חיפוש - חדשות , כי , נעל |1| - דף 3

• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...תמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצים דוגמה? אתם לבד מכירים הרבה מקרים כאלה. חישבו על הרחוב המרכזי בעיר קטנה, אחוזה ברעננה למשל. הרחוב הזה מושך את כל הקהל, אם מישהו פותח חנות נעליים ברחוב צדדי מדי אין לו באמת סיכוי לשרוד, הרחוב המסחרי בונה מסביבו "אזור דיכוי". באותו האופן כשנפ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  "דיור בר השגה!" צועקות הסיסמאות. "דיור ציבורי!" קוראים המפגינים, ונראה שכולם רוצים ובכל זאת שום דבר לא קורה. אבל זה לא כך. לא כולם רוצים. יש סיבות טובות מאד להתנגד לפרויקטים של דיור בר השגה וכדאי להכיר את הבעיות שהם יוצרים כדי להתמודד איתן.אני מנצל את המאמר הזה כדי להמשיך את הדיון ב"עירוניות דינמית" ולהדגים את צורת המחשבה הזו גם כאן. מי שרוצה מוזמן לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע ל...
• 

  ונזכור את כולם! את כולם!

  4.07.12
  הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה (יוני 2012) תכנית לשימור 19 מבנים נוספים במרחב דרום העיר. לחברה להגנת הטבע זה לא מספיק. הנה שוב דוגמה בה השמרנים לא מסתפקים אף פעם במה שנקבע וממשיכים לדרוש הקפאה של כל מה שאפשר.הסיפור הפעם נדון סביב בתים המכונים "בתי באר", בתים שנבנו במאה ה19 בסמוך לבארות ששימשו להשקיית הפרדסים שסבבו את יפו. על פי התכנית שאושרה, "יישמר הזיכרון והערך התרבותי - ההיסטורי והחברתי של בתי הבאר הקדומים שבעיר. שימור המבנים ההיס...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...ף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה; שימוש הולך וגובר בכלי רכב פרטיים, ששיעור ההחזקה בהם בעיר כיום הוא הגבוה ביותר מבין בירות המחוזות בברזיל; הזנחה של שבילי האופניים והפארקים, שנותרו ריקים ברובם; עלייה בשיעורי הפשיעה באופן יחסי לעיר שציפו ממנה לגדולות."השאלה האמיתית העולה מהכתבה היא האם לרנר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...דדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי החדש":"המאפיין העיקרי של המנטליות ההיפסטר...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...על תחרויות בכלל נעלם קולה של עמותת האדריכלים. איש לא עונה, איש לא מתייחס, בקשות לתגובות נתקלות בקיר אטום. במקום לרטון, להפגין או להתחיל עוד עצומה, החלטתי לכתוב מה אני מצפה מעמותת האדריכלים לעשות.קצת היסטוריהעמותת האדריכלים הסכימה בעשרים השנה האחרונות לנוהג פסול של תחרויות. במקום תחרויות פתוחות, תחרויות בין מוזמנים. זה היה נוח למשרדים הגדולים, לאדריכלים המוכרים, ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - זה לא הוגן. המנגנון הזה, שנועד להגדיל את העוג...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  תופעת התיעוד האדריכלי הולכת וגדלה. כיום, כשכל אחד יכול להקים אתר בחינם, הרשת מתמלאת באתרים קטנים המופעלים על ידי אנשים פרטיים ובהם מסופר על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סי...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...סיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  פעם בשבוע אני אוסף את זהר מהגן ואנחנו יוצאים לסיבוב בשדרה. המסלול שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של ...
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  ...ט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי, המרכז המתוכ...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ...יב על ידי הקלה בזכויות הבנייה והוספת 2.5 קומות נוספות לבנינים ברחבי העיר. לתוכנית יש לא מעט חסרונות וכדי שהדיור יהיה באמת בר השגה צריכים להוסיף כללים מגבילים שיצרו יותר דירות קטנות ופחות דירות גדולות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גודל הדירה הממוצעת כיום עומד על 172 מ"ר. בכדי להשיג דיור במחיר סביר חובה לבנות דירות קטנות בהרבה. בערים הצפופות יש הרבה יותר דירות בנות 75 - 100 מ"ר משיש כיום בתל אביב. * הגרף כאן מתוך המאמר של ד"ר אוהד קרני.
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  לאן נעלמה אדריכלות הנוף?

  12.03.13
  ... איוש של אדריכל נוף בכל פרויקט, אינה מחזקת את דימוי המקצוע. אדריכלות נוף, למרות פריחתה בשנים האחרונות בארץ ובעולם, עדיין רחוקה מהתודעה הציבורית, ובודאי מסל האפשרויות שצעיר/צעירה בוחנים בחפשם מקצוע ללמוד". אנו מצידנו נוסיף עוד אבחנה - מקצוע אדריכלות הנוף הולך ונשלט בשנים האחרונות על ידי נשים. הפרויקטים הגדולים בעיריות רבות מבוצעים למעשה על ידי נשים וגם במסלול הלימודים יש רוב של סטודנטיות. יתכן שהשאלה האמיתית היא למה גברים נמשכים פחות ופחות למקצוע.
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...