת העולם שלי לגבי העיר והתכנון ה...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...עה שלו עצמו. הצלחת העיר, כל עיר, בכל שיטה, מביאה בהכרח לעלייה ביוקר המגורים במרכז. עליה זו מרחיקה את מעמד הביניים לפרברים ויוצרת רובעים של עשירים מאד ועניים מאד. המנוע לג'נטריפיקציה ולהתדרדרות העיר מובנה בהצלחה שלה. למעשה העובדה שעניים רבים כל כך באו אל העיר היא דווקא העדות להצלחה ולא לכישלון.עיר היא יצור מורכב. שיפור בתחבורה מביא לכדאיות מגורים בפרברים, שגורר את יציאת מעמד הביניים שיכולים להרשות לעצמם את הנסיעה, והעיר נותרת רק עם הרובעים העניים ...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...רץ הממומנים, אפילו חלקית, בכסף ציבורי - חייבים להיות מתוכננים דרך תחרות. חוק כזה יצור מצב בו מספר התחרויות הנמוכות גבוה מספיק בכדי לתת לאדריכלים צעירים את ההזדמנות לפרוץ ולעלות לרמה הבאה.ומה לזה ולהעדפת הישראלים בתחרויות?כלום. המודל הזה לא מעדיף ישראלים. הוא פשוט לא מעדיף אדריכלים זרים. יתכבדו כולם וייגשו לכל תחרות שירצו והתכנון הטוב יותר ינצח. אני די בטוח שיש לאדריכלים הישראלים כישרון לפחות כמו לאדריכלים הזרים.ועמותת האדריכלים יכולה לעשות את זה?
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...ת התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? התשובה של החוקר...
• 

  עיצוב הדירה של ליאור סושרד.

  1.01.12
  ...מוד קונסטרוקטיבי שלא ניתן היה להסירו ולכן הפכתי אותו לשימושי בכך שעליו מיקמתי את הפלזמה ואת המזנון עבור המכשירים החשמליים ע"י תכנון רהיט מרחף החובק את העמוד ואינו חוסם את החלל. הפלזמה משמשת גם את היושבים בסלון וגם את היושבים בדלפק במטבח. אחד מקירות הסלון חופה בחלקו בלבנים אדומות ובהמשכו תלוי ציור גדול שהוזמן וצויר במיוחד ע"פ הזמנה. בכניסה לבית, רהיט שתוכנן במיוחד לפינה זו- מראה ארוכה ומוארת המחולקת לשני חלקים ע"י מגירה צפה לאיחסון של מפתחות, מכ...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...ם זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית שחבריה טרם נבחרו". לשם מה בניין חדש? (מתוך תוכנית האב של הספריה)המבנה הנוכחי, שהוקם בשנות החמישים של המאה העשרים, כבר כמעט ואיננו שמיש, כפי שהראתה בבירור סדרה של בדיקות ודוחות. יתרה מזאת, בניין מיושן זה הותאם בזמנו לתפיסה של ספרייה לאומית שכיום אף עליה, כמו עליו, אבד הכלח: המבנה עצמו, ומיקומו בתוך קמפוס האוניברסיטה העברית, משקפים ניסיון לאצור ולרכז ידע בתוך מסגרת אקסקלוסיבית. בניגוד ל...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיח...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנות, במודרניסטים. יש לכם הסבר? מדוע יזם קפיטליסט חזירי נמנע מלהציע את מה שהסטודנטים הציעו כאן, כי הוא יודע (והאמינו לי, הוא בדק) שזה לא יימכר, ומיד הוא שב למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנח...
• 

  עיצוב פנים לדירה בח' 300 חולון

  26.09.11
  ...זה, ניצבה בפני בעיה אמיתית ברמת המבנה: למעט קיר אחד, הוא בעצם מוקף פתחים. לכן, כדי להפיק את המירב ממבנה החדר, מיקמתי ספה פינתית במרחק מה מהפתח שמאחוריה והקפדתי על אורך ספה, שאינו חוסם את המעבר, ומאפשר זרימה עיצובית ופרקטית. בדי הריפוד, הצבעים והטקסטורות שבחרתי יוצרים סגנון מודרני, בו ההדום, הכריות והאקססוריז, מהווים "תכשיטים" המעשירים את הסלון ויוצרים בו מראה דרמטי ומיוחד. מבואה ופינת אוכל אזור המבואה הוא בעיני "כרטיס הביקור" של הדירה, ול...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את ע...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  שתי כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענ...
• 

  מחשבה ירוקה גם בעיצוב פנים

  1.06.11
  ...בלוג שלה איך שמירה על כדור הארץ יכולה להיות גם ברמה הפשוטה ביותר של העיצוב והסטיילינג. בפוסט המוקדש למיחזור של חפצים והחזרתם לשימוש היא מתקשרת בלי לשים לב לתערוכה הנוכחית במוזיאון בחולון - "הישן החדש". באופן עקרוני מדובר בדרך כלל בשלושה R העוסקים בתחום הירוק - צמצום (באנגלית – Reduce) , שימוש חוזר (באנגלית – Reuse) ומִחזּור (באנגלית – Recycle). יש כאלה שמוסיפים להם R רביעית (Recovery Energy) שלי אישית נראה קצת מאולץ. מרב מציעה קיצור טוב ...