חיפוש - חדשות , יש , שער |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי
4.04.14במקום השלישי במסלול אדריכלים זכתה הצעתם של האדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר. "ההצעה מציגה רעיון מרתק הקורא תיגר על תפישת השער המקובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות ... -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14...זית ההר. 2. מתחם השער כקרחת יערבניגוד לקמפוס הטכניון הרווי בעצים וצמחיה שער הכניסה הינו חשוף באופן דיכוטומי מדפנותיו. בהצעה זו בחרנו להשאיל את סכמת מבנה החורש הסמוך ולהשתמש בעקרונותיו לקירוי השער. 3. המאפיין הפרוגרמתיישנו מתח תמידי בין ייעודו של שער הכניסה כמעבר תנועה בלתי פוסקת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על... -
חופש יצירתי ותקציב בלתי מוגבל: חלומו של כל אדריכל?
2.02.14...חמישה עתידים להיחנך במרוצת 2014. התוצאה היא מוזיאון חי של יצירות ניסיוניות בקנה מידה אמיתי, שהתאפשרו הודות ללקוח מושלם: טייקון הנדל"ן לו ג'ון (Lu Jun), שהעניק לאדריכלים חופש יצירתי מלא, אתר אטרקטיבי ותקציב בלתי מוגבל שתפח – נכון לעכשיו - לסכום של 164 מיליון דולר"כתבה מעניינת, אשר מלבד האדרכילות המרתקת מספרת גם על הצדדים הפחות זוהרים: מוזיאונים עם אוספים מזויפים, ניצול ציני של האמנות למקרי רווח ומבנים אלגנטיים שצופים אל ענני זיהום אוויר.שווה קריאה -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13...ת החיזוק נגזרת מעלויות החומרים ועבודת הפועלים ונשארת קבועה בכל מקום בארץ במנותק מעלויות הדירות באותם מקומות. המשמעות היא שעבור אותה עבודה יקבל הקבלן המבצע תמורה גבוהה בתל אביב ותמורה נמוכה מאוד בקריית גת או דימונה. כאשר החישוב הכלכלי מראה על הפסד מובק לקבלן, האחרון לא ייקח את הפרוייקט אולם כאשר הרוח הוא גבולי או קטן עלול הקבלן לקחת את הפרוייקט ולנסות להוזיל את עלויות הביצוע ע"מ להקטין הוצאות ולהגדיל את הרווח מהפרוייקט. במסגרת העבודה בד"כ... -
תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון
9.10.13הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בהסכם עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, מכריזים על תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, ומזמינים אדריכלים להגיש הצעותיהם. במקביל, ינוהל גם מסלול נפרד לסטודנטים לאדריכלות.חבר השופטים:פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון – יו”ר חבר השופטיםאדר’ ברכה חיוטין - שופטתאדר’ תאה קיסלוב - שופטתאדר’ יניב פרדו - שופט פרופ’ ארנון בנטור, משנה לנשיא ומנכ”ל – שופטגב’ זהבה לניאדו, סמנכ”ל תפעול... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12...רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים תכנון טוב מהו.יש הסכמה גורפת כי העיר בולטת בכך שהיא אינטנסיבית ביותר. אך היא איננה כזו רק בגלל ההמולה, הדוחק והרעש. אלה דברים נלווים. העיר אינטנסיבית על מנת ומפני שהיא רב גוונית. זו מטרת העירוניות. אם כן, אנסה להגיד "אינטסיביות רב גונית" א... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...או בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית הת... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ... -
כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית
9.11.11כנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני 29 נובמבר - 30 נובמבר, 2011 דמיינו ישראל מוצלחת – עם איכות חיים גבוהה לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הע... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11... אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גר... -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11...וקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). למרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים על הכוונה לבנות את המוזיא... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוצ... -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה... -
ספר הסקיצות של האדריכלים הגדולים
21.04.11נועם דביר סוקר בכתבה ב"הארץ" ספר חדש בשם "Architects Sketchbooks". הספר מציג את רישומי הסקיצות של האדריכלים הגדולים. "למרות שהמחשבים דחקו החוצה את שולחנות השרטוט ממרבית משרדי האדריכלים" כותב דביר, "מתברר שמעמדה של הסקיצה נותר חזק ומבוצר. הסקיצה היא אותו רגע מופלא שבו רעיון עיצובי או אמנותי מקבל ביטוי ראשון באמצעות כמה קווים מהירים או מודל רעיוני מפיסות של קרטון ביצוע, הרבה לפני תוכניות העבודה והמדידות." עורך הספר, העיתונאי ויל ג'ונס, כותב "לא...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
