חיפוש - גל , דרך |1| - דף 13

• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...שיתוף הציבור ובמיוחד בהקשר של המחאה החברתית אבל ממעטים לשים לב לתהליכים המתרחשים. אותם הכלים ששימשו את המחאה משמשים כבר מספר שנים את תושבי השכונות והקהילות להתארגנות עצמאית, ופארק המסילה בירושלים מהווה מקרה מבחן מעולה. אולי בגלל אופי השכונות הקהילתיות והמובחנות יותר, אולי בגלל הפתיחות הרבה שמפגינה העירייה בבירה, כך או אחרת ועדי פעולה מקומיים התארגנו ושותפו בתהליך. פארק המסילה הנו פרויקט מתמשך, בשבוע הבא למשל יוצגו לציבור החלקים הגובלים בגוננים.עי...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...בל האם באמת זה המצב?ההתנגדות לריהוט תעשייתי חזרתי אינה חדשה. למעשה היא החלה מיד עם המהפיכה התעשייתית. תנועת ארטס אנד קראפטס התנגדה לייצור רהיטים במכונות משום שלטענתם הוא ירוד, הופך את המעצב למכני בעצמו ולא שומר על האמנות. באנגליה פנתה התנועה לכיוון אחד, ייצרה אמנות בעבודת יד ושיווקה מוצרים אשר מחירם לא התאים לצרכן הפשוט. מתוך הרצון ל"מיוחד" הוגבלו המוצרים לקהל האמיד בלבד. התנועה בארצות הברית לעומת זאת הלכה ושכללה את הייצור ממוכן, דבר שהוזיל את מח...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  ...תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ביותר, והיא דורסת את ההחלטות שלה עצמה ברגל גסה - אבל האדריכלים מפחדים לעשות גלים" אומר האדריכל יובל גני, "במובנים מסוימים בגלל ההתנהגות שלנו כאדריכלים, לא מתייחסים אלינו ברצינות. מאוד אוהבים את תוצאות העבודה, אבל מזלזלים במעמד שלנו ולא משלמים לנו לפי החוק".ומוסיף ה...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ..., ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - זה לא הוגן. המנגנון הזה, שנועד להגדיל את העוגה של המשרדים הגדולים ולמנוע מהקטנים להיכנס החזיק מעמד עד לתקופה האחרונה שבה נכנסו פתאום הכרישים הגדולים באמת - משרדים מחו"ל. עכשיו כולם מגלים כמה לא הוגן להיות בצד של הנטרפים. המנגנון שנועד להגן על הגדולים פועל אפילו טוב יותר עבור הענקים.קצת הווההגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הר...
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...ולה יותר מאשר בפריפריה? למה מפיקים בה יותר? יוצרים יותר? במאמר זה אציג את התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר ...
• 

  צילום אדריכלי - התמודדות עם משטח מבריק

  1.01.12
  ...ות הוא שימוש בפילטר מקטב (Polarizer). הפילטר המקטב, כשמו כן הוא, הופך אור לא מקוטב לאור מקוטב. כדי להבין מהו אור לא מקוטב ואיך הוא קשור להשתקפויות צריך להבין איך האור מתנהג. אור השמש או אור ממנורת-להט מורכב מהמון גלים אלקטרומגנטים, כאשר לכל גל יש כיוון משלו, כך שנוצר ערבוב של גלים שנעים בכיוונים שונים. אור כזה נקרא אור לא-מקוטב. אור מקוטב הוא אור שבו הגלים האלקטרומגנטים נעים בכיוון אחד. הפילטר המקטב מגדיר כיוון אחד שבו ינוע...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ... אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...ומי תכנן. אנחנו עוברים וכמו כל אדם מהישוב "מרגישים טוב". האדריכלים מבינינו גם מדברים עם הבנין ומפענחים את הסוד ויודעים איך נוצרה ההרגשה הזו, "מהשימוש בחומר הזה", אנחנו אומרים, "בגלל הפרט כאן בפינה" או "השילוב של הצימחיה ויצירת המקום המופנם"... הטובים מבינינו גם יודעים לשלב את הסודות בצורה הנכונה במבנים שאנו מעצבים. *בתמונה - מוזיאון רוקפלר בירושלים. אחד מהמבנים שלדעתי סיפרו את סודותיהם לעדה כרמי מלמד בזמן תכנון מבני האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רחבה יותר; ק...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא. תוכנית השדרה על ציר התנועה המרכזי והמדשאות משני צידיו זהה לחלוטין לחתך גובה דרך מגדל החושף את גרעין המעליות בליבו והדירות משני צידיו. המגדל הוא שדרה אנכית וההפך. הטיול לאורך השדרה מגלה כי האופן, או הצורה שבה רשמה עצמה המחאה אל תוך תשתית זו, הוא מעין מניפסט ספונטאני לארגון של קהילה. את המדשאות תפשו האוהלים ונתיב התנועה המרכזי התמלא במוקדי פעילות נלוות: דיונים, מופעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...בו שם להוסיף הערה או לפרסם תיקון המבהיר שהיא זו שתכננה את הבית. בסופו של דבר נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להקים בו חצר פנימ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פרופסור צוקרמן שאם נעשתה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...ן את האדריכל שמנסה להתפרנס, אבל כדי לתכנן מועדון כזה צריך להשקיע הרבה יותר משני ביקורים." ... "אני חולם לפגוש אדריכל שיעוף יחד איתי, אבל אילו הייתי נותן לאדריכלים את המושכות, היה לי הרבה פחות סיכוי להגיע לרמה הזו."למרות (או בגלל?!) שלא לקח אדריכל או מעצב, המקום "מעורר הערכה" לדעת מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכלי...