חיפוש - מע , שיח |1| - דף 11

• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ... לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  "גגות ירוקים" הנו מושג שגור בשנתיים האחרונות, שבא לרוב לבטא גינון בגג או במרפסת. המשמעות המדוייקת יותר של המינוח, כפי שמשתמשים בו היום בישראל, היא כיסוי הגג בצמחיה לתועלות אקולוגיות, על ידי מערכת של 'תשתית חכמה'. למעשה, מבחינה טכנולוגית, זהו כל משטח בטון מגונן (חניון, מרפסת או גג). 'התשתית החכמה' היא טכנולוגיה שקיימת באירופה לפחות משנות ה-60' ויובאה לארץ על ידי רב נוי בשנת 1999. המערכת פועלת עם שתי יריעות הגנה על האיטום, יריעת ניקוז, בד ס...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  יו"ר עמותת האדריכלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך פרסם אתמול את תגובתו לטענות שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית ג...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...קצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנונימי. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עוד שמונה אדריכלים מוזמנים – ...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת הצעת WIN WIN מצד היזם" כותב דניאל, "הגדילו לנו את אחוזי הבנ...
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  סביבת העבודה הינה כלי ראשון במעלה להעברת המסר-הארגוני וחזונו, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. הסביבה הפיזית והאנרגיה שלה, אמורות להוות את הרקע לכל הפעילויות הנדרשות בארגון. סביבה זו אמורה לאפשר את ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנא...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  אדריכלי נוף, מעצבים וקבלנים משלבים דשא סינטטי בפרויקטים רבים ומגוונים. במאמר זה ננסה לענות על שאלות נפוצות בהן אנו נתקלים: כיצד מתקינים דשא סינטטי? איך בוחרים דשא סינטטי? האם צבעם של הסיבים ישתנה במהלך השנים? ומה הקשר בין חול סיליקט לסיב כפול? כל התשובות כאן.התקנת דשא סינטטי, כיצד זה מתבצע?התקנת דשא סינטטי תשתנה בהתאם לסוג המשטח עליו הדשא הסינטטי יותקן. דשא סינטטי אשר מותקן על אדמה דורש עבודת תשתית יסודית; יישור וניקוי השטח, הוצאת עשבים שוטים ודש...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישראלי העכשווי ועיסוק בנושאים בוערים כמו הקשר בין אדריכלות לבין טרור, הדומיננטיות של אדריכלות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדר...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ...זה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות לשימור הבניין, "המטרה הבסיסית היא להסביר את משמעות השימור. הבניין הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר." למרבה הפלא יש בעיריה גם קולות שפויים (תקדים שראוי שיחקר!): "ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה ב...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...הטענות של הצד השני. לטעמי (יובל) הטיעון של ירון חזק יותר. תן לאנשים את האפשרות לגור בבית צמוד קרקע בקדימה, מגדל בתל אביב או בית בשדירות רוטשילד ורובם יבחרו במגדל וגם יהיו מוכנים לשלם על זה. לעירוניות הצפופה יש חסרונות לא מעטים שכל מי שגר בתל אביב מכיר - שני כיווני אוויר, חלונות שפונים לשכן במרחק חמישה מטרים. נכון, הרחובות הופכים טובים יותר וצפופים אבל זה על חשבון הדירות. בתל אביב אפשר לשווק ולמכור דירות גרועות ברחוב רוטשילד, בלוד זה לא ימכר....
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  אין ספק שזה נשמע מעולה "Tel Aviv Global City"... ממממ, כל כך מעולה שאין בעיה לעירית תל אביב לגייס תקציבים ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את ...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  "כמה חלול, נפוח, מנוכר ולא הרמוני הוא המראה של הדירות המסוגננות שלנו". עם הציטוט הזה של אדולף לוס מוביל גיורא אוריין ביקורת על הבתים, הריהוט והחפצים המעוצבים של ימינו. "אצלנו כיום העיצוב המינימליסטי, של בתים ורהיטים - הוא סמל לשפע" כותב אוריין, "ככל שמסך הטלוויזיה או האייפד יותר דק, ככל שעיצוב המטבח יותר מאופק, ככל שחזות הבית יותר נקייה מרגש – כך הם מפגינים יותר יוקרה מתנשאת." המאמר קצר מאד ורובו ציטוטים אבל צרופם של הציטוטים יחד יוצר לדעתי ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...שיא בצלאל לא חושב שיש בעיה עם ההחלטה. האם יש עדיין סיכוי להפוך את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר שקיפות מוחלטת מאחר ולא ידוע לנו על כל הודעה לציבור או למשתתפים האחרים בתחרות. הידיעה על כך שבצלאל החליטה לבטל את הזכייה ולארגן הליך בחירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, ד...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  פוסט מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים אר...