חיפוש - חדשות , חוץ , תא |1| - דף 5

• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...תואר ראשון, ושני... ובאופן שהוא לגמרי הכללה- מדובר באנשים שבאים להשתמש בעיר בפרק זמן מאוד ספציפי בחייהם. לא! הם לא מתכננים לגדל פה את ילדיהם, אם תשאלו אותם, ולקנות דירה הם הרי לא מסוגלים וחוצמיזה במילא הכי טוב למשפחה בירוק שמחוץ לעיר.אבל כולם באים לפה לתקופה, להשתמש ולזרוק כמו מטלית משומשת. זה טוב ויפה, וברור שגם מחמיא. אני אחרי הכל מאוד גאה בעיר שלי. אבל טמונה כאן בעיה גדולה אחת (לפחות אחת). מדינת ישראל לא יכולה להסתובב כולה סביב עיר אחת. חייבים...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ...אר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדחת השיפוצים והשפצורים של החיה, הנקראת גם תל אביבהפע...
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  ...דש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא מושם על כן בין סימנים שתפקידם לכאורה להצניע אותו מעט, כמעט להתנצל עליו. אלא שסימן – מעצם הגדרתו – מסמן ומדגיש, ומה שבסוגריים יאפיל על כן תמיד על מה שמחוץ להם. שקיפות בארכיטקטורה היא רק לכאורה צורה של הצטנעות, וקונסטרוקציה עשויה זכוכית שקופה תמיד תהווה את חלון הראווה של יתרת המבנה."
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדריכלות של גדס אגב, זו תכונה של העיר. התכונה הזו מושפעת מכמה גורמים אבל אחד הח...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...ת אבל חסרת כל אלטרנטיבה אמיתית לתרבות הקיימת. ההתנגדות של ההיפסטרים למיינסטרים נתפסת כהתנהגות של "דווקא" שנועדה רק להבדיל את ההיפסטר משאר העולם ולגרום לו להראות "מיוחד" ו"אותנטי". ההיפסטר למשל יעריץ להקה מסוימת כל עוד אף אחד חוץ ממנו לא מכיר אותה, אבל ברגע שהיא תתפרסם ותצליח כלכלית הוא לפתע ישנא אותה ויטען בנחרצות שהיא כבר לא רלוונטית, למרות שהצלחה כלכלית של להקה לא בהכרח מבטאת התמסחרות ובגידה בקהל שלה."אביב גפן אם כן מזהה הצלחה מסחרית ככישלון אמ...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...ת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עד שמונה אדריכלים מוזמנים – עד ארבעה ישראלים ועד ארבעה מחוץ לארץ. שני השלבים יהיו אנונימיים ואת ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית. אחרי סיום התחרות יש כוונה לקיים תערוכה פתוחה לציבור שתכלול מודלים והצעות שהוגשו. הספרייה הלאומית עתידה להיבנות במקום מרכזי בקריית הלאום בירושלים בק...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...וחרים בתוכן - במקום למדוד כמה מהר ניתן להגיע מהלובי לדירה היינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא הצליה לזכות בתחרויות עיצוב. ההתמסרות המקצועית שלו היתה כ"כ טוטאלית שהוא פיתח שיטה לה...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...ק כמו שקבוצת הרצל חבס שיווקה את YOO שתוכנן על ידי פיליפ סטארק (בליווי יסקי סיוון) - על התכנון מחתימים כוכב מחו"ל כי קל יותר לדחוף את זה לפראיירים המתחלפים. אבל הפעם זה מבנה ציבורי והוא נמכר מראש. אין לכוכבים מחו"ל שום משמעות חוץ מהעובדה שהפראייר המתחלף הפעם הוא המזמין - בצלאל. אם הנהלת בצלאל אומרת שאדריכלים ישראלים לא טובים מספיק בשבילה, למה שתלמד סטודנטים לארכיטקטורה? לא פשוט יותר שתשכור בוגרים ישירות מאוניבריטאות בהודו? כל אחד מהמשרדים המתח...
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ...ה הבינלאומית ולא ברמה הארצית. אחת הדרישות למעוניינים להתמודד בתחרות הינה להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר.תנאי ספציפי זה מעמיד מספר גדול מאוד של משרדים ותיקים וצעירים כאחד מחוץ לתנאי הסף לצורך השתתפות בתחרות לתכנון בית העירייה, ולמעשה מייצר תקדים מסוכן לתנאי סף לתחרויות אדריכלות. הרעיון העומד מאחורי התחרויות האדריכליות באשר הן הינו השיח האדריכלי והעושר היצירתי אשר יוכל לקדם את ענף האדריכלות. ב...
• 

  יוצאים מהכיתה, לומדים בשטח

  16.07.13
  ...חלק מהפרויקטים האלו היו יכולים לעבור בקלות בסטודיו רגיל, בלי לחשוף את הבעיות שגרמו להם לא להתרומם. מכיוון שאלה בעיות שהן מתוך המציאות- ושלא ניתן להבין אותן ללא פעולה בתוך המציאות. חוץ מזה, קורה שפרויקטים לא מצליחים. אלו יכולים להיות כשלונות מפוארים".טוב לדעת שיש מרצים לא מקובעים באקדמיה, שאינם חוששים להתלכלך ולהזיע בעצמם בשטח, ללמד וללמוד יחד עם הסטודנטים את הבעיות האמיתיות שיכולות להתעורר בבנייה ואת המרחק הגדול שבין התכנון וההדמיות לבין המציאות.
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ים מאיימות, שיהיו ערים נעימות, שיהיו ערים מזמינות, כאלה שבא לך להסתובב בהן וכאלה שלא. כאלה שיכולות לשמש רקע לרומן או לרצח. אם זה לא הספיק הוא דרש שהן לא יהיו חזרתיות, שכל בניין יהיה שונה, כל רחוב אחר. כמו בעולם האמיתי שם בחוץ, החוויה הייתה צריכה להיות של עולם ענק ורבגוני. "טוב" חשבתי, "זה קל. הרי אם אני רוצה לבנות מרחב כלשהו הכי פשוט זה להעתיק דברים קיימים". ובכן... לא בדיוק. מאחר ואני צריך לבנות כמויות עצומות של רחובות ומבנים לא זהים, הח...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  ... רטנר למשל שעלול כנראה להפריע לשמחה אם ידבר על הנמל המפלצתי שעומד לגמור את חוף קרית חיים ומפרץ חיפה (...) אולי חבר מועצת העירייה שהתנגד למהלך: האדריכל שמואל גלבהרט שיכול לומר דבר אחד או שנים על נושא זה בכנס בו ירצו אדריכלים מחוץ לעיר, מחוץ לישראל - אך לא מחיפה, ואולי דר' אדר' עינת קליש-רותם, שהיא מומחית להתחדשות עירונית ועומדת בראש התנועה להחזרת העיר אל חיפה"?מדהים לראות שוב איך מקטע טיילת בתל אביב מעורר רעש והתייחסות, בעוד שהזדמנות חד פעמית לחיב...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...טר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את הבתים הצנועים בשכונת התימנים ממול בתי המגורים רבי ההוד של בני קהילת בוכרה. היום הוא מבכה את אובדן המבנים הארכיטקטוניים, אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן ...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...בה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי בבית עם גג אדום ולא הרגשתי זרות או שעוד רגע יגיע השלג. גם אם הגג הזה הוא לא מפה ולא היה פה לפני הציונות – אותי לא מעניין לנזוף בה. ברור שהציונות הביאה דברים מחוץ לארץ, הרי היא בעצמה כזאת. זה כמו עם הצמחייה. 90 אחוז ממה שגדל פה מיובא, אז מה? זה אוקלם ומתאזרח. וגם לעברית שלנו ברקע יש ניגון של שפות זרות. מבחינתי, מרגע שהם כבר פה, גגות הרעפים הם אזרחים שווי זכויות”.