חיפוש - חדשות , גל , פרט , תמ |1| - דף 9

• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  האדריכל ארד שרון, מיוזמי העצומה נגד תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, פרסם מכתב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש ד...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  ...תאושר החלטת המועצה- אדריכל רשום לא יוכל לתכנן מבנה פשוט.בימים אלו אנו מאחדים כוחות יחד עם הועד הארצי של העמותה לפעולה מול המועצה להנדסה ואדריכלות.כדי לפעול אנחנו זקוקים לעזרה ומקימים צוות שיעסוק רק בעניין הזה. אנחנו מחפשים אדריכלים ואדריכליות רציניים אשר מסוגלים להתחייב לפעילות בזמן הקרוב. פעילות שתכלול איסוף, קריאה וניתוח חומר, פעילות מול גופים ייצוגיים, ישיבות וכו'המעוניינים ומעוניינות להצטרף נא לפנות אלינו חזרה במייל חוזר [email protected]
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  תופעת התיעוד האדריכלי הולכת וגדלה. כיום, כשכל אחד יכול להקים אתר בחינם, הרשת מתמלאת באתרים קטנים המופעלים על ידי אנשים פרטיים ובהם מסופר על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סי...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  "אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...ומי תכנן. אנחנו עוברים וכמו כל אדם מהישוב "מרגישים טוב". האדריכלים מבינינו גם מדברים עם הבנין ומפענחים את הסוד ויודעים איך נוצרה ההרגשה הזו, "מהשימוש בחומר הזה", אנחנו אומרים, "בגלל הפרט כאן בפינה" או "השילוב של הצימחיה ויצירת המקום המופנם"... הטובים מבינינו גם יודעים לשלב את הסודות בצורה הנכונה במבנים שאנו מעצבים. *בתמונה - מוזיאון רוקפלר בירושלים. אחד מהמבנים שלדעתי סיפרו את סודותיהם לעדה כרמי מלמד בזמן תכנון מבני האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רחבה יותר; ק...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא. תוכנית השדרה על ציר התנועה המרכזי והמדשאות משני צידיו זהה לחלוטין לחתך גובה דרך מגדל החושף את גרעין המעליות בליבו והדירות משני צידיו. המגדל הוא שדרה אנכית וההפך. הטיול לאורך השדרה מגלה כי האופן, או הצורה שבה רשמה עצמה המחאה אל תוך תשתית זו, הוא מעין מניפסט ספונטאני לארגון של קהילה. את המדשאות תפשו האוהלים ונתיב התנועה המרכזי התמלא במוקדי פעילות נלוות: דיונים, מופעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פרופסור צוקרמן שאם נעשתה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ... RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו המחליטים מטעם בצלאל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כות...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר-אוריין שהיה ישר מספיק בפני עצמו ובפני המקצוע. "סירבתי להשתתף בתוכנית 'אדריכלי החלומות'" אומר בר-אוריין בכתבה בגלובס, "לדעתי זו תוכנית זוועתית. לא עשו שום סינון במי שתועד בה. הכניסו כל אחד. כלומר כל אחד שהצליח להביא חסויות של יבואנים ויצרנים - מקסטיאל ועד בכלל. במקום להתמקד בעבודות - התמקדו באופן סכמטי ובלי השראה, באדריכל עצמו. כך קרה...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...סוגה בישראל." הפרויקט מעורר דיון על העתקה אדריכלית ועל התאמה של מצבים מתרבות אחת לתרבות אחרת. למרות הקוריוז שבדבר אי אפשר להמנע גם מההבטחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים ב...
• 

  תחרות - אדריכלות זכוכית 2050

  7.06.11
  ...וכחי, בונים. אנו רוצים לחשוב על דרכים שבהן זכוכית תשמש את העיצובים של 2050, אשר יהיו שונים מן העיצובים בהם אנו משתמשים כיום, למרות הזכוכית עצמה עדיין תהיה זכוכית. היינו רוצים לראות הצעות המציגות את תוצאתה של חשיבה חיובית על נתיבי התקדמות של ארכיטקטורת הזכוכית בצורה שתתרום לחיים עשירים יותר ב 2050. פרטים נוספים והרשמה פרטים מלאים באתר התחרות: (חכו לסיום הטעינה ואז תוכלו לעבור מיפנית לאנגלית). האתר מציג גם את התחרויות הקודמות והעבודות הזוכות בהן.
• 

  מחלקים כסף, לא תיקח? לא תלך מכות?

  3.05.11
  תמ"א 38 ממשיכה להכות גלים ולהפיל חללים. התוכנית שמקורה בצורך לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מציעה פיתרון של מתן זכויות בניה כדי לממן את השיפוץ הנדרש. זכויות בניה שוות כסף וכשיש מי שמחלק אותן, יהיו רבים שינסו לקחת. עכשיו מנסים להחזיר את התוכנית לפסים בשני מהלכים. כבר זמן מה מסתבר שהתוכנית לא עובדת כמתוכנן, בלשון המעטה. הבעיות שהתגלו עד עכשיו הן: לא משתלם לשפץ בתים במקומות זולים. כלומר בתל אביב ישפצו בתים ובבית שאן לא. אף קבלן לא מעוניין בזכ...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ...ת התכנון אבל כשנאבקים באינטרסים חזקים, לפעמים גם חוטפים אש. בזמן האחרון יותר ויותר תושבים של שכונות או ישובים קטנים מקימים עמותות כדי להשיג יעדים שהרשות המוניציפלית אינה מספקת להם. התופעה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנות מאבק. בניגוד לנושאים פוליטיים, כשזה נוגע לבית הפרטי, לשכונה, קל לגייס אנשים. א...