חיפוש - בד , חוק |1| - דף 11

• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ...וק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנות, לא יבנו בפועל דירות גדולות, ושדירות לנופש לא ישמשו למגורים, וכך הלאה והלאה. את הקטע הזה אנו מצטטים מתוך הבלוג "המרפסת". בלוג שעוקב אחר תהליך האישור של החוק החדש מקרוב, בדרך כלל במבט מפוקח של עורך דין אבל הפעם, אפילו במרפסת צועקים. והוא ממשיך: שלושת היסודות של חוק התכנון והבניה, הם לפיכך, תכנון, רישוי ואכיפה. אין קיום לאחד ללא האחר. גם אם יאשרו את החוק החדש על כל 600 סעיפיו, ומנגנוני...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ת הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבד...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיח...
• 

  ללא הקלה, ללא שימוש חורג - חוק התכנון החדש

  9.10.11
  ...מרפסת" הינו בלוג משפטי העוקב אחרי הליכי האישור של חוק התכנון והבניה החדש. לנו האדריכלים החוק נראה כמשהו יבש אבל הנגיעה שלו לתכנון ויכולתו לקבוע את צורות המבנים והפיתוח העירוני ברורים וידועים. בפוסט האחרון בבלוג עולה לדיון העובדה שהחוק החדש לא יאפשר מנגנון של "הקלה" או "שימוש חורג" כפי שקיימים בחוק הנוכחי. "הטכניקה שבה חוק התכנון והבניה מגשר על הפערים בין שני דיספלינות רחוקות אלה" נכתב בבלוג על דיסיפלינות המשפט והאדריכלות, "היא באמצעות "מתאם",...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...בנות. תיאור התחרות תחרויות משרתות מטרה חשובה בקהילת העיצוב - הן נותנות למעצבים מסגרת לבחון רעיונות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. זה המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה אנחנו רוצים לעורר בך השראה להביא את הרעיונות שלך למציאות. אתה צריך מסגרת כדי לחקור את הרעיונות שלך. אתה צריך שמשהו ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...משותפים; ועד פנים – בחינת את הייחוד הפנימי של היחידה, הפרט, או המשפחה בעיצוב הדיור לקידום הזהות העצמית, הבעלות, והאינטימיות. הארכיטקטורה העולה מכך תטען כי ביטוי עיצובי דורש מטרה מעבר להנחות הפורמליות ולביטוי האסתטי עצמו. בד בבד עם המחשבה ברת הקיימא, התחרות דיור מחר D3 מניחה שאדריכלות אינה משהו שפשוט נוצר, אלא מבצעת פעולות שונות מעבר לאלה הקשורות כמקובל עם בנייני מגורים. לפיכך, הגשות העיצוב חייבות להיות רגישות לסביבה תוך טיפוח פתרונות רעיוניים...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...ובאטיקה בכל מערך התכנון הקונסטרוקטיבי. פסק הדין של השופטת אילת דגן מעלה מספר סוגיות שכדאי להתעכב עליהן - חישוב שכר טרחה על עבודות חוזרות השופטת חישבה את התכנון הנוסף שנגרם על פי מטר מרובע. למרות שזה אמנם הבסיס לחישובים בדרך כלל, הפרשנות שלה לשכר הטרחה הייתה מחמירה עד כדי הגזמה. לדוגמה, בתכנון חדר שינה בגודל 24 מטר היא אישרה תכנון של 9 מ"ר בלבד. הנימוק היה שהחדר גדל ב 9 מטר יחסית לתכנון המקורי. עם כל הכבוד לשופטת, החישוב הזה אבסורדי, הרי...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...אל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות....
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  שתי כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענ...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  תחת הכותרת "יש מקום לכולם בגוש דן" מפרסם ד"ר אוהד קרני רשימה בבלוג שלו שמסבירה בפשטות, בגרפים ומספרים את העובדה הפשוטה - דירות אמנם חסרות אבל מקום בהחלט יש ואפילו בתל אביב. "הבעיה המרכזית של הבנייה בישראל היא שהיא פשוט לא צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרח...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  בתאריכים 29 בנובמבר עד 1 בדצמבר השנה יתקיים כנס בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". הכנס הראשון מסוגו בישראל יתקיים באשקלון וישען על שיתוף פעולה בין עיריית אשקלון לעמותת מרחב. אנו מזמינים אתכם להשתתף בכנס זה ומזמינים אתכם להציע הצעות ביחד להרצאות וסדנאות בכנס. אתם מוזמנים להציע רעיונות וכן תקצירים בנושא. כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED)...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...