חיפוש - יש , כוח |1| - דף 7

• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...אציג את התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? התשובה של...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  הודעה זו נמסרה על ידי סניף האדריכלים הצעירים והיא מזהירה מפני מהפך שישפיע על כל האדריכלים הרשומים וכל הבוגרים הצעירים:--------כפי שפרסמנו בעבר, המועצה להנדסה ואדריכלות (שהיא גוף ממונה ע"י שר התמ"ת) מקדמת שינויים בתקנות ייחוד הפעולות למקצועות ההנדסה ואדריכלות, ובין היתר העלתה הצעה לבטל את הגדרת המבנה הפשוט למהנדסים ולאדריכלים.בחודשים האחרונים פעלנו למנוע שינויים קיצוניים שלדעתנו יפגעו בציבור, במקצוע האדריכלות בכלל ובאדריכלים צעירים בפרט ואכן עמותת...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...או בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית הת...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  כלומר מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על ה...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ... אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גר...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  קרב אדריכלים בין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנש...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  "יש בניינים נפלאים שיש בהם חוויה יוצאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...ת משהו שקט. לוקחים אותם כדי לבנות איקון. פעם הוביל את התחום הזה גרי עם דגי הטיטניום שלו ועכשיו סאננה עם הגיאומטריה שלהם. אף אחד לא לוקח מנייריסט כדי להשתלב או אפילו כדי להקשיב ללקוח. לוקחים אותו כדי שיתן בראש. עד כמה שזה ישמע משונה, השיקול של "תביא אייקון ממותג" הוא שיקול לגיטימי בעיני לבחירת אדריכל. ישנם מקרים בהם אדריכל נדרש לפתור פרוגרמה ולמצוא פשרה מוצלחת וישנם מקרים בהם הוא נדרש פשוט לתת פסל - חוות דעת אישית על הנושא המדובר. אבל השיקול ה...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  מה קורה באמת ואיך פועלת תוכנית טלוויזיה כמו "אדריכלי החלומות"? התוכנית משודרת בערוץ "החיים הטובים" ובערוץ 10 ומלווה בכל פרק אדריכל אחר. אבל איך נבחרים האדריכלים? מהם הכישורים הנדרשים כדי להופיע בתוכנית? ניחשתם נכון - גיוס כספים. התוכנית הזו מאפיינת רבות מהתוכניות שאנחנו רואים ועוסקות בעיצוב כמו "הבית שלך שווה יותר" ואחרות. במקרה של הסדרה "אדריכלי החלומות" המפיקים יודעים עד כמה חברות מסחריות מחזרות אחרי האדריכלים והם מנצלים את זה. אדריכל שרוצה...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  איך לא להלחם על איכות חיים ותכנון אורבני

  30.05.11
  ...נהלת הרכבת ופקידי האוצר שגרים מן הסתם בתל אביב שמטרתם לבנות את הפרויקט בעלות המינימאלית האפשרית גם במחיר פגיעה בנוף, בעיר, ובסיכויים שלה לצמוח לכיוון הים.המאבק הזה לשיקוע תשתיות הזכיר לי את המאבק של תושבי כפר שמריהו לשיקוע כביש 2 במחלף העובר לידם. כפר שמריהו הוא מקום קטן וזניח. מספר התושבים בו לא עולה על מה שמאכלסת חיפה בשני בניינים לפעמים. הצומת לידו הייתה "הפקק של המדינה" ובכל זאת הם הצליחו לכופף את משרד האוצר ומע"צ ולהביא לשיקוע הכביש. שיקוע +...
• 

  סקצ'אפ ואוטוקאד: סיפור אהבה? או שלא

  11.05.11
  ...ת סקטצ'אפ עם אוטוקאד וההיפך? אכן, זו אחת השאלות הכי מענייניות והכי לא ברורות למשתמש הקצה בסקאצ'אפ. חלק ניכר מאוד ממשתמשי סקטצ'אפ, או ליתר דיוק, סקצ'אפ החינמית (לא גרסת ה-PRO), עושים שימוש בתוכנת השרטוט הטכני הנפוצה ביותר בישראל - AutoDesk AutoCAD על גרסותיה השונות. אוטוקד היא אכן התוכנה השולטת במשק מבחינת סטנדרט ההגשה של שרטוטים דו מימדיים ברמה המקצועית. מתוקף היותה ה-תוכנה שאיתה משתמשים אנשי מקצועות הבנייה: אדריכלים, מעצבי פנים, מהנדסים ו...