חיפוש - חדשות , לד , מע , פתח |1| - דף 9

• 

  מפגש מחודש בין מתכנן ופרויקט

  17.11.16
  ...אים בפעולת בחינת פרויקטים חשיבות רבה ואף הכרחית ושיש לשלבה כחלק ממערך עבודה אשר מאפשר בחינה ולמידה מתוך הנעשה, לכדי שיפור וצמיחה מקצועית ויש המבינים את חשיבות הדבר אך אינם מוצאים לנכון לשלבה במערך עבודתם.סדרה זו מבקשת לבחון ולדון בכל נושאים אלו ולדון בחשיבותה של פעולה זו והשלכותיה על תכנון עתידי, אל מול הנוגעים בדבר.כל פרויקט תכנון הנעשה במרחב הציבורי, נושא בחובו נקודות חוזק וחולשה, אשר מהווים מצע של צמיחה, התפתחות, למידה והחכמה מן הנעשה לפרויקט ...
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ...ורך ב"שימור מחמיר" הומצא במיוחד בעבור מבנים כאלו, וכאשר העבודה נעשית בעדינות מרבית, תוך כבוד והבנה, התוצאה משיבה את רוחה של היצירה המקורית".חסרונה הגדול של הכתבה הוא בפורמט של אתר "הארץ" שאינו מספק לא במספר התמונות המוצגות ולא בגודלן.יש לציין שהאקדמיה ללשון העברית תעבור למבנה חדש על פי החלטת ממשלה מלפני כחודשיים. אלמלא היה המבנה מוגדר לשימור היה כל השיפוץ הזה מיותר וגם כך, יש חשש לא קטן שהוא יצטרך להיות מותאם מחדש לדייריו העתידיים בעוד מספר שנים.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...ר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את הבתים הצנועים בשכונת התימנים ממול בתי המגורים רבי ההוד של בני קהילת בוכרה. היום הוא מבכה את אובדן המבנים הארכיטקטוניים, אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ... ועידוד אפשרויות תעסוקה הצומחות בעולם הפוסט-תעשייתי שבו אנו מצויים ולפתח אלטרנטיבה לתל-אביב, יהב חושב שכמה סוורים בנמל יעשו שינוי משמעותי בתהליך שקיעתה של חיפה"."ובאשר לכלכלה העירונית וצמיחת התעסוקה" ממשיך לרמן, "חיפה ממשיכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, וגם בנמל המורחב (...) אין ספק שיהב הוא האיש המתאים למאה ה-19. הבעיה שלו היא שאנחנו כבר נכנסים לעומק המאה ה-21, מאה של תקשורת וניידות דחוסות הרבה...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...י, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין או...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי א...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...אות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של ה...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה ...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...' בביה“ס לאדריכלות- אוניברסיטת ת”א, ומטרתו העיקרית הייתה הכרות עם כלי התכנון והייצור הדיגיטליים.עמודים אורגניים - מתוך הכתבה ב Xnetפיתוח של אדריכל שווייצרי, שבאמצעותו הוא מדפיס 2,700 פרוסות בעובי מילימטר ומשחיל אותן על עמוד פלדה. תמונות של תכנון עירוני - מתוך סרטוני הוידאו ביוטיוב המציגים מחקרים המשתמשים בכלים מתקדמים ליצירת המורכבות העירונית.סרט 1 - Parametric Urbanismסרט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחו...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...בין עבודותיו הנמצאות בשלבי תכנון ובניה: מוזיאון לשלום וארכיון מלחמה באוגנדה, תכנית אב לאזור הנמל בעיר בוסטון, פרויקט מגורים באי אנדרוס ביוון ותכנית אב לקיבוץ במרכז הארץ. עבודותיו וכתביו זכו לחשיפה בינלאומית בתערוכות ופרסומים לדוגמא, השתתפות –בתערוכה ‘Foreclosed: Rehousing the American Dream’ , המוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ופרויקט ‘Making Room’ , שהציע תכניות לדיור עירוני חלופי. ציון לשבחבנוסף, מצאה הוועדה לנכון להעניק "ציון לשבח שלב א...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  ...דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהיה שם בית קפה ויוציאו כסאות בחוץ, הם יצטרכו לשים גגונים ופחונים ויהרסו את הבניין, שלפי דעתי המשוחדת, הוא יצירת אמנות. אני חושב שזאת די חוצפה לפגוע בבניין מבלי לזמן את הארכיטקט לוועדה ובלי לדבר אתו על זה."הדיון "של מי הבניין הזה בכלל?" ישן ולא ייפתר כאן וגם לא בסוגיה הנוכחית באילת. קל להיזכר בניצניו כבר בספר "המעיין המתגבר". באופן מוזר מותר ליזם להרוס מבנה שלא הוכרז לשימור, אבל אם ירצה לשפץ ולא להרוס, הוא עלול ...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...בי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפות נמוכה. לרמן מדגיש את העובדה שאין למעשה דרך לייעל את קו 6. גם אם הקו יהיה חינם ויגיע כל דקה, המסלול שלו אינו מאפשר הגעה מהירה ממקום למקום.לדעתי לרמן מעט מפשט את העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 היא לפצל אותו ולהשתמש ברכבי שירות קטנים ולא אוטובוסים. קל לפצל את הקו לקו מזרחי וקו מערבי אבל ניתן אפילו לפצל עוד....
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ם ולא על ידי גברים.לכאורה אפשר לקשור את הצורניות הלא שגרתית של אקווה לאדריכלי הראווה של תחילת המאה ה-21 ובראשם הבריטית זאהה חדיד שהוכיחה כי אפשר לבנות כל מה שמתכנים באמצעות המחשב - ואפילו יותר. אבל גאנג, שחלמה להיות מהנדסת בילדותה, נוקטת עמדה שונה לחלוטין. בזמן שחדיד מפסלת בכישרון אדיר בניינים פנטסטיים שכוחם הוא בעיצובם, אצל גאנג הצורה האיכותית נובעת משורה ארוכה של מדדים וקטגוריות, מקצתם נבחנים סובייקטיביים לחלוטין. את הראייה המערכתית אך היצירתית...