חיפוש - חדשות , גל , עי , פח |1| - דף 11

• 

  בינוניות מצוינת ואגו של אדריכלים

  27.08.12
  "אני עושה 'בינוניות מצוינת'. אני אדריכל מסחרי." כך פותח האדריכל אורי הלוי את הראיון שלו עם מירב מורן בגלובס. ראיון בו הוא מציג את השקפת עולמו על האדריכלות העכשווית, על הסטארקיטקים ועל הקולגות. הטוקבקים כרגיל מתייחסים רק לכותרת הכתבה אבל מומלץ דווקא לקרוא את התוכן."אנחנו בעידן של אדריכלות קיצונית." אומר הלוי, "הטכנולוגיה הבשילה לדרגה שבה מורידים קובץ ממחשב שממנו מורידים תבנית ליציקת בטון. התוצר של זה הוא תעשיית ה'מה שאתם רוצים', ואדריכלים עשויים מ...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  נירית בן ארי סוקרת ב"הארץ" את ספרו החדש של אדוארד גלייזר - נצחון העיר. בספר מנסה גלייזר "לגלות את המנגנונים הנסתרים של הערים, ואיך הן מוציאות מהאנושות את המיטב שבה. הוא מראה את התפקיד החיוני שממלא החינוך בהצלחה האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ו...
• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  ...התחרות מספקת הזדמנות לעסוק בארכיטקטורה, אורבניזם ועיצוב בשלב הרעיוני, על ידי הכרה בהם כעבודה המציעה תרומה חשובה לשיח האדריכלי בעולם.לאורך ההסטוריה, הפרויקטים הבלתי בנויים הפעילו השפעה משמעותית על מסלולם של האדריכלות והעיצוב הגלובלי. העיר האוטופית של לה-קורבוזיה הציעה תוכנית לרפורמה חברתית ושינתה באופן קיצוני את עיצוב הערים של המאה ה -20 ברחבי העולם. הרעיון הצנוע של מיס ואן דר רוהה לתחרות גורד שחקים (Friedrichstrasse 1921) טיפחו את השינוי בתפיסה ו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...טים השונים הללו היא שהתוכן המוקרן על-גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצ...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...ה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. זו המשמעות האמתית של עיור אינטנסיבי, רק ככה באמת נקבל אזור עירוני בו צורכים פחות תחבורה, פוגשים יותר הולכי רגל ומקבלים אינטנסיביות גבוהה ושמירה על איכות הסביבה.בהמשך המאמר מציע ד"ר יודן רופא, גם הוא ממחברי המסמך, מספר הצעות קונקרטיות יותר: "יש צורך בחיזוק הגיוון העירוני - חברתית וכלכלית, וזאת על ידי חיזוק המרחב הציבורי בעיר. ניתן ל...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יו...
• 

  מי מעצב בכוונה כדי לבלבל?

  29.01.12
  עידוד הדחף לרכישה באמצעות בלבול אינו המצאה של איקאה אבל אין ספק שהם מומחים בו. כתבה מרתקת של גל מור ב"חורים ברשת" מציגה הרצאת וידאו ובה מסביר אלכס פן, פרופ’ למיחשוב ארכיטקטורה באוניברסיטת קולג’ לונדון, את ההגיון מאחורי השיגעון.חנויות איקאה מתוכננות בקפידה באופן שגורם לכך ש-60% מהרכישות של קונים בחנות לא היו מתוכננות מראש. הבלבול המכוון הזה מתסכל, אך הוא גם נועד במכוון לפתוח את ארנקי הקונים, מסביר פרופ’ פן. אלה הן מלכודות קונים מתוכננות בקפידה ש...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...מורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות פיסת שמים. קומות בנסיגה מאפשרות ליצור עיבוי של המגורים ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך ה...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...לוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ההזדמנות לגלות את מכלול הכפר דרך מסלול תת קרקעי, מסלול המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים. כל זאת בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סביבם הן תופעה מובנת מאליה המקשה עליהם בגידור והגבלות סביב האתרים הארכיאולו...
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  ...חת עיר ומתחמים משנים את זהותם. אזורים מנומנמים הופכים לסוהו של אמנים, סטודנטים וצעירים. רשתות האופנה הגדולות קולטות את המתרחש ונכנסות לאזור והוא הולך ומתמסד, נכבש בידי יזמים שדוחקים החוצה את אותם הצעירים בגללם הגיעו. שינקין כנראה כבר לא יחזור, בכל אופן הרוח שלו לא תחזור ברחוב שינקין. לא בטוח שזה הפסד כל כך גדול. הישגו הגדול ביותר היה יצירת הבועה של עצמו, הפצת התלבושת השחורה והדיבור המאנפף... מנופח מחשיבות עצמית, בוהמיני וסנובי ... אבל כן, גם כיף.
• 

  פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד

  13.11.11
  ...יה לאומנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.מדברי השופטים: "מעלה על סדר היום חשיבה אדריכלית ביקורתית באופן בהיר, נועז ופרובוקטיבי. הפרויקט המוצע מציע חשיבה אחרת על תחום ומסורת מבני הציבור בעיר תוך הנעת דו שיח חשוב וחיוני". בפרס חביב הקהל זכתה העבודה: "הגדרת הוויתו של העבר" של ליעד מלכי בהנחיית פרופ' סעדיה מנדל, ד"ר צביקה ניקומרוב, אדר' בני ראובן לוי, אדר' דניאל אזרד, אדר' עודד גלרון, אדר' נתי רותם מבית הספר לארכיטקטורה, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
• 

  דופלקס לחזרזיר בורגני מצוי

  16.10.11
  כתבה משעשעת של עירית לינור התפרסמה בגלובס ובה היא מתארת למה לעזזאל היא בוחרת לגור בדופלקס של חמישה חדשים כמו חזרזיר בורגני. "לא ברור לי" היא כותבת, "מה הביא אותי, בהזדמנות הכלכלית הראשונה שנקרתה בפניי, לקנות דירה בת 5 חדרים לשלוש נפשות (היום אנחנו שתיים), המשתרעת על שתי קומות: הקומה שבה אני חיה עם בתי, ובה אנו משוחחות, אוכלות, פורטות עלי מחשב וצופות בטלוויזיה, והקומה השנייה, יימח שמה, שבה מצויים חדר עבודה, גג רחב ידיים, גינה, ריהוט גן ומנגל. ...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...ת הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את הטענה גם המחשבה שאפשר להוביל את המחאה הזו לכיוון הנכון ושהנה, הנה, בא התיקון. זאת מחשבה נחמדה אבל היא דומה למחשבה של גולש גלים שהוא זה שמוביל את הגל וקובע את כיוונו. אין קשר ...