חיפוש - חדשות , שונות , מאמרים , ים , מבט |1| - דף 12
לא מצאת? פשוט חפש.
-
איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות
17.08.12אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ... -
ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה
5.07.12התערוכה "נושאת מטוסים", שתייצג את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה, עוסקת בשינויים הדראסטיים שעברו על המרחב הציבורי בישראל משנת 1973 ואילך ומנסה לחשוף את ההשפעות האמריקניות שאפשרו אותם. 1973, שנת השבר של ישראל הישנה, הניעה שורה של תהליכים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים שאת תוצאותיהם ניתן לראות עד היום בכל פינה בארץ. התערוכה מנסה לחשוף את הביטויים של אותם תהליכים בשדה האדריכלות ומבקשת להצביע על כך שלא מדובר רק במודלים, שרטוטים ומבנים שהש... -
יקר לבנות? אפשר לשפץ
5.07.12על פי נתוני חודש מאי של מרכז הבניה הישראלי, 170,000 משפחות ישראליות משפצות במהלך השנה בסכום של 30,000 שקל ומעלה. נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2... -
גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה
17.04.12הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה... -
בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת
16.04.12מאמר מאד מיוחד בגלובס מציג ראיון עם האדריכל עמי מור. "אני אדריכל מספר אחד בארץ" הוא אומר בישירות ובהמשך מתבטא נגד האגו שיש לאדריכלים... אבל בין השורות מתגנבת עמדתו לגבי הדרך בה עובד המשרד הגדול ביותר אצלנו - יסקי מור סיוון. זו עמדה לא שגרתית ורק בגללה שווה לקרוא את המאמר ולא להתרגש ממה שנתפס במבט ראשון כשחצנות.יסקי מור סיוון הם הצלחה. על העובדה הזו אי אפשר להתווכח או לערער ולכן נראה מוזר לכאורה שמיד עם פתיחת הראיון מור יוצא בהתקפה על האדריכלות של... -
הרכבת שמחלקת את חיפה
14.03.12רכבת ישראל עומדת לחשמל את הרכבת ולייצר מציאות של חומה של עמודים ורשת מתח חשמלית. במיוחד בעיר חיפה יצור קו זה ניתוק מוחלט בין קו החוף לבין העיר שמשמעותו לעיר היא הרס בלתי הפיך. לבעיה הנוצרת שלושה פתרונות וכפי הנראה - נבחרה החלופה הגרועה.האם יש בכלל בעיה בחשמול הרכבת בחיפה?מתכנני הרכבת מציגים הדמיות מחמיאות בהן העמודים אסתטיים ומרוחקים והקו כולו נבלע ואינו חוסם את הנוף אבל המציאות תהיה כנראה שונה. בזמנו דנה בנושא הועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית ... -
אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית
11.03.12בתכנית The Voice השווה אביב גפן את המתמודדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי ה... -
גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן
6.03.12"גגות ירוקים" הנו מושג שגור בשנתיים האחרונות, שבא לרוב לבטא גינון בגג או במרפסת. המשמעות המדוייקת יותר של המינוח, כפי שמשתמשים בו היום בישראל, היא כיסוי הגג בצמחיה לתועלות אקולוגיות, על ידי מערכת של 'תשתית חכמה'. למעשה, מבחינה טכנולוגית, זהו כל משטח בטון מגונן (חניון, מרפסת או גג). 'התשתית החכמה' היא טכנולוגיה שקיימת באירופה לפחות משנות ה-60' ויובאה לארץ על ידי רב נוי בשנת 1999. המערכת פועלת עם שתי יריעות הגנה על האיטום, יריעת ניקוז, בד ס... -
עקב אכילס של חוק התכנון החדש
11.12.11בלי תכנון אין חלוקת משאבים נכונה, אין צדק חברתי, אין צדק סביבתי, אין פיתוח, אין שימור, אין צמיחה כלכלית, אין פיתוח תשתיות, אין חברה ומדינה. יש אנרכיה וכאוס. בלי רישוי לא ניתן להשיג את יעדי התכנון. בלי אכיפה, לא ניתן לאכוף את הרישוי והתכנון גם יחד. לא ניתן להבטיח כי השטחים הפתוחים ישארו פתוחים. לא ניתן להבטיח שאזורי התעשיה ישמשו לתעשייה ולא למסחר. לא ניתן לוודא שמאגרי המים לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנ... -
דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם
22.11.11אדריכלי נוף, מעצבים וקבלנים משלבים דשא סינטטי בפרויקטים רבים ומגוונים. במאמר זה ננסה לענות על שאלות נפוצות בהן אנו נתקלים: כיצד מתקינים דשא סינטטי? איך בוחרים דשא סינטטי? האם צבעם של הסיבים ישתנה במהלך השנים? ומה הקשר בין חול סיליקט לסיב כפול? כל התשובות כאן.התקנת דשא סינטטי, כיצד זה מתבצע?התקנת דשא סינטטי תשתנה בהתאם לסוג המשטח עליו הדשא הסינטטי יותקן. דשא סינטטי אשר מותקן על אדמה דורש עבודת תשתית יסודית; יישור וניקוי השטח, הוצאת עשבים שוטים ודש... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא... -
מקום תחת השמש הוירטואלית
25.10.11תופעת התיעוד האדריכלי הולכת וגדלה. כיום, כשכל אחד יכול להקים אתר בחינם, הרשת מתמלאת באתרים קטנים המופעלים על ידי אנשים פרטיים ובהם מסופר על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סי... -
המשולש הירושלמי וטליתא קומי
4.10.11נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים... -
הפלצנות של החוג המקצועי
26.09.11... בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו ...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
