חיפוש - חדשות , פרויקטים , חוק , לד |1| - דף 10

• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומוארים, זה אלמנט שמסייע למכירה. מרגע שהם נכנסו לשטחי הברוטו לתשלום הארנונה הדיירים לא רוצים אותם יותר. דבר דומה קרה עם הדרישה לבנות ממ"ד וההקלה של עד 9 מ"ר משטחי הדירה. גם המרפסות הקופצות נולדו לאחר שמר ישראלי סגר את המרפסת לחדר והחוק שניסה להלחם בזה קבע שמרפסת לא תיספר כחלל אם היא לא מקורה.חוקים ותרגילים, תרגילי נגד וחוקי משנה, אלה הכלים לתכנון האדריכלי כשאף אחד לא מוכן לסמוך על השני וכולם מנסים לתכמן ולחסום.
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ... באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להשקיע בקיים, ובכך ליצור פוטנציאל לפיתוח הרחובות והשכונות הקיימים.(...) כאן, בניגוד לאצטדיון עו...
• 

  עיצוב "בראש צעיר"

  5.09.12
  ...וקמה רחוק יותר ונתחמה באמצעות הנמכת גבס וספוטים. פינת האוכל מוקמה בקיר האופקי לדלת הכניסה ונתחמה אף היא במראה ובגוף תאורה תלוי. שינוי משמעותי נוסף כלל עיצוב מחדש של חדרי הרחצה באמצעות צבע, אביזרים וכלים סניטרים חדשים ומודרניים בלבן כמובן, שנותנים תחושת ניקיון עיצובי. ואחרון חביב, חצי-חדר שבו מתגורר ילד בן 6 ושכלל מיטה על עמודים בלבד, תוכנן מחדש בתוספת שולחן כתיבה ואחסון פינתי. לסיכום תחושת הלקוחות לאחר השיפוץ: בוצע שינוי גדול בתקציב קטן.
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...מכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהי...
• 

  סטיילינג לבית פרטי

  16.08.12
  ...צב לטעמם ופונקיונלי, לא מנקר עינים ומשרה חמימות. בפגישתנו הראשונה נוצר קליק מיידי, הייתה אוירה טובה, כימיה וצחוק וזה היה הפתיח לשיתוף פעולה פורה וכיפי. קיבלתי את התכניות והתחלתי לעבוד. הכנסתי שינויים קלים בתכניות המקוריות בעיקר בהנמכות הגבס לצורך תאורה ודקורציה, ושאר העיצוב התנהל בצורה של מפגשים לבחירת החומרים, שרטוט תכניות לפי הצורך והתקדמות לפי קצב הבניה. שילוב הטעם והצרכים של הלקוחות עם הניסיון המקצועיות והטעם של המעצבת יצר תוצאה מקסימה.
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים כפוטנצאליות להקרנה אבל עכשיו זה נראה לי אתגר ממש מעניין לנסות לעשות משהו כזה... לא נראה לי שזה יהיה פשוט מכיוון שיש יתרון מסוים בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדר...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה בדיוק מה שהשלטון אוהב ורוצה, לפעמים שלא במודע. השילטון מעדיף עיר לא מיוחדת, מנותקת ושטופת תנועה מיותרת של אוטובוסים לא לה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את ...
• 

  ההצעה הזוכה לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים

  15.07.12
  ...וץ אל קדמת הבמה בארץ. "זו הדרך לפרוץ את המחסום", מסביר שחר לולב בראיון ל-Xnet בעקבות הזכייה. "מאחר שרק אדריכלים רשויים יכולים לגשת לתחרויות, אדריכלים צעירים משתפים פעולה עם הוותיקים". בהמשך הוא מוסיף " לדעתי יש צורך בכינון 'חוק אדריכלות' שיחייב ביצוע מכרז פתוח ותחרות לכל פרויקט ציבורי. הדיון חייב להיות פומבי. כשהציבור יהיה מודע לפרויקטים והם יפורסמו כראוי, השיח האדריכלי יהפוך לתרבותי יותר ואיכות החיים של התושבים תצא נשכרת".את שתי הסקירות האלה מש...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ת המורכבות העירונית.סרט 1 - Parametric Urbanismסרט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחום בו אנחנו עובדים כך כבר שנים (רק שאנשים מבצעים את עבודת המחשב). יש תחום תכנוני בו האדריכל רק מגדיר חוקים ופרמטרים אבל לא את העיצוב - תב"ע. תוכנית בינוי ערים היא למעשה רק אוסף הוראות שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  בחודש האחרון הקימו מספר גורמים זעקה "ביבי מרמה את כולנו! בהליך בזק הוא מקדם את חוק התכנון והבניה החדש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כ...
• 

  לא לשכוח! תשלום אגרת הרישוי עד סוף מרץ

  7.03.12
  ... אישור התשלום לאגרת הרישוי, כשלאחרי ישלח כרטיס רישוי קשיח.חוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח-1958 סעיף 13, קובע כי, מהנדס רשוי או אדריכל רשוי הרוצה לבצע בשנה פלונית פעולות האמורות בסעיף 12, ישלם את אגרת הרישוי במועד הנקוב בחוק, לא שילם האגרה כאמור לא יבצע אותן פעולות כל עוד לא שילם כפל האגרה. אשר על כן, החל מיום 1.4.12 יחול כפל אגרת רישוי (378 ₪). המדובר בהוראת חוק ולפיכך, לא ניתן לבטל הכפל ולהתחשב בנסיבות. בכבוד רב,בן עמי כופררשם המהנדסים והאדריכלים