חיפוש - חדשות , בית , זית |1| - דף 8

• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ... ואמרה שניכר היה שהאדריכלים הקדישו זמן ומחשבה לתכנון ההצעה שלהם.פרופ' לואיס פרננדז גליאנו, יו"ר ועדת השיפוט, אמר:"ועדת השיפוט התרשמה ממגוון הגישות של המשתתפים, מהאיכות המוקפדת של רבות מההצעות ומהמקצועיות הגבוהה של כמה מהן. מרבית ההגשות הראו מודעות לקושי ולאתגר שהמגרש מציב וניסו לבטא את חשיבות המוסד בצורה ראויה לציון. המשימה לבחור רק ארבע הצעות לא היתה פשוטה. לפיכך הוועדה החליטה פה אחדלא רק לבחור את ארבעת נבחרי שלב א', אלא גם לציין לשבח את מספר הה...
• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  אחרי שכבר חשבנו שראינו הכל, מסתבר שבנין הבימה בתל אביב עוד יספק הפתעות רבות. הודעה לאקונית של עיריית תל אביב הציתה גל של שמועות באשר לעתיד בנין הבימה. האם שוב ניכנס לסבב של שיפוץ ובניה? איך יכול בית התאטרון הלאומי להמשיך בסאגת האבסורד?"דוח מיוחד של מנהלת התחבורה מאשר טענות חוזרות של נהגים לגבי סינוור מסוכן מבניין הבימה למגיעים משדרות רוטשילד". כך מפרסמת עיריית תל אביב וממשיכה, "ריבוי תאונות במקום בשעות הצהריים נבדק על ידי מומחים ומסקנתם היא שחיפו...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...ע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התחרות העזה בין ערי מרכז המטרופולין על שטחי המסחר והתעסוקה, המניבים מיסי ארנונה גבוהים במיוחד. התחרות בין הערים איננה מתואמת, ותהליך הציפוף המשמעותי והמהיר שעתידים א...
• 

  באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה

  8.02.12
  ...רים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מתנ"סים מבני מגורים ועוד. ארמון גם יתכנן את מרכז התחבורה של עיר הבה"דים החדשה. "אני חושב שמדינת ישראל איבדה את הנגב בשל גישתה לאורך השנים." הוא אומר, " הורדת צה"ל לנגב, הוא רצון להשיב את השליטה...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנפין כמו הבית השקוף.קרלה הצליחה לדחוס לבית מגורים עכשווי בן שלוש קומות בעל חזית ייחודית לרחוב המעוררת עניין רב. החלל הפנימי בעל הגיאומטריה המוטרפת מוכל ע"י חזית זכוכית חלקה המסייעת בהטמעת הפרויקט לתוך סביבתו. בערב החזית מוארת בצבעים שו...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...י מעמת את דוידוב עם הטענה שבניינים גבוהים יותר וצפופים יותר ניתן למצוא בלונדון ופריז וגם בהם נעים ללכת. בנוסף הוא מציין ש"שתפיסת המגורים הרווחת בישראל אינה הולמת לחלוטין את האקלים המקומי. במדינה כמו ישראל שבה השמש קופחת במרבית ימות השנה, בנייה גבוהה תספק הצללה נחוצה לרחובות ולבניינים". בנוסף מועלית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספת מרפסת הגן הן מיועדות למעשה לפנטהאוזים לעשירים בלבד.למתכננים אותם מראיין קנט...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...ת". במקום לצטט הפעם מהכתבה נצטט חלק מהטוקבקים:"הכתובת היא עיריית תל אביב, שאפשרה את הפרויקט הזה, ואיך אפשרה אותו, ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נ...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...ה להיות גם החוויה וגם המסר. בשנים הראשונות באוניברסיטה מלמדים אותנו לצייר אך אנחנו סטודנטים בתקופה שתוכנות המחשב הן הכלי האדריכלי העיקרי ולקראת סוף הלימודים אתה אשף מחשבים ותלת ממד.בפרויקט הזה יש חיבור לרישום ידני. באתי מבית עם אמא ציירת וציור בא לי בטבעיות. אני לא נמנעת ממחשב, ובתהליך שעשיתי היו סקיצות רבות ורק בחלק מהמקרים עיבודים אחרונים בתוכנת פוטושופ. לא רציתי להגיע למצב שהפרוייקט יהיה פלסטי, היה לי חשוב להכניס את הרגש של גרפיקה ידני...
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ... האדריכל והמהנדס יצחק יהושוע גוירצמן ונבנה ב 1963 עבור ארגון "בני ברית" בישראל. לפני שלוש שנים הועבר הבניין לעיריית תל אביב שמתכננת להרוס אותו - "להחריב את הבניין כליל" כדברי הכתבה. בסיום בכתבה מוזכר שוב גם בניין הועד הפועל, בית ההסתדרות שגם עליו מתנהל ויכוח. * תמונת בית ההסתדרות - ויקיפדיה, צילום: ד"ר אבישי טייכר. בית ההסתדרות מוגדר כמבנה לשימור במגבלות מחמירות ולמרות זאת דנים כעת מה לעשות בו וברחבת הדשא הגדולה שבחזיתו. למרות הבון-טון שבהתק...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...ה מוכרזת לשימור או נתפשת כבניין בעל ערך. זה ביטוי נוסף לייצוג הקלוש של האדריכלות המודרניסטית בקרב ועדות השימור. לטוב ולרע, התחנות המרכזיות הן חלק בלתי נפרד מהד-נ-א של הערים הישראליות." במקרה הזה אני אענה בתשובה האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קוץ גדול מדי מכדי להשאיר אותם. מגמת השימור של אתרים כאלה כבר מזמן חרגה מכל היגיון. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מגלה לנו שבהשראת תל אביב, ירושלים רוצ...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם...
• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  ...בבת-ים תתרחש במרחבים הצפוניים של העיר, שטח שתחום בין הגבול עם תל אביב-יפו מצפון, הטיילת וחוף הים הצפוני ממערב, נתיבי איילון ממזרח ורחובות רוטשילד וירושלים מדרום. המתחם כולל מרקמים עירוניים מגוונים: אזור הטיילת; אזור המצבה – אזור מסחר מרכזי בעיר; ואזורי מגורים: שכונות עמידר וניצנה במזרח והשכונה הצפון-מערבית, שהיא השכונה ההיסטורית של בת-ים במערב.הגשת ההצעות:*המועד להגשת הצעות הוא 15 ליוני 2011.תשובות יימסרו במהלך אוגוסט 2011. פרטים מלאים וטפסים