חיפוש - חדשות , לד , פח |1| - דף 8

• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...רצליה פיתוח, סביון, רמת השרון. כשאנחנו בוחנים את העיר מול הפרוור, אלה האלטרנטיבות.אני לא יודע אם שמתם לב אבל הרבה מאד אנשים עם יכולות כלכליות גבוהות מאד מעדיפים לגור בפרוורים האלה ולא בתל אביב.שוק העבודה בעירבניגוד למה שנהוג לדווח כל הזמן, יש עבודה גם בפרוורים. למעשה חלק גדול מהגרים בפרוורים עובדים בהם. יש בהם אזורי תעשייה והייטק, מסחר, תרבות ובילוי. עם זאת ישנם שני הבדלים בין שוק העבודה בתל אביב לבין שוק העבודה בפרוורים ושניהם נובעים מהעובדה שבמ...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ינטנסיבי הנ''ל, המבוך העירוני, היא כאמור, קבלת היכולת של "רב גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות ה...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...די להתמודד איתן.אני מנצל את המאמר הזה כדי להמשיך את הדיון ב"עירוניות דינמית" ולהדגים את צורת המחשבה הזו גם כאן. מי שרוצה מוזמן לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע לדיון. ראשית, נסכים שיש למדינה אחריות לאוכלוסיות החלשות ושדיור הוא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח. זו לא הנחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...וני הישראלי הוא שרוב מוחלט מהאדריכלים העוסקים בתחום מאמינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. ב...
• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  ...ה. נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2000 משרדי אדריכלים פעילים בארץ, הרי שהממוצע הוא 3 וילות לשנה למשרד וברור שזה שוק קשה.לעומת שוק הבנייה המצומצם ...
• 

  ונזכור את כולם! את כולם!

  4.07.12
  הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה (יוני 2012) תכנית לשימור 19 מבנים נוספים במרחב דרום העיר. לחברה להגנת הטבע זה לא מספיק. הנה שוב דוגמה בה השמרנים לא מסתפקים אף פעם במה שנקבע וממשיכים לדרוש הקפאה של כל מה שאפשר.הסיפור הפעם נדון סביב בתים המכונים "בתי באר", בתים שנבנו במאה ה19 בסמוך לבארות ששימשו להשקיית הפרדסים שסבבו את יפו. על פי התכנית שאושרה, "יישמר הזיכרון והערך התרבותי - ההיסטורי והחברתי של בתי הבאר הקדומים שבעיר. שימור המבנים ההיס...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ... ובעצם האופי של העיר מתחיל להידמות יותר לטוקיו. זהו, זאת עובדה".פריז, טוקיו, תל אביבהטענה שמשמיע דביר היא הטענה השלטת כיום בשיח האדריכלי בארץ... במיוחד ב"הארץ". סיון עונה לו את תשובה אמיתית ונכונה אבל עושה את זה תוך התנצלות שלדעתי אינה במקומה. אני רוצה להשתמש בדוגמאות של פריז וטוקיו כדי להדגיש את הנקודות העיקריות והמחלוקות הגדולות בנושאי עירוניות כיום.באופן פרדוקסלי פריז שאנחנו כל כך אוהבים ומעריכים היא תוצר של תכנון אגרסיבי, לא מתחשב ולא משמר, ש...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...ותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כ...
• 

  ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים

  29.02.12
  כתבה ב"הארץ" מספרת על מאבק משפטי ארוך הנוגע לארכיון האדריכלים של אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב. סיפור מרתק על זיכרון וקרדיט, ומאבק של שני בנים (מפורסמים בזכות עצמם) כל אחד על מורשת אביו.לפני מספר שנים הבין האדריכל מיקי מנספלד כי חומרים ארכיוניים ובהם כתבי יד מקוריים של אביו הוצאו ממרכז מורשת בטכניון והועברו, באופן לא חוקי, למרכזי מחקר בחו"ל. החומרים שבארכיון הם תוצרי עבודתם המשותפת של מנספלד והאדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב שהיו שותפים במשך כעשרי...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  ...ו לפי החוק".ומוסיף האדריכל ארד שרון: "זה חילחל לכל הכיוונים. המזמינים הבינו שהקפיטליזם חוגג, האיכות הפסיקה לשחק תפקיד - ורק הכסף קובע. נוצר מצב שמתכנן הפרויקט נקבע בדרך כלל על פי שכר הטרחה, ולא על פי איכות העבודה. (...) אדריכלות כיום היא מקצוע שקורס, ולאף אחד לא אכפת. האדריכלים מפחדים לדבר, מפחדים מהלקוח".עם כל זאת מדהים לגלות שגם השנה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקצועות האדריכלות ועיצוב הפנים ממשיכים להוביל בביקוש במוסדות הלימוד השונים.
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ישרת את הספרייה הלאומית במשך שנים רבות, אשר עתידות להתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות ושינויים תכופים באופן בו נצרך מידע. חובה על ועדת השיפוט לוודא שהאדריכל מבין את רוח הפרויקט ואת הרגישויות של הסביבה בה נמצא הבניין, קשוב לדרישות המזמין והספרייה ופתוח לשינויים. בשלב השני תיבחרנה שלוש הצעות ללא דירוג ביניהם. ועדת השיפוט תוכל להזמין את האדריכלים, שהגישו את שלוש ההצעות, להציג בפניה את ההצעה והדגם פרי תכנונם. לאחר מכן, הוועדה תדרג את שלוש ההצע...
• 

  ארכיג'וב: נמשכת הירידה בביקושים לאדריכלים

  9.01.12
  מדד הביקוש לאדריכלים של ארכיג'וב לשנת 2011 פורסם והמסקנות המוצגות עגומות. המדד מגלה כי בין חודש מאי לדצמבר חלה ירידה של 35% במספר מודעות הדרושים בשוק האדריכלות. הירידה בחודשי השנה האחרונים מקבילה לירידת הבורסה בישראל.הבשורות הרעותמדד האדריכלים של ארכיג'וב מצביע על קשר הדוק בין המצב בבורסה לביקוש לאדריכלים. שוק האדריכלים מקדים את שוק הבנייה ובימים של חשש וירידות מחירי נדל"ן אנחנו הראשונים שנפגעים. המצב דומה גם בארצות הברית שם שיעור האבטלה בקרב בוג...