חיפוש - חדשות , בית , נח |1| - דף 14

• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלי...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים ש...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...וע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות ע...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...י המסופר הקים אותה ישו לתחיה במעשה ניסים, לאחר שאמר לה "טליתא, קומי!" בניין "טליתא קומי" עמד בין הרחובות מסילת ישרים למלך ג'ורג' ותוכנן על ידי האדריכל הגרמני קונרד שיק. הוא הוקם ב-1868 ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה שימש כבית יתומות ומוסד חינוכי לנערות ערביות. לאחר שחרור ירושלים דנה אותו תוכנית הבינוי להריסה. "ההיסטוריון זאב וילנאי המליץ להרוס את הבניין כיוון שהוא קשור באגדה נוצרית ומפני שהוא נוהל על ידי נזירות גרמניות נאציות", מספר קרויאנ...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ...תה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). למרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים על הכוונה לבנות את המוזיאון על השטח של בית קברות מוסלמי עתיק, והוציאו צו הקפאת בנייה מבית המשפט העליון. באוקטובר 2008 אישר בית המשפט את המשך הבנייה שגרר מיד לאחר מכן מהלך ארכיאולוגי בו פונו הקברים והשרידים המוסלמיים מהאתר. אז למה התפטרו גם גרי וגם חיוטין מפרוי...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...שוך אוכלוסיה. אני ממליץ לכולם להכנס לדיון בפוסט ולקרוא. גם אם אתם מסכימים עם צד זה או אחר, כדאי לכל אחד לקרוא ולנסות לפחות להבין את הטענות של הצד השני. לטעמי (יובל) הטיעון של ירון חזק יותר. תן לאנשים את האפשרות לגור בבית צמוד קרקע בקדימה, מגדל בתל אביב או בית בשדירות רוטשילד ורובם יבחרו במגדל וגם יהיו מוכנים לשלם על זה. לעירוניות הצפופה יש חסרונות לא מעטים שכל מי שגר בתל אביב מכיר - שני כיווני אוויר, חלונות שפונים לשכן במרחק חמישה מטרים. ...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ... מי האדריכלים. כשאת מטיילת ברחוב בפאריס או בלונדון, את לא שואלת מי תיכנן את הבניין הזה ומי בנה את השכן לו. הפרטים הופכים ליישות אחת גדולה, שאיכות הפרטים שזורה בתוכה. אנחנו מטיילים ברחובות אירופיים, ויש לרחוב פרצוף ציבורי וכל בית מנסה להיות שכן טוב לבית הסמוך." והיא ממשיכה בביקורת יותר ממרומזת על האדריכלות בארץ כיום -"אנחנו כאן שכחנו בכלל מהמושג שכנות. הבתים האלה בספר היו שכנים טובים אחד לשני, אף בניין לא עשה מרפקים לרחוב ואף בניין לא הצהיר שה...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקורי...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...רו עם איגוד אדריכלי שיקגו אשר יארח אירוע שירחיב את הדיאלוג על היזמות עיצובית ש פרויקט לא-תחרות יוזם. הזוכים יוצגו, ובאירוע יבחנו שיטות חלופיות להגיע לעבודה, לקבל את זה בנוי, למצב את עצמך במקצוע. אם לא תעבור במקרה בשיקגו בזמן האירוע, תוכל לצפות בשידור חי באירוע באתר האינטרנט שלנו: נתוני התחרות תאריך אחרון להרשמה והגשה: 7 נובמבר 2011 דמי רישום: 50$ (35 בהרשמה מוקדמת) פרסים: 1500$ למקום ראשון, שני, שלישי וכן לנבחר הקהל. אתר התחרות והרשמה:
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ן להגדיל את מספר הסטודנטים הזרים ולדאוג להם גם להתמחויות. נשמע מעולה אבל ברור לגמרי מי יהיו אלה שידחקו החוצה מהמעונות, המלגות והכיתות. למרבה המזל אפשר לפתור את הנושא בקלות - כל מה שצריך לעשות הוא להכריז על העובדים הזרים במשק בית כסטודנטים והניקוד כבר בכיס. מדדים אחרים קוראים להגדלת מספר המלונות בעיר, הכנסים הבינלאומיים ועוד. אתם יכולים לנחש לבד מה יקרה אם כל זה יתגשם. תל אביב לא תהיה עיר עולם, לעולם. כל מה שצריך לעשות זה להסתכל קצת על הנתונ...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רחבה יותר; קהילתית – ניצול האינטראקציה ש...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...אותנו ללמוד אותה כתשתית אירגונית חדשה. דמיינו לכם שבמקום פרמטר היעילות היינו בוחרים בתוכן - במקום למדוד כמה מהר ניתן להגיע מהלובי לדירה היינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא הצליה ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...ם האחרים בתחרות. הידיעה על כך שבצלאל החליטה לבטל את הזכייה ולארגן הליך בחירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת סיומו. בקשנו מפרופסור צוקרמן לעצור התהליך ולארגן תחרות פומבית חדשה, כמתחייב ומצופה ממוסד כבצלאל, שקם לחדש את את מקצועות האומנויות בארץ ומחנך אדריכלים. העובדה שבצלאל ארגנה "תחרות" למוזמנים בלבד, מונע מאדריכלים שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצל...