חיפוש - חדשות , לד , פח , קל |1| - דף 6

• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...ות, אלא מאפשרים לתרבות הפופ המודרנית להשפיע על עיצוביהם ולהכתיב להם כיצד לפעול. הביקורת שעולה מהספר היא רחבה יותר מאשר ביקורת ממוקדת כלפי עולם האדריכלות או עולם העיצוב, מדובר בביקורת כוללנית על אותה תרבות מודרנית, שהיא לדעתו של פוסטר זו שמקשרת בין האדריכלות והעיצוב ומעצבת אותם יותר מכל. באמצעות הביקורת המופנית כלפי אותם כוכבי עיצוב, פוסטר מביע ביקורת ומעלה שאלות קשות באשר לעולם הקפיטליסטי בו אנו חיים ולתעשייה שבה הכל הפך להיות מהר, גדול ...
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...רצליה פיתוח, סביון, רמת השרון. כשאנחנו בוחנים את העיר מול הפרוור, אלה האלטרנטיבות.אני לא יודע אם שמתם לב אבל הרבה מאד אנשים עם יכולות כלכליות גבוהות מאד מעדיפים לגור בפרוורים האלה ולא בתל אביב.שוק העבודה בעירבניגוד למה שנהוג לדווח כל הזמן, יש עבודה גם בפרוורים. למעשה חלק גדול מהגרים בפרוורים עובדים בהם. יש בהם אזורי תעשייה והייטק, מסחר, תרבות ובילוי. עם זאת ישנם שני הבדלים בין שוק העבודה בתל אביב לבין שוק העבודה בפרוורים ושניהם נובעים מהעובדה שבמ...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ינטנסיבי הנ''ל, המבוך העירוני, היא כאמור, קבלת היכולת של "רב גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות ה...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...וני הישראלי הוא שרוב מוחלט מהאדריכלים העוסקים בתחום מאמינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. ב...
• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  ...ה. נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2000 משרדי אדריכלים פעילים בארץ, הרי שהממוצע הוא 3 וילות לשנה למשרד וברור שזה שוק קשה.לעומת שוק הבנייה המצומצם ...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...ותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כ...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ישרת את הספרייה הלאומית במשך שנים רבות, אשר עתידות להתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות ושינויים תכופים באופן בו נצרך מידע. חובה על ועדת השיפוט לוודא שהאדריכל מבין את רוח הפרויקט ואת הרגישויות של הסביבה בה נמצא הבניין, קשוב לדרישות המזמין והספרייה ופתוח לשינויים. בשלב השני תיבחרנה שלוש הצעות ללא דירוג ביניהם. ועדת השיפוט תוכל להזמין את האדריכלים, שהגישו את שלוש ההצעות, להציג בפניה את ההצעה והדגם פרי תכנונם. לאחר מכן, הוועדה תדרג את שלוש ההצע...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אח...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...תה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ...אולוגי בו פונו הקברים והשרידים המוסלמיים מהאתר. אז למה התפטרו גם גרי וגם חיוטין מפרוייקט כזה?הכתבה ב"הארץ" מצטטת גורם בעירייה שדיבר על "פערי מנטליות" בין מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס, היוזם והמממן של המוזיאון, לבין האדריכלים. לדבריו, הנהלת המרכז "שיגעה" את האדריכלים, "ביקשה מהם עדכונים ברמה יומית ועשתה להם את המוות". אף אחד לא אומר יותר מכך וכולם מתנהלים בדממה של פוליטיקלי-קורקט. מאחר ומהפרויקט התפטר לפני כחודש וחצי גם מנהל הפרויקט, שמעון קור...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  סוף סוף אנחנו נהנים מתשובתו של נשיא בצלאל לדרך בה נבחרו המתכננים למתחם הקמפוס החדש. לאחר פרשת התחרות שהייתה ובוטלה, הבחירה ב sanna וכל המהומה מסביב, העניק כבוד הנשיא פרופסור צוקרמן ירום הודו ראיון לנועם דביר מ"הארץ". אין לי כח לשחזר כאן שוב ושוב את כל הטענות, וההסטוריה של הויכוח מי שרוצה יכול לקרוא את זה בכתבה המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרו...