חיפוש - חדשות , בר , חול |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תחרות לפרויקטים של התחדשות עירונית
1.11.12...ונית - תמ"א 38, עיבוי בינוי ופינוי בינוי דגשים: שילוב חדש וישן, חדשנות, עיצוב ואסתטיקה, השתלבות בסביבה והתייחסות לקיים, תנועה ותחבורה, תרומה לעיר, שיפור סביבת המגורים, התייחסות למרחב הציבורי, לכלכלת העיר, מינוף עתידי ובנייה ברת קיימא. ההגשה תכלול פרויקטים בנויים או מאושרים (היתר או תב"ע בתוקף) בלבד. פרוייקטי פינוי בינוי יכללו מתחמים בני 24 יח"ד ומעלה או מתחמים הכוללים לפחות 2 מבנים. ההשתתפות לאדריכלים בעלי רישיון בלבד. להלן הפורמט להגשת... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות
17.08.12...ים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצ... -
תחרות פרס זאב ויעקב רכטר לאדריכלות 2012
16.08.12משרד התרבות והספורט והמועצה הישראלית לתרבות ולאמנות מכריזים בזאת על תחרות הפרס ע"ש זאב ויעקב רכטר לאדריכלות לשנת 2012מטרות הפרס:עידוד מצוינות ואיכות ביצירה האדריכלית הישראלית, ברוח הערכים שהורישו זאב ויעקב רכטר, שבלטו במעורבות חברתית, רמה מקצועית ואסתטיקה אדריכלית גבוהות. סכום הפרס:סכום הפרס הוא 60,000 ₪ אשר יחולק בין שני זוכים: אדריכל צעיר (עד גיל 44), אשר יזכה בסך 20,000 ש"ח, ואדריכל שיזכה בגין הישג אדריכלי, בסך 40,000 ₪. הפרס יינתן אחת... -
נגד דיור בר השגה
15.07.12"דיור בר השגה!" צועקות הסיסמאות. "דיור ציבורי!" קוראים המפגינים, ונראה שכולם רוצים ובכל זאת שום דבר לא קורה. אבל זה לא כך. לא כולם רוצים. יש סיבות טובות מאד להתנגד לפרויקטים של דיור בר השגה וכדאי להכיר את הבעיות שהם יוצרים כדי להתמודד איתן.אני מנצל את המאמר הזה כדי להמשיך את הדיון ב"עירוניות דינמית" ולהדגים את צורת המחשבה הזו גם כאן. מי שרוצה מוזמן לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע ל... -
ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה
5.07.12התערוכה "נושאת מטוסים", שתייצג את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה, עוסקת בשינויים הדראסטיים שעברו על המרחב הציבורי בישראל משנת 1973 ואילך ומנסה לחשוף את ההשפעות האמריקניות שאפשרו אותם. 1973, שנת השבר של ישראל הישנה, הניעה שורה של תהליכים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים שאת תוצאותיהם ניתן לראות עד היום בכל פינה בארץ. התערוכה מנסה לחשוף את הביטויים של אותם תהליכים בשדה האדריכלות ומבקשת להצביע על כך שלא מדובר רק במודלים, שרטוטים ומבנים שהש... -
הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש
10.06.12אתר Xnet מציג כתבה העוסקת במיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת. באתר בעברית מציגים מנהלי הפרויקט את האתגר כך: "המטרה היא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שני... -
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12...מושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כבר": מ... -
משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.
20.02.12...יז ואת המרכז לאמנות דיגיטלית "גטה ליריק".משכן האמנויות באשקלון מצטרף לשורה של פרויקטים ציבוריים ופרטיים שמתוכננים בימים אלה בישראל על ידי אדריכלים זרים. גם תחרות הספרייה הלאומית מזמנת ישירות לשלב הגמר ארבעה אדריכלים מחו"ל והדבר עורר כזכור מחאה בקרב קהל אדריכלים רחב למדי שהחליט לא להשתתף בתחרות.אז איך קורה שפרויקטים חשובים שיכולים לקדם את האדריכלות בארץ נמסרים, ללא כל תחרות לאדריכלים מחו"ל? מה גורם לעמותת האדריכלים לשבת בשקט ולא לצאת נגד החלטות כא... -
ביקורת על תפאורה ותיאטרון
5.01.12...כמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט... -
סיפור של כישלון אדריכלי
7.12.11.... במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ... -
גם אני שונא את תל אביב
16.11.11... האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הער... -
העולים לשלב ב' בתחרות בית העירייה של נתניה
10.11.11עיריית נתניה ועמותת האדריכלים הודיעו על בחירת ההצעות העולות לשלב השני בתחרות לתכנון בית העירייה החדש בעיר. אז איך נראות ההצעות? מי המשרדים העולים שלב ומה אומרים עליהם השופטים? החדר אדריכלים: חנן פומגרין, ברד פינצ'וק, בובי לוקסנבורג, ביחד עם אני בליצקי, תומר הררי ובשיתוף מדנס אדריכלים. מדברי השופטים: "הצעה זו מצטיינת בבהירות התכנית ובמיקום המבנה הגבוה בקו חזית רח' רזיאל, באופן המאפשר נצפות טובה למגדל העיריה מכוון רח' הרצל. העיצוב העירוני יוצר כי... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11...ן טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים לעיר טובה יותר הרי שיש בעמותת מרחב קיבעון שלילי לגבי אפשרויות אחרות או מקרים שסותרים את ההנחה הזו והם תוקפים כל עמד... -
הפלצנות של החוג המקצועי
26.09.11"אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
