חיפוש - חוק , תא |1| - דף 15

• 

  פורום אדריכלים צעירים פונה להליכים מול הרשם

  21.03.13
  ...שאינו ראוי להוות הליך רישוי רשמי במדינת ישראל.לאחר פעולות רבות שהובלנו, הן במישור הציבורי והן בדיונים ישירים עם רשם האדריכלים ומשרד התמ"ת, הגענו למסקנה כי אין מנוס מלהתקדם לשלב הבא במאבק - פניה להליכים משפטיים ובמקביל שינוי החוק בכנסת.מטרתנו היא לשנות את הליך רישוי האדריכלים כך שייווצר הליך התמחות ראוי, ברור ושקוף המאפשר לאדריכלים הצעירים להתקיים בכבוד ולהתקדם מקצועית תוך כדי ביצועו.אנחנו דורשים הליך התמחות מקצועי ולא הליך התמחות נצלני. ההרשמה ל...
• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  ...של החברה לשמור על האופי האמנותי של היצירה”.השופטת מתייחסת לאדריכל כמגן על זכויות הציבור. זו הנחה מאד מרחיקת לכת בהתחשב בכך שזכויות הציבור למרחב נמצאות אצל נציג התושבים - העירייה. העירייה היא זו המאשרת את השינוי במבנה ומתוקף החוק מובנה בה גם מנגנון של הגשת התנגדויות. אינטרס האדריכל פעמים רבות אינו נקי ובדרך כלל כרוך ב "תשכרו אותי שוב". יכולתו של האדריכל למנוע מבעל המבנה כל שינוי אינה אינטרס הציבור. תכנון הבימה המחודש למשל נמסר לרם כרמי לא על סמך ז...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט "בנה ביתך" לטווח הרחוק - לא רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ב...
• 

  זבל של אדריכלות בטלוויזיה החינוכית

  5.02.13
  ... חוקרי תרבות וסופרים. חיכיתי שיעלו את הפרקים לאינטרנט ועקבתי אחריהם כשבכל פרק נוסף שעולה אני הולך ומאבד את הסבלנות... זה? לזה חיכיתי?!? לרמה הנמוכה הזו של עריכת פאור-פוינט בצילום פסאודו אומנותי ושילוב תמונות סטייל וויקיפדיה?!? אפילו הפרק של עדה כרמי שיש לה בהחלט מה להגיד נגוע בקשקשת עצמית של גיתאי.מגיע לנו יותר!- -אתם יכולים להתרשם מהפרקים ביוטיוב בערוץ הזה (שכולל גם דברים אחרים מלבד הסדרה). אתם יכולים להקליק ולצפות בפרקים אבל ממש, ממש לא חייבים.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ...ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעיר. כלכלנים עירוניים, מתכננים וגיאוגרפים מסוימים הציגו את...
• 

  עיצוב "בראש צעיר"

  5.09.12
  ...וקמה רחוק יותר ונתחמה באמצעות הנמכת גבס וספוטים. פינת האוכל מוקמה בקיר האופקי לדלת הכניסה ונתחמה אף היא במראה ובגוף תאורה תלוי. שינוי משמעותי נוסף כלל עיצוב מחדש של חדרי הרחצה באמצעות צבע, אביזרים וכלים סניטרים חדשים ומודרניים בלבן כמובן, שנותנים תחושת ניקיון עיצובי. ואחרון חביב, חצי-חדר שבו מתגורר ילד בן 6 ושכלל מיטה על עמודים בלבד, תוכנן מחדש בתוספת שולחן כתיבה ואחסון פינתי. לסיכום תחושת הלקוחות לאחר השיפוץ: בוצע שינוי גדול בתקציב קטן.
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...מכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהי...
• 

  סטיילינג לבית פרטי

  16.08.12
  ...צב לטעמם ופונקיונלי, לא מנקר עינים ומשרה חמימות. בפגישתנו הראשונה נוצר קליק מיידי, הייתה אוירה טובה, כימיה וצחוק וזה היה הפתיח לשיתוף פעולה פורה וכיפי. קיבלתי את התכניות והתחלתי לעבוד. הכנסתי שינויים קלים בתכניות המקוריות בעיקר בהנמכות הגבס לצורך תאורה ודקורציה, ושאר העיצוב התנהל בצורה של מפגשים לבחירת החומרים, שרטוט תכניות לפי הצורך והתקדמות לפי קצב הבניה. שילוב הטעם והצרכים של הלקוחות עם הניסיון המקצועיות והטעם של המעצבת יצר תוצאה מקסימה.
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ... מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאפשרת ליזמים לרכוש חלקה ולהקים עליה בניין גבוה. במונח הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייח...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים כפוטנצאליות להקרנה אבל עכשיו זה נראה לי אתגר ממש מעניין לנסות לעשות משהו כזה... לא נראה לי שזה יהיה פשוט מכיוון שיש יתרון מסוים בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדר...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה בדיוק מה שהשלטון אוהב ורוצה, לפעמים שלא במודע. השילטון מעדיף עיר לא מיוחדת, מנותקת ושטופת תנועה מיותרת של אוטובוסים לא לה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את ...
• 

  רוסלן סרגייב - אמנות העושה סביבה יפה יותר

  20.05.12
  ... יצירתו. ראשית, הרי זה דמיונו הפורה חסר הגבולות המוליך קדימה אסוציאציות פנטסטיות המצויות במוחו ונוסק איתן אל על, עד כדי הפיכתן לקיימות ומתקיימות בסביבה האורבנית, והופכות להיות חלק מן הנוף. עולם האגדה, מקורות משדות הביולוגיה, חוקי הפיסיקה, המטאפיסיקה, מקורות המיתוס הפולקלוריסטי, כל אלה משמשים לו כנימי השראה חלומיים. מיומנותו בעבר כמעצב תכשיטים מספקת לו כלי הבנה בתרבות הקישוט, פורצת אצלו את גבולות השימוש במחברי הצבע והגוון, השימוש בשילוב מקורי של ח...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ת המורכבות העירונית.סרט 1 - Parametric Urbanismסרט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחום בו אנחנו עובדים כך כבר שנים (רק שאנשים מבצעים את עבודת המחשב). יש תחום תכנוני בו האדריכל רק מגדיר חוקים ופרמטרים אבל לא את העיצוב - תב"ע. תוכנית בינוי ערים היא למעשה רק אוסף הוראות שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...