חיפוש - פרטי בנין , תגובות , חדשות , יפו , רנו |1| - דף 5

• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה.
• 

  איך עושים את זה בלי להפוך לעוד קניון מצועצע?

  24.06.13
  ...ימור התחנה הכוונות היו טובות מאוד, אבל הפריטו את המקום וזה שקיבל את החוזה עושה מה שבא לו. אסור להפריט מתחם שלם לשימור, וקשה לי לומר שהמתחם הזה מספר היום את הסיפור של התחנה. זה נהיה מישמש - מקום נחמד מאוד לחתן וכלה, אבל בין זה לשימור התרחקנו. גם בשרונה הפריטו את המקום, ואומרים שיש פיקוח, אבל אני סקפטי. העיקרון הוא שצריך שהמתחם יישאר בשליטת הציבור. אישית, אני אופטימי שבית הספר והמתחם ההיסטורי יצליחו לשרוד בצורה טובה גם אם הם יהפכו לחלק מפארק שרון".
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...י שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...רים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדריכלות של גדס אגב, זו תכונה של העיר. התכונה הזו מושפעת מכמה גורמים אבל אחד החשובים שבהם הוא סקס.אחת ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... בלתי נמנע, האופי הייחודי של המתחם שממלא אותו כבר עשרות שנים, עתיד להשתנות. עלויות הבנייה והשימור יגררו עלייה חדה בשכר הדירה. סטודנטים יוחלפו באנשים אמידים. על פי הסקר שנערך, הלקוחות העיקריים של בניינים לשימור שעברו שיחזור ושיפוץ מקיף הם בני 45 ומעלה, בעלי מקצועות חופשיים, עם כסף בבנק. מרביתם תושבי חוץ, בעיקר אירופאים. כל זה אומר שחנויות הבדים השוכנות שם כיום ובתי הקפה יוחלפו בבוטיקים נוצצים, מלונות בוטיק וגלריות לאמנות.זו בדיוק המשמעות של המילה ...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...זדמנות חדפעמית לתכנן בניין בעל חשיבות ראשונה במעלה, בתקציבי תכנון יוצאי דופן בנוף הישראלי ובהערכה כי יוקפד שוויון ההזדמנות בבחירת האדריכל אשר יזכה בתכנון הפרויקט. זאת, למרות התנאי שהוכתב כי המשרדים המוזמנים ידלגו על הליך השיפוט של השלב הראשון שאותו, לצערנו, לא הצלחנו לשנות. ראינו בכך ויתור זמני כדי להאבק במערכה הגדולה על איכות האדריכלות הישראלית ומעמד האדריכל. הפרסומים בעיתונות ובבלוגים חסרים מספר נתונים חשובים:- יצורפו שני שופטים נציגי הע...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הערים חיפה, ירושלים ובאר שבע בהחלט מודעים למצב ומנסים לבלום את הגירת הצעירים והכוחות החזקים לתל אביב. הפתרונ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתי...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר שקיפות מוחלטת מאחר ולא ידוע לנו על כל הודעה לציבור או למשתתפים האחרים בתחרות. הידיעה על כך שבצלאל החליטה לבטל את הזכייה ולארגן הליך בחירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת כבוד כלפי האדריכלות הישראלית."ישראל גודוביץ' -""פניתי א...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... או מתכנן כזה או אחר. רצף הפארקים בהצעה שלי יאפשר לעבור ברגל דרך כל העיר, ויציע הרבה פעילות אינטראקטיבית לאורכו. זאת יכולה להיות התחלה גם לציפוף הבנייה מסביב לשטחים הפתוחים. זה אולי יעזור במשהו, אבל לא ירפא את היעדר העירוניות". אני רק אוסיף ואעיר שמי שחושב שהעיסוק בעיר קשור למיתוג ומביא אדריכל מחו"ל במקום להעסיק כוחות ישראלים מוכשרים לא פחות, הוא לא רק פרובינציאלי אלא גם אידיוט. תנחומי לתושבי כרמיאל שכספי הארנונה שלהם מוצאים על מהלכי סרק.
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...לעומת הכח של היזם והמחוקק. האם פעם תהיתם לאן נעלמו חדרי המדרגות המרווחים והמוארים שהיו נהוגים בבנינים בשנות החמישים והשישים? הם נפלו ונעלמו עם הקביעה שהם שטח החייב בארנונה. ומה עם התקופה (הקצרה למרבה המזל) שבה נקבע שבתי תל אביב יצופו בחומרי גמר רחיצים ופתאום גילינו כולנו את חסרונותיו של החיפוי בפסיפס? כאדריכלים אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו הקובעים והמחליטים אבל כתבות כאלה מציגות את יכולתה הגדולה של הבירוקרטיה לעצב בניינים... והיא גדולה וחזקה מאיתנו.
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ...י ופסטיבלים שונים. מרגיז אותי שהשלטון המקומי מוותר על האחריות שלו לטובת משרד פרסום. איך ראש העיר יכול להיות כל כך חסר חוט שדרה שהוא חושב שמשרד יחסי ציבור תל אביבי מכיר את העיר יותר טוב ממנו? מרגיז אותי שמהלכים שקובעים עדיפויות פיתוח מנוהלים על ידי אנשים שכל קשר ביניהם לבין יכולת לתכנון עירוני לא קיים. מרגיז אותי שראשי ערים מפנים משאבים שהם מקבלים כהיטלים וארנונה לטובת מהלכים של מיתוג במקום לדאוג לבעיות עצמן (אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה...