חיפוש - חדשות , בר , נעל |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות
17.08.12...ים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצ... -
אחי, יש ימבה כוסיות!
29.07.12למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור... -
נגד דיור בר השגה
15.07.12"דיור בר השגה!" צועקות הסיסמאות. "דיור ציבורי!" קוראים המפגינים, ונראה שכולם רוצים ובכל זאת שום דבר לא קורה. אבל זה לא כך. לא כולם רוצים. יש סיבות טובות מאד להתנגד לפרויקטים של דיור בר השגה וכדאי להכיר את הבעיות שהם יוצרים כדי להתמודד איתן.אני מנצל את המאמר הזה כדי להמשיך את הדיון ב"עירוניות דינמית" ולהדגים את צורת המחשבה הזו גם כאן. מי שרוצה מוזמן לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע ל... -
ונזכור את כולם! את כולם!
4.07.12הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה (יוני 2012) תכנית לשימור 19 מבנים נוספים במרחב דרום העיר. לחברה להגנת הטבע זה לא מספיק. הנה שוב דוגמה בה השמרנים לא מסתפקים אף פעם במה שנקבע וממשיכים לדרוש הקפאה של כל מה שאפשר.הסיפור הפעם נדון סביב בתים המכונים "בתי באר", בתים שנבנו במאה ה19 בסמוך לבארות ששימשו להשקיית הפרדסים שסבבו את יפו. על פי התכנית שאושרה, "יישמר הזיכרון והערך התרבותי - ההיסטורי והחברתי של בתי הבאר הקדומים שבעיר. שימור המבנים ההיס... -
קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון
17.06.12אסתר זנדברג כותבת ב"הארץ" על ירידת קרנה של העיר קוריטיבה שבברזיל, העיר שנודעה במיוחד בזכות מערכת תחבורה ציבורית שלה כמו בזכות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה;... -
אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית
11.03.12...תית לתרבות הקיימת. ההתנגדות של ההיפסטרים למיינסטרים נתפסת כהתנהגות של "דווקא" שנועדה רק להבדיל את ההיפסטר משאר העולם ולגרום לו להראות "מיוחד" ו"אותנטי". ההיפסטר למשל יעריץ להקה מסוימת כל עוד אף אחד חוץ ממנו לא מכיר אותה, אבל ברגע שהיא תתפרסם ותצליח כלכלית הוא לפתע ישנא אותה ויטען בנחרצות שהיא כבר לא רלוונטית, למרות שהצלחה כלכלית של להקה לא בהכרח מבטאת התמסחרות ובגידה בקהל שלה."אביב גפן אם כן מזהה הצלחה מסחרית ככישלון אמנותי. אם כולם אוהבים את זה ... -
מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים
31.01.12...יות בצד של הנטרפים. המנגנון שנועד להגן על הגדולים פועל אפילו טוב יותר עבור הענקים.קצת הווההגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הרבה יותר חזקה. כאן כבר כולם יודעים שיש את ארבעת / חמשת הגדולים. כל חברה, שזקוקה לרואה חשבון לפעילות בינונית ומעלה, פונה רק אליהם.זה הכיוון אליו הולך שוק האדריכלים בארץ. שימו לב לתחרויות האחרונות, לתחרות על בצלאל למשל. תוכלו לגלות בקלות פירמות גד... -
מקום תחת השמש הוירטואלית
25.10.11... על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות... -
הפלצנות של החוג המקצועי
26.09.11"אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז... -
זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה
31.08.11פעם בשבוע אני אוסף את זהר מהגן ואנחנו יוצאים לסיבוב בשדרה. המסלול שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של ... -
מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק
8.08.11כתבה בכלכליסט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי,... -
יש מקום, זה דירות שחסר
25.07.11...חת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את גרף הצפיפות עולה שבמידה ונעלה את הצפיפות בג... -
הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה
13.06.11...יה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכתבה, "הפסד הפרטיות שהעניקו המרפסות המקורות - במרפסות הקופצות לכל אחד יש מבט ישיר למרפסת השכן; הפסד היתרון של המרפסת המקורה במזג האוויר הים תיכוני הישראלי; וגם פגיעה אסתטית - המרפסות הקופצות גרמו למב... -
לאן נעלמה אדריכלות הנוף?
12.03.13"לאן נעלמה אדריכלות הנוף?" שואלת האדריכלית עליזה ברוידא במאמר שלה בוואלה. איך זה שלמרות הביקוש הגדול בשוק וההשפעה העצומה של מעצב נוף על העיר והסביבה, איך זה שרק מעטים כל כך נרשמים מדי שנה למסלול הלימודים לאדריכלות נוף בטכניון?"יתכן ואחת הסיבות היא שבכל מכרז תכנוני יש דרישה לאדריכל", כותבת ברוידא, "אולם לא בכל מכרז יש דרישה לאדריכל נוף. (...) יתכן ויש לתת את הדעת לכך שהעובדה שרשויות מקומיות ורשויות של המדינה לא מחייבות איוש של אדריכל נוף בכל פרויק... -
המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים
25.10.12"היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
