חיפוש - חדשות , יזם , תמ |1| - דף 6

• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...פש האדריכלי האולטימטיבי, תקציב פיקסלים בלתי מוגבל ולקוח שמסכים כמעט לכל דבר. נזכרתי בכך עכשיו כשקראתי את הכתבות על ביקורו של האדריכל פטריק שומאכר, שותפה של זאהה חדיד, "האדריכל והתיאורטיקן המוערך דוחף את המושג העמום 'פרמטריזם' ומשוכנע שהוא יוביל את האדריכלות" נכתב בכותרת הכתבה ב Xnet. "ה'איזם' של שומאכר מתייחס לאדריכלות הדיגיטלית, שבמסגרתה בניינים יוצאים לבנייה כפלט של פרמטרים ונתונים שהוזנו בתוכנת מחשב". מזמן לא ראיתי מרחק גדול כל כך בין ה...
• 

  אדריכלות הורגת

  14.04.13
  ... עובדות באילת או בית שאן. זהו כישלונן של תכניות כמו תמ"א 38 ודומות לה. במקרים כמו זה שבאילת נותר לכולם רק להעביר את האשמה מאחד לשני ולוודא שנרשם בפרוטוקול שהם "אמרו כבר קודם" ושלא הם האחראים."זה יהיה אסון הכרמל." הזהיר בדיון יזם התוכנית, עזרא צדוק, "שלא תגידו: 'לא אמרנו , לא שמענו'. אל תהיו אטומים, התעוררו. רבותיי. התעוררו - כי שם הולך להיות אסון. שם החשמל פיראטי, הגז שם פיראטי, הכל פיראטי. גונבים מים, גונבים חשמל ולאף אחד לא אכפת. ואתם אטומים, כ...
• 

  ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון

  10.04.13
  ...לות והיסטוריהאדריכלות אינה שיעור בהיסטוריה. הדבר שחסר לי יותר מכל בביקורת אדריכלות הוא המבט הבלתי אמצעי. מבטו של משתמש ברחוב, במבנה, בחדר, בקיר. המבט התמים שלא מכיר את האדריכל, לא את התיאוריות האדריכליות, לא מושגים כמו "מודרניזם" או "ברוטליזם". כשאני הולך ברחוב וכמו רבים מתרשם מיופיו של מקום ומהתחושות שהוא מעלה בי אני לא יודע מי האדריכל, לא יודע מתי הוא תכנן, בנה, זכה בפרס. אני עומד מול האובייקט עצמו וזה כל מה שיש לי.מבקרי אדריכלות רבים (וגם יעקו...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...חוסך יעקובסון ביקורת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיב...
• 

  יש! בטון! ברוטליזם בבאר שבע

  7.03.13
  ​​אתר חדש העוסק בברוטליזם באדריכלות הישראלית עלה לאוויר. החומר באתר נאסף על ידי האדריכלית ד"ר הדס שדר והאדריכל עומרי עוז - אמר כחלק ממהלך המיתוג של באר שבע גם מבחינה אדריכלית. "הברוטליזם הוא אתיקה אדריכלית" נכתב באתר. "אתיקה שביקשה להחצין את האמת של המבנה: אמת פונקציונאלית, חומרית, תנועתית ומקומית. השם "ברוטליזם" נבע מהביטוי הצרפתי: béton brut שמשמעותו בטון חשוף. "הברוטליזם הוא ההיפך הגמור מסגנון", אומרים הכותבים, "סגנון כופה על המשתמשים מעטפת ...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...,יעל וטל הצביעו על העדר שיתוף הפעולה בין התושבים , העיריה וחברת עמידר המנהלת חלק נכבד מהבתים בוואדי. עוד ציינו שתי תופעות: 87% מהדירות בוואדי הן קטנות ובנות 1-3 חדרים וקיימות עשרות דירות נטושות שאינן מאוכלסות. לפי הצעתן, היזם שירכוש בניינים נטושים, יזכה בהזדמנות לשפץ אותם, לבנות דירות חדשות על גגותיהם ולהציעם במכירה לשוק החופשי או לחברת עמידר. ההכנסות ממכירת הדירות החדשות יכסו את ההוצאות ויותירו רווח יזמי. נועה, ג'ני ומעיין איתרו ש...
• 

  תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון בבאר שבע

  13.02.13
  "האם הברוטליזם הוא הבאוהאוס הבא?" שואלת אסתר זנדברג ב"הארץ" בכתבתה על תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון החשוף בבאר שבע. התכנית אותה יזמו האדריכלית ד"ר הרס שדר והאדריכל עמרי עוז אמר, קוראת להפוך את בירת הנגב ל"בירת הברוטליזם" של ישראל. "באר שבע המודרנית נבנתה בשני העשורים הראשונים להקמתה על ידי המדינה פשוטו כמשמעו. יש בעיר יצירות אדריכליות נועזות בסגנון הברוטליסטי שהיוזמה הפרטית לא היתה יכולה לקדם באותה עוצמה", אומרת שדר בכתבה. "קבלנים לא אהבו או...
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  בית המשפט העליון קבע כי האדריכל אסף גוטסמן, שפרסם הדמיות מחשב של ביתו של יזם האינטרנט אריק ורדי בשכונת אפקה, פגע בפרטיותו - וזאת למרות שההדמיות לא קשרו בין הבית המוצג בהן לבין ורדי. למרות שנאסר פרסום הדמיות הבית, גוטסמן רשאי להציג אותן לעיני גורמים מקצועיים או לקוחות.השופט פוגלמן קבע כי "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך שיניחו אותו לעצמו. בתוככי ביתו של אדם מממש הוא את זכותו לפרטיות בצורה המובהקת ביותר. לפיכך יש לאדם ציפייה סבירה ...
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ... בירושלים אותו הובילו האדריכלית שרון אברמסון ואדריכלית הנוף ורד סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף שבימנו ניתן לפתוח חלונות רחבים בהרבה מן הזכוכיות הקטנות המשובצות בח...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...ה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ובו בזמן בעל ערך אדריכלי. כמוהם, גם הממ"דים הם תוצאה של התנהלות דומה".האמת היא שהאדריכלים קובעים את צורתו של בניין המגורים רק במעט. השיקולים של היזם הם הגוברים וצורת הבניין מוכתבת על פי הדרך בה הוא מצליח לסחוט עד הטיפה האחרונה את אחוזי הבנייה ותקנות העירייה. חדרי כשהמדרגות לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומוארים, זה אלמנט שמסייע למכירה. מרגע שהם נכנסו לשטחי הברוטו...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...Xnet. "אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ו...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת...
• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  ...הסוף. את עלות השיפוץ מתכוונת העירייה לכסות על ידי הקצאה של אחוזי בנייה על גג הבימה. כלומר בתמורה לשיפוץ הנדרש יוכל היזם שיזכה להקים מגדל מגורים מעל לבית הבימה.עמותת האדריכלים עדיין לא הגיבה לנושא באופן רשמי ובאתר העמותה מופיעה רק ידיעה לקונית לגבי אחת ההצעות לחיפוי המבנה. אבל אין ספק שזו רק ההתחלה, עוד צפויה לנו פה מלחמת הכל בכל. רם כרמי, העירייה, התאטרון, העמותה, בג"צים מכל כיוון וטמטום ביורוקרטי מוחלט. מי ידע שאדריכלות יכולה להיות משעשעת כל כך?
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...לית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספת מרפסת הגן הן מיועדות למעשה לפנטהאוזים לעשירים בלבד.למתכננים אותם מראיין קנטי לכתבה יש תשובות (ואפילו טובות) לטענות. למרבה הצער אף אחד מהם לא עוסק בעובדה שהחוק יוצר סגנון עיצובי חדש. סגנון בו תכנון המבנה מתחלק למעשה בין שני אדריכלים, עם לקוחות שונים. תל אביב של מטה ותל אביב של מעלה, שפשוט יושבות זו על זו והחיבור הסגנוני תלוי רק ברצונו של האדריכל המאוחר יותר והסכמתו של היזם.