חיפוש - בד , שיח |1| - דף 9

• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  ...ת ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנאה מקסימאלית. ארגונים רבים דואגים בראש ובראשונה לסוגיות ארגונומיות ויצירת תנאי העבודה הפיזיים הדרושים, על ידי גיאומטריות של שולחנות, גדלי חדרים, נוחות שימוש בתשתיות ובציוד עזר, תאורה מספ...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...יותקן. דשא סינטטי אשר מותקן על אדמה דורש עבודת תשתית יסודית; יישור וניקוי השטח, הוצאת עשבים שוטים ודשא טבעי, פרישת חצץ שומשום לאורך המשטח בגובה של 3-5 ס"מ, הידוק תשתית החצץ, פרישת יריעה גיאו-טכנית למניעת צמיחת עשבים, פרישת מרבדי הדשא הסינטטי, חיתוך והתאמת המרבדים, קיבוע הדשא הסינטטי באמצעות יתדות מגלוונים, סירוק ויישור הסיבים. במקרים של התקנת דשא סינטטי על משטח קשיח כגון: בטון, מרצפות, משטחי עץ ואספלט ניתן להדביק את מרבדי הדשא הסינטטי ישירות למשט...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...ם המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה הפוליטית (אדריכלות היא כח), ישנן עוד דרכים להתייחס ולבקר אדריכלות. בכתבה העוסקת בספרה התיעודי וההסטורי של עדה כרמי מלמד אמר בנושא זה...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ... ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות לשימור הבניין, "המטרה הבסיסית היא להסביר את משמעות השימור. הבניין הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר." למרבה הפלא יש בעיריה גם קולות שפויים (תקדים שראוי שיחקר!): "ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה במבנה המנדטורי ערכים אסתטיים חשובים וסברה כי פ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנות, במודרניסטים. יש לכם הסבר? מדוע יזם קפיטליסט חזירי נמנע מלהציע את מה שהסטודנטים הציעו כאן, כי הוא יודע (והאמינו לי, הוא בדק) שזה לא יימכר, ומיד הוא שב למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנח...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...ות המסוגננות שלנו." אוריין צודק בהחלט, הסיגנון המינימליסטי שנפוץ כל כך ומצוטט במגזינים משדר ניכור והתנשאות. הדירות ה"אפורות - לבנות" נקיות ממגע יד, ממטען היסטורי או אישיות. אנו מסתכלים על הדירות האלה ואין לנו מושג אם אנו בדלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת סיומו. בקשנו מפרופסור צוקרמן לעצור התהליך ולארגן תחרות פומבית חדשה, כמתחייב ומצופה ממוסד כבצלאל, שקם לחדש את את מקצועות האומנויות בארץ ומחנך אדריכלים. העובדה שבצלאל ארגנה "תחרות" למוזמנים בלבד, מונע מאדריכלים שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פ...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאולוגים) נטייתם של מקבלי ההחלטות הוא של שיחזור "מדוקדק" (ואף מזויף) של אותם חמדי בניה – למרות שלרוב הערך האדריכלי שלהם מועט וזה ההיסטורי רב." ... "לכן אנו מוצאים עצמנו עם מבנים ישנים-חדשים שאינם עוד מעידים על...
• 

  שיטות הדפסה על חומרים

  10.07.11
  ...וגיית הסובלימציה, בה חודר הצבע לתוך החומר. ההדפסה בטכנולוגיה זו מתבצעת במכבש וואקום בטמפרטורה של כ 180- מעלות, כאשר עם חימום צבעי ההדפסה הם הופכים לגז ונטמעים בתוך המשטח. לאחר החימום, מקורר החומר באמצעות מים. הצבע חודר למשטח בדומה לכתובת קעקע בעומק של כ30-40- מיקרון, כך שהחומר ניתן לליטוש עדין לאחר ההדפסה.היתרון של הדפס סובלימציה טמון בשיטה. כיוון שהצבע הופך להיות חלק אינטגרלי בחומר ההדפס עמיד מאוד לשחיקה. אך, החיסרון הוא שהדפס סובלימציה ניתן לי...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  מרפאת מומחים לרפואת שיניים

  12.06.11
  ...ים ילדים ומבוגרים כאחד חלל מזמין מעוצב וייחודי". פגישת ההכרות עם הלקוח, גודל החלל הצרכים של המרפאה והתחושות שהחלל מבקש לשדר הובילו לגיבוש הקונספט למרפאה. המרפאה שגודלה כ-50 מ"ר כוללת חלל קבלה, משרד ו- 2 חדרי טיפולים עוצבה בדקדקנות ובקווים מינימליסטיים עם התייחסות ותכנון של הפרטים בחלל. משום שהחלל אינו גדול וצריך להכיל בתוכו משתנים רבים בחרנו להתמקד ולייצר תחושה של חיבור והמשכיות ע"י שימוש חוזר בצבעוניות שהוגדרה מראש המתבטאת ומלווה את כל החללים...
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ...כלפי אדריכלים רבים המסוגלים להתמודד עם הפרויקט בצורה מיטבית. לא יתכן כי עמותת האדריכלים בה אני חבר ובה אני מאמין תמנע את השיח האדריכלי. אני סמוך ובטוח כי יהיה אפשר לפתור את הבעיה הנ“ל בצורה שתכבד את העמותה וחבריה. ארכ' דביר דייטש--- --- --- אז מה אפשר לעשות? אנו מצטרפים לבקשה של בלוג ארכיבלנדר : אם אתם מעוניינים לתמוך בבקשה לשינוי תנאי הסף לתחרות: הורידו את המכתב (לינק להורדה) ושילחו אותו בשימכם למייל של העמותה: [email protected]