חיפוש - בר , עסק |1| - דף 14

• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  בדרך כלל זה מוסווה, מטושטש, אין הרבה מקרים בהם התרגילים הכלכליים של הממשלה והאוצר גלויים, אבל הנה הזדמנה לנו האפשרות ולרגע אפשר להציץ מעבר לכתף של שטייניץ ולראות איך תרגיל כלכלי פשוט לוקח כסף של כל האזרחים ומשמש לחיזוק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחו...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  "מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  ...וננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). העבודה שכתבתי עו...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...מהווה את אחד החסמים הגדולים לפיתוח העיר אל הים. עם או בלי חשמול, בחיפה - הרכבת היא הבעיה.מה הפתרונות האפשריים?ישנן שלוש חלופות באופן עקרוני:1. השארת הקו הקיים וחשמולו.2. שיקוע הקו הקיים אל מתחת לפני הקרקע במיקומו הנוכחי.3. העברת הקו למנהרה מתחת לכרמל.למה לא לחשמל ולהשאיר מעל לקרקע?פרויקט חשמול הרכבת הוא הזדמנות פז שמגיעה פעם בחמישים שנה. אם הטעות ההיסטורית בניתוקה של העיר מהים לא תתוקן בהזדמנות הנוכחית, העיר התחתית בחיפה לא תתאושש עוד זמן רב.מה ה...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  האדריכל ארד שרון, מיוזמי העצומה נגד תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, פרסם מכתב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש ד...
• 

  עיצוב חנות קונספט לחברת אהבה

  18.01.12
  בפרוייקט זה ,מעבר לעיצוב ותכנון החנות נעשה תהליך שיווקי ואסטרטגי מקיף. חברת אהבה ים המלח , החליטה לפתוח חנות בקונספט שונה וחדש במקביל להשקת מיתוג חדש למוצרי הקוסמטיקה הטבעית שלה. החנות משתרעת על פני 170 מ"ר ומשלבת מוצרי קוסמטיקה עם מוצרי WELL-BEING ,מושג שמתחיל להיות מקובל יותר ויותר בעולם ובא לתאר מוצרים התורמים לשיפור איכות החיים. בדרך כלל המושג מקושר לחומרים או ערכים טבעיים. המוצרים הקוסמטיים והאחרים משולבים אלה באלה ויוצרים שלם הגדול מסכום...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...י והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוחדים, איגוד מתכנני הנוף, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבצלאל ובית הספר לאדריכלות ויצ"ו חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה לרמן, סגן יו"ר אגוד המתכננים. האדריכל הראשי של משרד השיכון קרלוס דרינברג. מהנדסת העיר אור יה...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...תדות מגלוונים, סירוק ויישור הסיבים. במקרים של התקנת דשא סינטטי על משטח קשיח כגון: בטון, מרצפות, משטחי עץ ואספלט ניתן להדביק את מרבדי הדשא הסינטטי ישירות למשטח. כמובן שיש לוודא כי קיימים פתחי ניקוז ראויים ושיפוע של 1% לפחות לעבר פתחי הניקוז. במקרים בהם יש בעיות ניקוז ניתן להשיג תשתית מנקזת מקצועית אשר פותרת בעיות אלו.תכנון נכון של פרישת המרבדיםדשא סינטטי מיוצר לרב ברוחב של 2 או 4 מטרים ואורך של 25 מטר בכל גליל. מכיוון שגינות אינן מגיעות תמיד בצורו...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ..., אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישראלי העכשווי ועיסוק בנושאים בוערים כמו הקשר בין אדריכלות לבין טרור, הדומיננטיות של אדריכלות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדריכלות העממית של כפרים ערביים. נוש...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...בקים ציבוריים על השימור של בניינים ושל מרקמים עירוניים בירושלים. לפעמים הוא ניצח אך לעתים קרובות הוא נחל כישלון, כמו למשל במאבק על שימורו של בניין "טליתא קומי" שנהרס ב-1980. הסיפור של בנין טליתא קומי טליתא קומי הוא סיפור מהברית החדשה, המספר על בתו של ראש הכנסת, שחלתה במחלה קשה ומתה. לפי המסופר הקים אותה ישו לתחיה במעשה ניסים, לאחר שאמר לה "טליתא, קומי!" בניין "טליתא קומי" עמד בין הרחובות מסילת ישרים למלך ג'ורג' ותוכנן על ידי האדריכל הגרמני ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ן טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים לעיר טובה יותר הרי שיש בעמותת מרחב קיבעון שלילי לגבי אפשרויות אחרות או מקרים שסותרים את ההנחה הזו והם תוקפים כל עמד...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בשיתוף משרד ניר-קוץ), סטיבן הול אדריכלים מניו יורק (בשיתוף משרד א. לרמן) ו RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו המחליטים מטעם בצלאל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את ה...