חיפוש - חדשות , מים , נחל |1| - דף 2

• 

  שקרים ירוקים על העיר והפריפריה

  12.11.12
  ...ת החשמל של תושב העיר לעומת חברו מהפרוורים? וגם אם נמדוד רק מכוניות, על חשבון מי בדיוק צריך לרשום את זיהום האוויר של המשאית המביאה ירקות ופירות לעיר? על חשבון תושב הכפר (היצרן) או על חשבון תושב העיר (הצרכן)?לא פלא שמחקרים מתקדמים יותר מגלים שהתמונה מורכבת ושכנראה הטענה מופרכת. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ערים, במיוחד באקלים כמו בארץ, היא התופעה הנקראת "אי חום" (heat island). התופעה הזו גורמת לערים גדולות, מטרופולינים של בטון בעיקר, להיות חמים יותר...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ... מושכל? הרי זוהי יצירה תכנונית ברת תכונות שינוי, אבל יצירת אנוש. חמש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6 או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.מאפייני האינטנסיביות של העיר* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך המבוך העירוני.* הכורח בשינוי ובשיפור לאורך הזמן. הקדמנ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  "מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...דימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצורניות על הנוף, ולצורך הממד השל...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...יות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות העיצוב העירוני - תחרות בין ראשי ערים, עיריות ורשויות. התחרות מהווה ביטוי להערכה והוקרה על הישגי הרשויות המקומיות, המתכננים, האדריכלים, אדריכלי הנוף וכל העוסקים במלאכה, לתרומת...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...ובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה הייתה אחת הפעילות ביותר ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...רויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים אליהן לב, תופעות של עלייה ונפילה של מבנים ומתחמים בעיר. ק...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  ...דריכלות קלאסית עם תכנון עירוני הלוקח בחשבון גם את הצמחיה והשטחים הפתוחים.במקצוע אדריכלות הנוף העיסוק הוא ביצירת הנוף האנושי שמסביבנו, בין אם מחוץ, או בתוך המבנה. לתוך המרחב הציבורי מתכנן הנוף יוצק חוויות, אפשרויות, צבעים ומרקמים אשר משפיעים על מהלך החיים של האנשים החווים אותה מבלי לשים לב.כלי העיצוב הייחודיים למקצוע – עיצוב באמצעות צמחייה וטופוגרפיה, מוסיפה לתחום הזה דינמיות נוספת – את מימד הזמן.אדריכלי נוף מדמיינים כיצד המרחב שהם מתכ...
• 

  משרד יואב מסר זכה בתחרות הגשר בפארק שרון

  15.01.13
  ...רות שצוינו לשבח.אין ספק שההצעה המקורית ראויה ביותר ובמיוחד במקום שהוא פארק מיחזור. הגשר העשוי מקונטיינרים כולל גם שתי מרפסות תצפית ואף מאפשר עלייה על גגו. אתגר גדול עדיין צפוי למתכננים בשמירה על המראה הנקי והעדין של העמודים הנושאים ושל הגשר כולו. הקונטיינרים המקסימים כל כך אינם יכולים כמובן להיות התשתית הנושאת של הגשר אך נראה שהאדריכלים הצליחו בחכמה רבה לשלב את הקונסטרוקציה הנדרשת בדפנות.* התמונה - הדמיה של הפרויקט, יואב מסר אדריכלים, מתוך הכתבה.
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...רקון, במערב נחל איילון מנתק אותה לגמרי, בדרום הגישה היא רק דרך יפו. הייחוד של העיר, כלומר 'תכנית גדס', לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה בדיוק מה שהשלטון אוהב ורוצה, לפעמים שלא במודע. השילטון מעדיף עיר לא מיוחדת, מנותקת ושטופת תנועה מיותרת של אוטובוסים לא לה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...ן לעשות היה לגאול אותו מהזנחה, לארגן אותו מחדש, להרחיב את שטחו ולהתאים אותו לחידושים האחרונים בענף הספרנות, מבלי לפגוע בדמותו ובמעלותיו".עד כמה שאני עצמי מזדעזע מהאפשרות שאני מסכים עם זנדברג, הרי שקשה לעמוד מול הטיעון הזה. בימים בהם מוחלפות הספריות בחיבור פשוט לאינטרנט והמידע הופך נגיש... למה בכלל לבנות? 40 אלף מטר מרובע מתוכם הפונקציה הגדולה ביותר היא... חנייה? יותר מרבע מהשטח?!? ממיקום טבעי בתוך קמפוס למיקום מבודד ויוקרתי. אולי באמת הבעיה הפעם ...
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  ...ות שהכיכר המחודשת תתעלה על הכיכר הישנה והלא טובה, שגם אליה אין טעם להתגעגע, ובכל מקרה, להמשיך לשמור אמונים לסינמטק כבימים ימימה, יהיה מה שיהיה". אחרי הכתבה המשעשעת של זנדברג אפשר להתפנות ולקרוא גם ביקורת מנומקת וצלולה אצל יונתן קנטי. לטעמו הבעיה במבנה היא הצעקניות שבעיצוב. צינורות אדומים, אותיות מתקיפות מכל כיוון ועוד. הזדמנות חד פעמית לבחון את הבנין בעצמכם תהיה ביום שישי הבא (30 דצמבר) כשהאדריכל המתכנן, סלו הרשמן יקיים בו סיור לאדריכלים.
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  לפעמים נתקלים בכתבות שמראות את הבתים הישראלים האמיתיים, הבתים בהם גרים רובנו, עם השיפוץ החלקי, הריהוט המוכר והתקציב המוגבל. אלה לא הבתים הלבנים הנקיים והסטרילים שעורכי המגזינים אוהבים כל כך לצלם, לא בתי האלפיון העליון עם הבריכה-מרתףיין-סלון-שני-דונם... וכרגיל מופיעה שם תגובה - "בית חסר טעם!". בכתבה ב Xnet אנו יכולים לראות שוב דוגמה לבית כזה, בית שעוצב בעזרת מעצבת הפנים אורלי אביטל ובשיתוף עם בעלי הבית. שיפוץ מוגבל תקציב, פרופיל בלגי, פרגולה, ...