חיפוש - חדשות , חוק , יפו |1| - דף 6

• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...הנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"...
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה.
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...הבאים הם תל-אביב (12.4%), פתח תקווה, קריית אונו וגבעת שמואל (10%), רחובות, נס ציונה ויבנה (9%) ורמת גן וגבעתיים (8%).אם נרחיב את היריעה עוד נגלה נתון נוסף - הנשאלים התבקשו לציין מהם השיקולים בגללם הם גרים במרכז ולא יצאו עוד רחוק יותר לחיפה או ירושלים. ובכן, השיקול של "זמן על הכביש", כלומר השיקול של נגישות לעבודה עמד על 13% בלבד.עכשיו בואו נסכם את כל זה ונחשוב בהגיון - לעובדי הייטק אין בעיה למצוא עבודה כמעט בכל מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסי...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...ח והפרויקט? כמה פעמים ראיתם הגשות בהם חרגו הסטודנטים מתכניות תב"ע או תקציב הגיוני? המסר שמתקבל מכל הדברים האלה הוא אחד - אפשר להיות יצירתי רק במקומות בהם הלקוח מרשה הכל ומשלם בלי גבול. כשלימדתי עיצוב פנים מסחרי (אי שם בעבר הרחוק) נתתי לסטודנטים שלי חנות במיקום מוגדר בקניון, עם מעטפת בלתי ניתנת לשינוי ולקוח מוגדר כולל שם ולוגו ותקציב. "עכשיו תהיו יצירתיים!" זה היה שם המשחק, "עכשיו תביאו את היכולת שלכם". לקח לסטודנטים כמה שבועות להפנים שהתרגיל לא ה...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ל כל צורותיה השונות, הנגישה לכל.כאמור, כל חמישה הסעיפים משתנים בזמן, ללא הרף, על מנת לענות על הצרכים החדשים הצצים לפרקים, כאשר מדובר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן משקל על פי שיקולי החוקר, לכל סעיף אשר הצענו. לפנינו שני פראמטרים בלתי תלויים זה בזה. בעזרתם נקבל השוואה מספרית לכל עיר: ציון ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים. (לא הכי מדויק, והוא תלוי בהשקעה שלנ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מהצורך למצוא חנייה. אם יש שני סופרמרקטים במרחק זהה מאיתנו כשלאחד מהם אי...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...וא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר. גן הילדים יהיה במרחק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. לכל מוצר יש "מרחק טרחה" סביר ועבור המוצר של סקס / שידוך, ...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...וסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפשים את הסיבות לשקיעה בפוליטיקה הנוכחית, אני מציע לחשוב על האפשרות הב...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ..., אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותבים החוקרים. "בכלים חכמים הכוונה ליישום של טכנולוגיות חדשות על מערכות עירוניות, ופופ-אפ הכוונה להתערבויות זמניות באזורים ריקים העשויים לקדם את החוויה העירונית ושימושים עתידיים."המטרות יפות וראויות וגם המחקר חשוב אבל המסקנות המוצגו...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  "מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר...
• 

  ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים

  29.02.12
  .... סיפור מרתק על זיכרון וקרדיט, ומאבק של שני בנים (מפורסמים בזכות עצמם) כל אחד על מורשת אביו.לפני מספר שנים הבין האדריכל מיקי מנספלד כי חומרים ארכיוניים ובהם כתבי יד מקוריים של אביו הוצאו ממרכז מורשת בטכניון והועברו, באופן לא חוקי, למרכזי מחקר בחו"ל. החומרים שבארכיון הם תוצרי עבודתם המשותפת של מנספלד והאדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב שהיו שותפים במשך כעשרים שנה. לאחר שוויינרוב ומנספלד פירקו את השותפות הם ניהלו מספר סכסוכים משפטיים, אולם סיכמו כי הארכ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  ...ו לפי החוק".ומוסיף האדריכל ארד שרון: "זה חילחל לכל הכיוונים. המזמינים הבינו שהקפיטליזם חוגג, האיכות הפסיקה לשחק תפקיד - ורק הכסף קובע. נוצר מצב שמתכנן הפרויקט נקבע בדרך כלל על פי שכר הטרחה, ולא על פי איכות העבודה. (...) אדריכלות כיום היא מקצוע שקורס, ולאף אחד לא אכפת. האדריכלים מפחדים לדבר, מפחדים מהלקוח".עם כל זאת מדהים לגלות שגם השנה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקצועות האדריכלות ועיצוב הפנים ממשיכים להוביל בביקוש במוסדות הלימוד השונים.
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ויד הנדיב. חברי הצוות: פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), ספרד. משמש כפרופ' בביה"ס לאדריכלות באונ' הפוליטכנית של מדריד. הוא עורך עיתון האדריכלות הגדול בספרד - Arquitectura Viva . שימש כפרופ' אורח באונ' ייל ורייס בארה"ב וכן כחוקר אורח במכון גטי. פרופ' רפאל מוניאו, ספרד. זוכה פרס פריצקר לשנת 1996. שימש יו"ר ביה"ס לאדריכלות באונ' הרווארד ועד היום פרופ' אורח שם. תכנן בניינים בעיקר בספרד ובארה"ב, בין היתר את ההרחבה של מוזיאון פראדו במדריד, מוזיאון א...