חיפוש - חדשות , יום , יזם |1| - דף 5

• 

  ארכי-תור הספרייה הלאומית

  26.07.16
  ...נר | הדרכת הסיור: מרכז המבקרים של הספרייה הלאומית | שיחה עם פרופ׳ דנה אריאלי בשיתוף עם הספרייה הלאומית – סיור מיוחד של ארכי-תור בשילוב סרט אדריכלות דוקומנטרי, שמוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים דוקו.טקסט.באופן חד פעמי מתקיים הסיור ביום חמישי אחר הצהריים.התכנית:16:00 – סיור בסימן אדריכלות בספרייה הלאומיתהמבנה הותיק (1960) של בית הספרים הלאומי, משכנה של הספרייה הלאומית, מפסגות אדריכלות דור המדינה ודוגמא מקומית מפוארת לשלב השני של אדריכלות תנועת המודרניזם,...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...ון, 'הסדנא' והמכללה למנהל, ומרצה אורח באוניברסיטאות בישראל ובעולם. עורך תוכניות מתאר רבות וביניהן חידוש יפו, טייבה, צורן, ותוכניות נוספות בישראל ובחו"ל. עסק שנים רבות בתכנון מבנים ושימור (מוזיאון רובין, קדמת יפו, בית החולים הסקוטי, ועוד). בין ספריו נמנים Urban Conservation (הוצאת MIT Press, 1999), באוהאוס תל אביב (Batsford, 2005), אגדה אורבנית (דורון, 2009), ועוד.יום שני, ה-25 בינואר 2016, 19:00.גלרייה לאדריכלות זהזהזה, האנגר 21, נמל תל אביב-יפו.
• 

  גימנסיון וקולוסיאום. ספורט לאלפים וספורט לאלופים

  8.10.13
  החל מיום ו', 18 באוקטובר 2013, 12:00 (פתיחת התערוכה)ועד יום ה', 31 בנובמבר 2013.גלריה זהזהזה, האנגר 21, נמל תל אביבתערוכה חדשה בזהזהזה:גימנסיון וקולוסיאום. ספורט לאלפים וספורט לאלופים. אדריכל שלמה גנדלר, אדריכל מידד גנדלר / V5 אדריכלים.התערוכה מציגה את תפיסתו של אדריכל שלמה גנדלר כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודתו הנרחבת בתחום התכנון לספורט. בבסיס התערוכה תפיסה אשר התפתחה במסגרת הרצאות וסדנאות אשר נערכו ע"י אדריכל שלמה גנדלר במספר כנסים בינלאו...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...כזה כי היא בוחרת כך. אני לא מאמין לשומאכר שהתכנון כולו נעשה בצורה פרמטרית. אני מוכן לחתום שיש מעט מאד מזה בשיטות העבודה במשרד. יש כמובן שימוש מאסיבי בתכנון תלת ממדי ממוחשב אבל מכאן ועד היחצנות שהוא משמיע יש מרחק עצום. עד היום לא נתקלתי באף משרד שעבד בשיטות פרמטריות מעבר לתכנון בחזיתות מסוימות. זה לא מקרה, זה פשוט לא משתלם. בכל המאמרים והמחקרים שאני קורא עוד לא ראיתי משהו ישים ברמת בניין שאמור לתפקד לפונקציה מוגדרת. כך או אחרת אנו נשארים תמ...
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ...לק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף שבימנו ניתן לפתוח חלונות רחבים בהרבה מן הזכוכיות הקטנות המשובצות בחזית‏), מעקות "ברוח" הקודמים ‏(למרות שאלה, כיום, לא עומדים בתקנים ונוצר צורך בשידוך פלטות זכוכית בצמוד להן‏) ואבן "כמו" פראית - כל זה ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את הבתים הצנועים בשכונת התימנים ממול בתי המגורים רבי ההוד של בני קהילת בוכרה. היום הוא מבכה את אובדן המבנים הארכיטקטוניים, אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות האנושיתדן איתן שופך אור על התפתחות האורבניזם לאורך ההיסטוריה במקומות שונים בעולם. כיצד נולדו מודלים של ער...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  לאחר סיום המבצע אפשר להירגע ולקרוא שתי כתבות שעוסקות בארכיטקטורה שנגזרה עלינו מכוח התקנות - מרחבים מוגנים וחדר מדרגות. שני מקרים בהם החלטות של ארנונה ואחוזי בנייה שינו את העיצוב האדריכלי של מכונת המגורים הישראלית... וגם מילה על מרפסות קופצות.בכתבה ב Xnet כותבת נעמה ריבה "על אף שהמיגון משתלט על הדיור והמרחב הציבורי בישראל, האדריכלים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." בכתבה בוואלה מציין...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...בת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות ...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...ש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול לראות את אלונה ק...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...ולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדריכלי של המבנים ההיסטוריים ובעיקר מבני המגורים. הציבור חזר בהדרגה וביקש להתגורר בעיר, והחל להזרים הון אל תוך העיר, וכתוצאה מכך המחירים החלו להרקיע שחקים ולא נעצרו עד היום. (...) הסיבה שדווקא אזור לב העיר נהנה כעת מהפריחה הנדל"נית, היא העובדה שחלק גדול מהבתים נתון בבעלות פרטית, בשונה מאזורים אחרים בעיר שבהם קיימים ריבויי בעלות. דבר זה מקל על בעלי הנכסים לקדם תוכניות לבתים ללא צורך לשכנע בעל...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...כיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צ...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...קר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התחרות העזה בין ערי מרכז המטרופולין על שטחי המסחר והתעסוקה, המניבים מיסי ארנונה גבוהים במיוחד. התחרות בין הערים איננה מתואמת, ותהליך הציפוף המשמעותי והמהיר שעת...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ל ציפורים. בתכנון הובא בחשבון האופן שבו הן רואות (או למעשה לא רואות) קירות זכוכית. אקווה מהווה אף הוא נקודת ציון בהיסטוריה המגדלית של העיר. ראשית, משום שהוא לא היה יכול להיבנות בכלים ובטכנולוגיות של המאה ה-20, ולמען האמת גם כיום הקמתו נחשבת להישג. שנית, משום שגאנג הצליחה למצוא דרך להפוך בניין מגורים זכוכית שגרתי למשהו מרגש להפליא. זהו מטעם אדריכלי שמספק הן את תאוותם של המבקרים והן את תחשיב ההוצאות של היזמים (שהסתכם ב-300 מיליון דולרים). בניינים כ...
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ...חברתיות מצד האדריכלים או שגם אז האדריכלים בסך הכל עשו מה שרצה היזם, שהיה במקרה שלטון של מפלגה סוציאליסטית? בכתבה מרואיינת ד"ר אלונה ניצן-שיפטן, לאש התחום ללימודי היסטוריה ותיאוריה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון והיא אומרת "כיום אדריכלים נתפשים על ידי הציבור הרחב כמי שמעצבים את המוצר הסופי, כלומר הדירה, ואין להם קשר לתהליך המקדים של תכנון המרחב הכולל של השכונה. פעם אדריכלים קיבלו מקום מרכזי בקבלת ההחלטות: הם עיצבו את מושג המגורים ואיכות המגורים ש...