חיפוש - בד , כתבה |1| - דף 8

• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ...לו לפעול ללא שינוי, בהיותם מגדירים את דפנות כיכר הכניסה הראשית מציר המושבה הגרמנית-הגן הבהאי".לצערי אני חושב שהפתרון לא יספיק. הפתרון יאפשר לעירייה לגרור רגליים ולרכבת להתנהל בגובה הנוכחי לעוד חמישים שנה. אנשים לא מוכנים לצעוד מעל 500 מטר כדי להגיע לאטרקציה כלשהי. אם הפעילויות בנמל יהיו מוקד מעניין הם ייסעו לשם ברכב. האזור יישאר מנותק מסביבתו בדומה למתחם התחנה בתל אביב.הערכה פסימית יותר תטען שהוא בכלל לא יתרומם. הניתוק משכונות המגורים יהרוג אותו.
• 

  איך משפצים מקדש שצריך להחזיק 300 שנה?

  12.04.11
  מקדש הבאב (כיפת הזהב) בחיפה, שהיה מכוסה ביריעת הגנה במהלך שיפוצו, נחשף כחצי שנה לפני הזמן, במלוא הדרו ועם אריחים חדשים מצופים זהב. השיפוץ הבא יתקיים בעוד כ 200 - 300 שנים. כתבה באתר חיפה חיפה מספרת על עבודות השיקום של המקדש שהגיעו בסוף חודש מרץ לסיומן, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן, עם השלמת קירוי כיפת המקדש באריחים חדשים בצבע זהב. מקדש הבאב משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי, וניצב בלב הגנים הבהאים. מעליו מטפסות תשע טראסות במעלה ההר המוליכות א...
• 

  אנרגיה ירוקה בעמק יזרעאל

  6.03.11
  ... וולטאיות. ישנן מספר חברות במשק עוסקות בהתקנה של מערכות מסוג זה.ישנן מערכות המיועדות בעיקר לגגות חקלאיים ומבנים מסחריים, וכן המערכות קטנות יותר לשימוש על גגות של בתים פרטיים ומבנים משותפים.לסיכום, כל אחד ואחת מאיתנו יכול להיות ירוק.אם זה ע"י פעילות זעירה של מחזור ביתי, ואם זה ע"י השקעה במערכת המניבה רווחים כלכליים. ניתן לקרוא מאמרים נוספים בתחום התכנון הירוק תכנון סביבתי ירוק הגינה האקולוגית שלי *התמונות להמחשה בלבד - © אפרת מאירי
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...כולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצורניות על הנוף, ולצורך הממד השלישי, האנכי, במתיחה צורנית כלפי מעלה תוך דאגה למסה בלבד – גישה שהיא השלכה של המשחק הגאומטרי העיקש של המתכנן." "אך לזכותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות השישים המאוחרות אנו ע...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...ה שבו על טעם אסור להתווכח. הטעם הישראלי הוא בוודאות מה שהלקוחות רוצים. בלי לנהל מחקר מעמיק, כל אחד מכיר לפחות עשרה חברים שגרים בבית בסגנון הזה לעומת אחד שבחר לעצב את הבית שלו באפור-לבן מינימאלי. לעומת זאת זה בהחלט לא מה שבדרך כלל מראים לנו במגזינים. עורכי מגזינים (ואדריכלים) אוהבים בתים שמצטלמים יפה ויוצרים קומפוזיציות מעניינות... וזו נקודת המחלוקת בין המחנות: "אני אוהב את הסגנון הישראלי" אומר הישראלי הממוצע, "זה בית נעים, בא לי לשבת בפרג...
• 

  יפני, איקוני ומבטון לבן

  3.03.11
  שיחה עם צמד האדריכלים היפאנים זוכי פרס פריצקר, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה. בכתבה בגלריה של הארץ מתאר נועם דביר את המפגש שלו עם צמד האדריכלים היפנים שזכו בפרס פריצקר לאדריכלות ב 2010. הפרס הוענק להם על עבודתם בסטודיו SANAA בו הם שותפים (כל אחד מהם מחזיק גם משרד עצמאי). אחד המבנים המוכרים יותר שלהם הוא המוזיאון החדש לאמנות עכשוית בניו יורק. בניין לבן שנראה כמורכב מקופסאות המונחות זו על גבי זו. מבנה נוסף מעניין הוא מרכז הלימוד רולקס באוניבר...
• 

  צבעים בדירה שכורה

  16.05.12
  הבתים הלבנים מככבים כל כך הרבה במגזינים עד שאנחנו שוכחים לפעמים שיש עוד אפשרויות. שתי כתבות מעניינות עוסקות השבוע בצבע בו אנו משתמשים בדירות ובשתיהן התמודדו הדיירים עם העובדה ש... הדירה שכורה. בעל הבית לא מרשה להשתולל יותר מדי והתקציב מוגבל.כתבה ב"סגנון" של מעריב מציגה את דירתם של סמי די ובן זוגו יוחאי ברק, דירה שתהיה פתוחה לקהל במסגרת פרויקט "בתים מבפנים" בסוף השבוע. "אני מאוד אוהב לבנות, לעשות, ליצור דברים מאפס", אומר די בכתבה. "מבחינתי זה לא ל...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את האזור בשנים האחרונות Semantinet שממוקמת כיום ברמת החייל וחברת Contextin שעברה להרצליה פיתוח, וגם חברת Wix שגדלה בקצב מסחרר מתכננת מעבר להרצליה".האמת היא שהתהליך מורכב יותר. החלק בו מצטיינת תל אביב אינו באמת ...
• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  שוב ושוב עולות טענות על שחיקת מעמד האדריכל הישראלי ומסירת הדובדבן שבקצפת למשרדים מחו"ל והנה אנחנו מתבשרים על עוד פרויקט בשרשרת - משכן אומנויות הבמה באשקלון. אז איך זה קורה? ולמה עמותת האדריכלים מהמהמת לעצמה ומגלגלת עיניים בתמימות?כתבה ב Ynet אשקלון מציגה את הפרויקט החדש שדוחף ראש העירייה בני וקנין. משכן לאמנויות הבמה שיכלול חדרי סטודיו ושני אולמות קונצרטים, בעלות של 60 מליון שקל. לתכנון הפרויקט נבחרה האדריכלית הצרפתיה מנואל גוטראן, שתיכננה, בין ה...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  " להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגו...
• 

  על הנגשת כיתות לימוד

  13.09.18
  ...החזר הוצאות. תכירו את Sound Field, המערכת החדשנית שמטרתה להעניק פתרון אופטימלי לתלמידים וסטודנטים לקויי שמיעה ללא יוצא מהכלל. בין אם הינם נושאים מכשיר שמיעה, שתלים ועוד – המערכת מתאימה ויעילה עבור כולם! איך זה בעצם עובד? המערכת כוללת משדר + מקרופון למרצה, מקלט, ארבעה רמקולים בפינות הכיתה כך שלא יישאר תלמיד אחד שיפספס את החומר הנלמד. בנוסף לתפקידה במהלכי השיעור, ניתן לחבר את המערכת גם לכריזה במרכז האקדמאי או בבית הספר כך שתלמידים לקויי שמי...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...