חיפוש - חדשות , וו , חוק |1| - דף 13

• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  .... וגם מילה על מרפסות קופצות.בכתבה ב Xnet כותבת נעמה ריבה "על אף שהמיגון משתלט על הדיור והמרחב הציבורי בישראל, האדריכלים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." בכתבה בוואלה מציין יונתן קנטי את הצד הציבורי של חדר המדרגות וכותב "הבניינים הזקנים התייחסו בכבוד לחדר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניי...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ... שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במק...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...ות בטיחות ולקיים רדיוס סיבוב.למרות הגישה שלו, גם בן יוסף חושב שבעיר צפופה כמו תל אביב מגרשי החנייה אינם הכרח. "לתושבים בעיר יש הרבה זכויות" הוא אומר בכתבה, "אבל אף אחד לא אמר שיש להם זכות לחניה. לא צריך להשתמש בשטח הציבורי דווקא בשביל חניון. אם הם רוצים להחזיק מכונית במרכז העיר אז הם צריכים כנראה לשלם על זה".ובינתיים בעיריית תל אביב...עמית אשכנזי, מומחה למדיניות סביבתית אורבנית, מתארח בבלוג של שרון מלכי וכותב על אחת הדרכים בה עיריית תל אביב מתכנ...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ...האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ובהרבה יותר פומפוזיות, כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'וב שיאפשר להם, כמו לגלייזר, לקנות בית יפה בפרברים."אדוארד גליי...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה ח...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  שילוב של טכנולוגיות ודרכי עבודה העשויות להיות "הדבר החם הבא" מלוות את העשייה של סטודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ו...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...בירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל"...
• 

  ההצעה הזוכה לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים

  15.07.12
  ...אות, Xnet מראיין את המתכננים הצעירים השותפים לזכייה ו"הארץ" מוסיף הערות ביקורת. מומלץ לבקר בשלושת הכתבות.arcHeb מציגים את התמונה הכללית והמלאה של הפרויקט עם מה שנראה כמלל המקורי של ההגשה והתכנון. בנוסף ישנן כאן גם הסקיצות שליוו את תהליך התכנון ובחינת האלטרנטיבות. כשבנימוקי השופטים מוזכרים "חתכים מקוריים" משמח לראות כאן את התוכניות והחתכים שבמקומות אחרים לא הוצגו כלל.בכתבה ב Xnet מתראיינים הזוכים הצעירים שחר לולב ועודד רוזנקיאר, השותפים במשרד SO-A...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...דש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב ל...
• 

  תערוכה.01 - תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות

  15.04.12
  ...קהל, אולם התרשמות זו הינה תמיד מיד שניה וסובלת מאותן מגבלות תרגום של אובייקט בארבעה מימדים (לפי צבי), של ייצוג אותו דבר אחר ודבר נוסף (לפי איילר ראסמוסן).המטרהמטרת התחרות היא לייצר הצעות ופתרונות לשילוב החמקמק בין יצירתה של חוויה מרחבית-אדריכלית בחלל הגלריה לאדריכלות, חלל סגור מוגדר מראש ובעל מאפיינים ברורים, המשתלבת עם תכניה של תערוכת עבודות אדריכליות ו/או עיצוביות של המציגים. על תערוכה זו להתייחס ולשלב בין שני נושאים כביכול בלתי-קשורים – הצגת ע...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות לחוק. "היו לכם שנתיים מאז פורסם התזכיר הקודם", אמר השופט ריבלין, "אתם אומרים כי מדובר בהליכי חקיקה מהירים? מדובר בכשלוש שנים מאז החלטת הממשלה. זה לא הליכי בזק. העניין הזה מתנהל, נבדק, ויש הסגות וועדות שמתנהלות סביב הנושא הזה".גם בלי להיות תומך של בנימין נתניהו או של הרפורמה קל להבין שההתנגדויות הן פוליטיות. אם אנו כאן, בלי שום ארגון או השקעה, עוקבים כבר למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכינה את החוק, האר...
• 

  לא לשכוח! תשלום אגרת הרישוי עד סוף מרץ

  7.03.12
  ...נתוני המען ו/או ת.ד. ילקחו ממירשם האוכלוסין במשרד הפנים. לפיכך, יש לדאוג כי המען לשליחת הדואר מעודכן בהתאם, (לא ניתן לעדכן כתובת במשרד הרשם).על כל בעל רישיון בענפי ההנדסה והאדריכלות לשלם את אגרת הרישוי עד ליום 31.3.2012. יש לוודא קבלת האגרה ותשלומה בזמן. מי שטרם קיבל אגרת רישוי כאמור, יפנה למשרד הרשם לשם קבלתה (באמצעות פקס שמספרו 02-6662944).את אגרת הרישוי יש לשלם באמצעות אתר התשלומים באינטרנט בכתובת:www.moital.gov.il/engineers (תוך ציון מספר פני...